איך נכון לבחון, בעיניים ישראליות, את "צו הבחירות" שפרסם ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן? קודם כל חשוב לומר שהוא עשה זאת בהפתעה מוחלטת, ובניגוד לרצונו הממשי. אם זה היה תלוי רק בעבאס בן ה-85, הוא היה מסיים את חייו על הכיסא במוקטעה.
ועכשיו לשאלות: האם הוא מתכוון ברצינות לקיים בחירות במזרח ירושלים, בגדה המערבית ובעזה? האם לקח בחשבון שהוא צפוי להפסיד לפחות בשניים מתוך שלושת סבבי ההצבעה? האם אבו מאזן באמת חולם לנטוש הכל כדי להצטרף לרעייתו, אמינה, שמתגוררת כבר שנים בבית מרווח ברבת-עמון? ואולי כל זה בכלל רק אחיזת עיניים מול הדור הצעיר הפלסטיני, מול מתנגדיו החריפים ברמאללה ויריביו המתוסכלים בעזה?
ואולי זו אחיזת עיניים גם מול הארגונים האירופיים שהשקיעו הון עצום – יורו, לירות סטרלינג ודולרים, שחלק גדול מעשרות המיליונים התפוגגו ונעלמו לתוך כיסים עמוקים ‑ ובעצם שום דבר אמיתי לא עומד לקרות?
בסוף השבוע האחרון חתם עבאס על צו הבחירות שהגיש לו חנא נאסר, יו"ר ועדת הבחירות בגדה. הדיו עוד לא יבש, ותנועת חמאס בעזה יצאה מגדרה והזדרזה לברך בקולי קולות, וגם התחייבה, בבת-אחת, לשתף פעולה. לא צריך להתפעל. ממצאי סקר פנימי מבטיחים לאיסמעיל הנייה מחמאס בעזה ניצחון בסדר גודל של 50 אחוזים, מול 43 אחוזים לעבאס. גם בבחירות לפרלמנט הניצחון לא בכיס של אבו מאזן. אם חמאס ינצחו בשני הסבבים הראשונים, ניצחונם כמעט בטוח גם בסבב השלישי והאחרון בבחירות למועצה הלאומית הפלסטינית.
אבו-מאזן הולך לפי הספר. לא במקרה פרסם את דבר הבחירות לקראת כניסת הנשיא האמריקני החדש. סביר להניח שייתן לזמן ולהיעדר העניין הבינלאומי בענייני הפלסטינים לעשות את שלהם
צריך לזכור את הצעירים שיצביעו בפעם הראשונה - להם אין שמץ של זיקה או קשר כלשהו למוסדות הרשות הפלסטינית. תנו להם עבודה וכסף פנוי לבילויים, והרחיקו מהם את זקני הרשות המושחתים.
בשלב זה לא ברור כלל אם יותר ממיליון בעלי הזכות לבחור וגם להיבחר בעזה יוכלו לממש את רצונותיהם. האם תושבי הרצועה יגיעו לקלפיות שייפתחו במרכז העיר ובמחנות הפליטים? האם רק מי שיהיה באותו זמן בגדה יוכל להצביע? ומה לגבי תושבי מזרח ירושלים?
ישראל אמנם שותקת לפי שעה, אבל דאגה להבהיר שלא תסכים לפעילות פוליטית בשטחה, מהיותה של מזרח ירושלים "מסונפת" למדינת ישראל. בינתיים, עבאס לוחץ על צירוף הפלסטינים מכל מקום, ואפילו הוא עוד לא יודע לקבוע את עתידם של תושבי אזור C. האם תושבי שכונת הרווחה רוואבי, למשל, מרביתם צעירים מבוססים, מתכוונים להצביע? האם יבחרו באבו מאזן, שמעולם לא הניח את כף רגלו בעירם המיוחדת כל כך?
סמדר פריתומריקוקשה מאוד לדמיין את אבו מאזן יוצא מרצונו החופשי מבניין הממשלה ברמאללה, מוותר על הכל ומחליט לנפוש בשטחי הרשות, בעמאן, או אצל אחד מבניו בנסיכויות המפרץ. אבל אפילו משענתו החזקה ביותר, בית המלוכה הירדני, יצאה לסיבובים: המלך עבדאללה באבו-דאבי, ושר החוץ שלו, איימן ספדי, אצל הסעודים.
אבו-מאזן הולך לפי הספר. לא במקרה פרסם דווקא עכשיו את "צו הבחירות", ימים ספורים לפני כניסת הנשיא האמריקני החדש לבית הלבן. הלוא הוא כבר הבהיר שהוא רוצה לחדש את המשא ומתן עם ישראל, בתיווך אמריקני. סביר להניח שייתן לזמן ולהיעדר העניין הבינלאומי בענייני הפלסטינים לעשות את שלהם.
- סמדר פרי היא פרשנית העולם הערבי של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
