בכלי התקשורת בעולם ממשיכים לעסוק בהרחבה בסבב הלחימה הקשה בין ישראל לארגוני הטרור ברצועת עזה, ובעוד בדיווחים השונים מודגשים לרוב ירי הרקטות לשטח ישראל והפגיעות בנפש וברכוש שנגרמות ממנו, עיקר תשומת הלב מופנה לסבל האנושי ולהרס הרב המתחולל כעת בעזה, בעקבות ההפצצות הנרחבות של צה"ל.
אחד הסיפורים שדווחו בהבלטה בעולם הוא זה של סוזי אסחונטנה, ילדה פלסטינית בת 6, ששרדה את ההפצצות של צה"ל בלילה שבין שבת לראשון, במסגרת ניסיונו למוטט את רשת המנהרות הענפה שבנה חמאס בעזה.
אסחונטנה איבדה את אמה ואת כל ארבעת אחיה ואחיותיה בעקבות נזקי אותה מתקפה. היא נלכדה בין ההריסות, וחולצה מהן בחיים לאחר שבע שעות. תמונה שבה נראתה סוזי נשלפת מההריסות עם חבלות בפניה המכוסים אבק זכתה לתהודה נרחבת גם ברשתות החברתיות.
כשהתעוררה בבית החולים שיפא בעזה התאחדה סוזי עם אביה ריאד, שגם הוא נפצע באותה מתקפה. "סלחי לי, בתי", אמר ריאד לסוזי לאחר שאנשי הצוות הרפואי הפגישו ביניהם. "צעקת אליי לבוא אלייך, אבל לא יכולתי לבוא".
במתקפה הנרחבת של צה"ל נגד מה שהוא מכנה "המטרו של חמאס" נהרגו לפי הפלסטינים 42 בני אדם, כולל עשרה ילדים. בית משפחת אסחונטנה שכן לפי הדיווחים סמוך לאותה מערכת מנהרות, ובצה"ל הסבירו כי קריסתן הובילה לקריסה של הבתים ששכנו מעליהן – ולמקרי המוות הלא-מכוונים של אזרחים פלסטינים חפים מפשע.
לאחר שבית משפחת אסחונטנה קרס, עשרות אנשי כוחות הצלה, שוטרים, קרובי משפחה וגם שכנים החלו לנבור בהריסות כדי לחפש אחר ניצולים. רק לאחר כמה שעות החלו המחלצים לקרוא בקולי קולות "אללהו אכבר" – סימן לכך שהם איתרו אדם חי. סוזי, שהייתה חלשה מדי מכדי להרים את ראשה, בכתה בזמן שפונתה באמבולנס.
בבית החולים, קרובי המשפחה המודאגים ביקשו פרטים על הנפגעים שפונו אליו. "האם זה יחיא? זה יחיא?", קראו גבר ואישה שחיכו באולם הקבלה. זה אכן היה יחיא, אחיה בן ה-4 של סוזי, אך הוא לא היה בין החיים. שתי נשים במקום התעלפו כשהבינו זאת.
כמה דקות לאחר מכן הגיעה לבית החולים גופתה של ילדה אחרת. "הם הביאו את דנה. דנה, דנה, את בסדר?" שאלו הקרובים. אבל גם היא הייתה מתה, יחד עם עוד אח ואחות של סוזי. אנחת רווחה נשמעה כאשר הובאה למקום סוזי, שעיניה היו פקוחות. היא הובהלה במהרה לבדיקת רנטגן. הרופאים אמרו כי היא נחבלה אך לא סבלה מפציעות קשות.
ריאד אסחונטנה אמר בשיחה עם סוכנות הידיעות רויטרס כי לפני ההפצצות הוא היה בטוח שמשפחתו מוגנת, מכיוון שבאזור הבניין שלהם חיו רופאים ומכיוון ששם את ילדיו במקום שחשב כי הוא מרחב מוגן.
"פתאום רקטה מוזרה, כמו אש ולהבות, הרסה שני קירות", שחזר. ההורים רצו לחדר שבו שכנו הילדים, אך אז היכה פיצוץ נוסף, והתקרה קרסה. "שמעתי את זיין קורא: 'אבא, אבא'. הקול שלו נשמע בסדר, אבל לא יכולתי להסתובב ולהסתכל מכיוון שנלכדתי". כאשר המחלצים החלו לקרוא לניצולים, ריאד היה חלש מכדי לצעוק אליהם בחזרה. רק חצי שעה לאחר מכן אזר די כוח כדי לתפוס את תשומת לבם.
בבית החולים, כשהוא שוכב במיטתו ליד מיטת בתו היחידה ששרדה וראשו מכוסה תחבושות, הוא מספר כי כשהתעורר לראשונה רצה למות. "התמלאתי בכל הכעס שיש ביקום, אבל כששמעתי שאחת מבנותיי חיה, הודיתי לאלוהים. הילדה הזו אולי תשמור על חלק, אפילו קצת, מהחיוך של אחיותיה".