התקשורת הממלכתית באיראן דיווחה הבוקר (ג') כי רק שבעה מתוך 590 המועמדים שנרשמו לבחירות לנשיאות הרפובליקה האיסלאמית הורשו להשתתף בהן. בבחירות שייערכו ב-18 ביוני צפויים לפי כל ההערכות לנצח השמרנים, אחרי שמונה שנים שבהן כיהן כנשיא איש המחנה המתון-יותר חסן רוחאני, שלא מורשה להתמודד לכהונה שלישית רצופה.
מדובר אמנם בצמצום דרמטי של רשימת המועמדים בבחירות, אך הדבר כלל אינו חריג במשטר התיאוקרטי באיראן המונע את התמודדותם של מי שנחשבים ללא-נאמנים לערכי המהפכה האיסלאמית. הוא נוהג לפסול מועמדים גם מטעמים אחרים. בבחירות לנשיאות 2017, למשל, נרשמו יותר מ-1,600 מועמדים ורק שישה אושרו.
7 צפייה בגלריה
איברהים ראיסי (ימין) יהיה הנשיא הבא? נחשב לבעל ברית של המנהיג העליון עלי חמינאי
(צילום: AP, AFP)
מי שקובע אם מועמד יוכל להתמודד או לא היא "מועצת שומרי החוקה", גוף שמורכב מאנשי דת שממנה המנהיג העליון עלי חמינאי וממשפטנים שנמצאים תחת השפעתו (כיוון שממנה אותם ראש מערכת המשפט שממונה בעצמו על ידי חמינאי). למנהיג העליון, חשוב להדגיש, יש סמכות לעקוף את ההחלטה של מועצת שומרי החוקה, ולפסול או לאשר בעצמו מועמדים.
בתקשורת הממלכתית באיראן לא נחשף תחילה מי הם המועמדים שאושרו, ונאמר רק כי הרשימה הועברה למשרד המשפטים. בהמשך נחשפו השמות, ורובם המוחלט הוא של אנשי המחנה השמרני ביותר. השם הבולט ביותר ברשימה הזו הוא של ראש מערכת המשפט באיראן איברהים ראיסי, שכל הפרשנים מסכימים כי הוא בעל הסיכויים הטובים ביותר לנצח בבחירות.
ראיסי בן ה-60 נחשב לבעל ברית קרוב ביותר של המנהיג העליון חמינאי, ולא אחת הועלתה האפשרות שיירש את חמינאי כמנהיג העליון. ראיסי, איש דת ותובע לשעבר, ניסה להיבחר לנשיא כבר ב-2017, אך הפסיד אז לרוחאני. שנתיים לאחר מכן מינה אותו חמינאי לראש מערכת המשפט.
ברשימת השמות לא נכללים שמותיהם של שני מועמדים בולטים, ובהם עלי לריג'אני, יו"ר הפרלמנט האיראני לשעבר ואיש המחנה השמרני. פסילתו מפתיעה לאור העובדה שכמו ראיסי גם הוא מקורב לחמינאי, ומשמש כיועצו. לריג'אני, שמיצב עצמו כמועמד פרגמטי יותר מראיסי, אותת שלא יערער על פסילת מועמדותו. "מילאתי את חובתי בפני האל והאומה, אני מסופק", הוא צייץ בטוויטר. "תודה לכל מי שהביע תמיכה ואני מקווה שתשתתפו בבחירות לטובת קידום איראן איסלאמית".
המועמד הבולט הנוסף שנפסל הוא אסחק ג'הנגירי, סגנו של הנשיא הנוכחי רוחאני. גם כאן מדובר בהפתעה, אך כזו שתסיר מכשול מרכזי בדרכו של ראיסי לנשיאות, כיוון שג'הנגירי היה יכול להיות מועמד בולט יחסית עבור המחנה הרפורמיסטי. גם מועמדותו של מחמוד אחמדינג'אד, נשיא איראן בין השנים 2005 עד 2013, נפסלה. אחמדינג'אד הסתכסך בעבר עם חמינאי ומועמדתו לא אושרה גם בבחירות הקודמות, כך שפסילתו כעת הייתה צפויה.
לצד ראיסי אושרו מועמדותם של ארבעה שמרנים נוספים: מפקד משמרות המהפכה לשעבר מוחסן רזאי; ראש המועצה העליונה לביטחון לאומי לשעבר סעיד ג'לילי; המחוקק אמיר-חוסיין גזיזאדה האשמי; והמחוקק עלירזה זקאני. גם מועמדותם של שני אישים מתונים יותר מהמחנה הרפורמיסטי אושרה: ראש הבנק המרכזי של איראן עבדולנסר האמאתי וסגן הנשיא לשעבר מוחסן מהרליזאדה.
פרנז פסיחי, כתבת העיתון "ניו יורק טיימס" לענייני איראן, כתבה כי משמעות הרשימה שאושרה היא שהשמרנים "מצופפים שורות" בניסיון להשתלט על כל עמדות הכוח ברפובליקה האיסלאמית. לדבריה המהלך שלהם צפוי להביא לשיעור הצבעה נמוך עוד יותר מהצפוי, לנוכח פסילתם של המועמדים הרפורמיסטים.
להמוני איראנים כבר עתה אין שום אמון במערכת הבחירות בארצם, שנתונה כאמור לפיקוח הדוק של משטר האייתוללות. סקרים שפורסמו באיראן, אחד מהם גם על ידי הטלוויזיה הממלכתית, הראו כי ייתכן ששיעור ההצבעה בבחירות יגיע לכ-30% בלבד, הרבה פחות משיעורי ההצבעה בפעמים קודמות.
הבחירות באיראן נערכות כשברקע שיחות הגרעין הלא-ישירות בווינה בין טהרן לוושינגטון, שמטרתן להחזיר את שתי המדינות להסכם הגרעין שנחתם ב-2015. ארה"ב פרשה ממנו תחת הנשיא דונלד טראמפ ב-2018 והטילה מחדש סנקציות על איראן, שבתגובה מפרה כעת את רוב תנאיו של ההסכם.
בהצהרה שמסר המועמד המוביל איברהים ראיסי כאשר הגיש את מועמדותו מוקדם יותר החודש, הוא התייחס במרומז לתחושות התסכול שקיימות באיראן לאחר חידוש הסנקציות האמריקניות החונקות את כלכלתה, תסכול שנחשב לאחד הגורמים שתרמו להתחזקותם של השמרנים – שמחזיקים כעת גם ברוב המושבים בפרלמנט. ראיסי הסביר שהוא מתמודד כעצמאי, מתוך רצון "להילחם בעוני, בשחיתות, בהשפלה ובאפליה".
מווינה הגיעו בימים האחרונים דיווחים על אופטימיות בנוגע להצלחתן של השיחות, והצדדים מקווים להגיע להסכם עוד לפני הבחירות באיראן. אולם בטהרן יש גורמים הסבורים כי המנהיג העליון – שלו המילה האחרונה בנושאי מדיניות חוץ וגרעין – יעדיף לגרור את המשא ומתן, על מנת שהסרת הסנקציות ושיפור המצב הכלכלי הצפוי בעקבותיה ייזקפו לזכותו של הנשיא הבא, הצפוי להיות שמרני. באופן שכזה, כך לפי כמה גורמים ששוחחו עם סוכנות הידיעות רויטרס, תתחזק השפעתם של חמינאי והשמרנים בכל הנוגע לניהול ענייניה הפנימיים של הרפובליקה האיסלאמית.
"בסופו של דבר, המנהיג העליון של איראן רוצה שהסנקציות האמריקניות יוסרו. אבל לא יפריע לו אם השיחות יימשכו זמן רב יותר", אמר גורם איראני בכיר לרויטרס. "אם ההסכם יינצל ברגע האחרון, הנשיא הבא ייהנה מפירות הסרת הסנקציות שישפרו את הכלכלה. זה התזמון הכי טוב עבורו".
גורם אחר, בכיר לשעבר בטהרן, אמר לרויטרס: "לשמרנים יש רוב בפרלמנט. ראש מערכת המשפט ממונה על ידי חמינאי, ואם, כפי שצופים, שמרן ינצח בבחירות, אז נוכל לומר שבעלי בריתו השמרנים של המנהיג העליון נמצאים בשליטה מלאה על המדינה". לדברי אותו גורם, "אם הסנקציות יוסרו אחרי הבחירות, אזי השמרנים שקרובים למנהיג ייראו כמו הגיבורים של המדינה".
בווינה נמשכים בינתיים המגעים בקדחתנות. גורם אירופי בכיר אמר לרויטרס כי לפחות במערב מקווים להשיג הסכם לפני הבחירות באיראן: "יש פה דחיפות. אנחנו חייבים לנצל את ההזדמנות הזו עכשיו ולא לחכות כמה חודשים. אני לא בטוח שהאמריקנים יגישו הצעה כזו פעם נוספת".
פורסם לראשונה: 12:19, 25.05.21
