קצין בכיר לשעבר מת ממלריה: ביחידה לטיפול נמרץ שבמרכז הרפואי לגליל בנהריה נקבע היום (ו') מותו ממלריה של תושב העיר, אל"מ במיל' משה זרקה, בן 60.
זרקה, ששימש בעבר כראש מחלקת שבויים ונעדרים באגף המודיעין והיה בשנים האחרונות פעיל במועדון רוטרי בנהריה, הגיע בתחילת השבוע לחדר המיון, והתלונן על חום גבוה זה ארבעה ימים ועל תחושת בלבול. הוא סיפר גם שחזר מצ'אד שבאפריקה.
לאחר שנשללה אפשרות שחלה בהקורונה, התגלה כי זרקה נדבק במלריה, מחלה זיהומית המצויה באזורים טרופיים. הוא אושפז ביחידה לטיפול נמרץ, שם קיבל טיפול ייעודי ממוקד למלריה וטיפול תומך נוסף.
ביום שלישי האחרון חלה הידרדרות מהירה במצבו תוך שעות ספורות. במשך יומיים וחצי מצבו הוגדר קשה, והוא הורדם והונשם. הבוקר נאלצו הרופאים לקבוע את מותו.
מנהל היחידה לטיפול נמרץ, ד"ר ניקולה מחול: "ההידרדרות במצבו של החולה הייתה מהירה מאוד, והוא סבל מקריסה רב מערכתית, כולל מערכות הכליות, הדם והמוח. אני מבקש מכל אדם המגיע ממדינה טרופית וסובל מחום גבוה להגיע מיידית ובדחיפות האפשרית לחדר המיון, כדי למנוע את התפשטות המחלה וגרימת נזקים שעלולים להיות בלתי הפיכים".
זרקה נולד במגדל העמק לאלברט ואיבט, אח בין ארבעה אחים ואחיות. "הוא התחיל את דרכו בפנימייה הצבאית, ומשם סלל את מסלול חייו. בצבא הכיר את אהובתו לאה - ויחד הקימו משפחה לתפארת", סיפר הבן, יועד.
הוא הוסיף: "'זרקה' כמו שכולם נהגו לכנותו, היה פעיל ושותף בכל כך הרבה נושאים ונגע בליבם של אין סוף אנשים מצפון ועד דרום. ממדינת ישראל ועד לשלל המדינות שאליהן הגיע. תמיד נכון ומוכן לסייע, נותן, תורם, מעניק בסתר ובגלוי. פעיל בארגונים שכל מטרתם היא להפוך את העולם בו אנו חיים לטוב יותר. שלם יותר. צדיק ומאמין גדול ויחד עם זאת נתן לכל אדם להיות אדם. מחבריו שהיו אנשי צד"ל, ועד המאמינים הכי גדולים. האמין שאפשר לחבר ולאגד את כולם למשפחה אחת, ללא הבדל ללא שוני.
"הוא שירת 25 שנים בצבא, קצין ומפקד שאין שני לו. אלוף משנה, עם ארבעה ילדים בבית שעדיין ממשיך להילחם למען המדינה שלו. האמין בכל ליבו שיצליח, ועשה זאת - הפך כל מקום שבו נכח לטוב יותר. איש מאיר פנים, חייכן, שמח - מלח הארץ באמת. קטנות המילים מלתאר את פועלו, אך חשוב לדעת שאיבדנו אדם גדול".
בדרכו בצבא שירת זרקה כקמ"ן צנחנים, קמ"ן 769, רל"ש הרמטכ"ל, רע"ן 42, קמ"ן 91, קמ"ן יק"ל ובתפקידו האחרון היה כאמור ראש מחלקת שבויים ונעדרים של צה"ל. לדברי בני המשפחה, "ב-60 שנות חייו הספיק לגעת באלפי אנשים, לכוון אנשים למסלול החיים הנכון וכל זאת בענווה ובצניעות האופיינית לו. זו אבדה ענקית של איש גדול. אחד בדורו".
"מלריה אצל אנשים ששבים מאפריקה - דבר שכיח"
מלריה היא מחלת חום קשה הנגרמת על ידי טפיל המועבר לגוף באמצעות עקיצות יתושים. האזורים הנגועים במלריה נמצאים בארצות מסוימות במזרח הרחוק, באמריקה הדרומית והמרכזית, באפריקה וכן בפפואה ניו-גינאה ואולם לדברי מומחים - עיקר התחלואה בישראל מגיעה ממדינות אפריקה.
בתוך כך יש לציין כי ישנם שורה של טיפולים למניעת הידבקות במלריה המוצעים לטסים למדינות אלו. פרופ' אלי שוורץ מהמכון לרפואה טרופית במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, ונשיא האגודה הישראלית לפרזיטולוגיה ומחלות טרופיות, מסביר: "אנחנו רואים מקרה מלריה בתקופת הקורונה אחת לחודש, ולפני הקורונה ראינו בשיבא אחת לשבועיים מקרה של מלריה.
"לראות מלריה בקרב אנשים ששבים ממקומות כמו אפריקה זה דבר שכיח, שכן זהו המוקד העיקרי של המחלה. מי שנוסע לאפריקה ולא לוקח טיפול למלריה פשוט מסכן את עצמו. הכדורים שמשתמשים בהם בשנים האחרונות כמעט ואין בהם תופעות לוואי. במדינות הסהרה אין מלריה וגם בדרום אפריקה אין, אך כל המדינות בין לבין יש בהן שכיחות גבוהה יותר".
פרופ' שוורץ אמר עוד כי "בחלקים גדולים של אתיופיה, למשל, הם מחוץ לאזורי המלריה בשל גובה ההרים, ובמערב אפריקה המחלה שכיחה יותר מאשר במזרחה. טיפול מונע יכול היה לעשות ויש אוסף של אמונות מוטעות באשר לטיפול הזה. ישנם בין 50 ל-100 מקרי מלריה בישראל בשנה, רובם המכריע שבים מאפריקה ורובם המכריע לא לוקחים את הטיפול המונע וככל שיש שיהוי בתחילת הטיפול הסכנה גבוהה יותר ובקרב אנשים בני 50 ומעלה הסיכון גבוה יותר.
"חולי המלריה היום הם גברים מבוגרים, בדרך כלל אנשי עסקים, שחזרו מאפריקה. בממוצע אחת לשנתיים יש מקרה מוות בישראל ממלריה, וזה בהחלט מאוד נדיר. הטיפול הטוב והחשוב שמקורו סיני נגד מלריה לא קיים בארץ, בשל אדישות של משרד הבריאות. אין סיבה שחולה מלריה ימות בישראל. צריך טיפול בזמן וטיפול טוב. האם הוא זמין בישראל בישראל? התשובה היא לא".
