שופטי בג"ץ דחו הערב (שני) על הסף את עתירתן של שרת התחבורה מירי רגב וח"כ אוסנת מארק מהליכוד נגד הוועדה לבחירת שופטים. השתיים, שחברות בוועדה, עתרו נגד הישיבה האחרונה שבה נבחרו 61 שופטים למרות שהחרימו אותה, וטענו כי כינוס הישיבה לא היה חוקי ויש לבטל את מינויי השופטים בישיבה.
השופט ג'ורג קרא קבע כי "ההחלטה בדבר בחירת השופטים בישיבה התקבלה בהשתתפות רוב חבריה, שישה מבין תשעה, ואין כל עילה להתערב בה". הוא הדגיש כי הוועדה התכנסה בהתבסס על החלטת שר המשפטים בשל צורך במינוי מספר רב של עשרות שופטים לאחר שבמשך כשנתיים לא כונסה בשל קיומן של מספר מערכות בחירות לכנסת, וכי ההודעה על כינוסה הועברה לכלל חבריה זמן ניכר מראש. קרא ציין כי טרם כינוס הוועדה נערכו דיונים מקדמיים והחומר הרלוונטי על השופטים נאסף והוצג בפני חבריה. כמו כן, ציין כי "ההכרעה בוועדה נעשתה על פי הקבוע בחוק בתי המשפט ואין מקום לקבלת הטענה כי זו נעשתה בקוורום בלתי חוקי – לא נמצא כי התקיימו אותן נסיבות חריגות ונדירות המצדיקות התערבות שיפוטית בשיקול דעת שר המשפטים כיו"ר הוועדה ובהחלטות הוועדה".
השופטת דפנה ברק-ארז התייחסה לטענה אחרת שהעלו רגב ומארק, לפיה יש לפרש את הוראות כינוס הוועדה לפי הפרשנות התכליתית של חוק יסוד השפיטה, שביקש שיהיה ייצוג של שלושת הרשויות - הכנסת, הממשלה והרשות השופטת, ומאחר שחברי הכנסת האוזר ומארק החרימו את הוועדה זו פגיעה באיזונים שהכנסת התכוונה אליהם. ברק-ארז כתבה בהחלטה כי "הדבר למעשה מעניק זכות וטו לשני נציגי הכנסת מתוך שבעת חברי הוועדה, שאינה מוגדרת בחוק".
3 צפייה בגלריה
"קיבלו הודעה על הישיבה מספיק זמן מראש". קרא על העותרות רגב ומארק
(צילום: אוהד צויגנברג)
לדבריה, "חשוב לזכור כי לצד החשיבות הנודעת לכך שיישמעו כל הקולות, חשובה אף הגנה על היכולת לקבל החלטות. כללי המשפט הציבורי מבטאים איזון מתמיד בין שני קטבים אלה. העמדה הפרשנית שהוצגה בעתירה הולכת מעבר לגישה של ייצוג למי שאינו מחזיק בדעת הרוב, אל עבר הקוטב האחר של 'וטו' מצד מי שמחזיק בדעה שונה. זכות וטו כזו לא קבועה במקרה זה בדין, ולא ניתן ליצור אותה יש מאין".
בליכוד מסרו בתגובה לדחיית העתירה כי "נמשיך להילחם עד שנשלים את הרפורמות הדרושות במערכת המשפט ואכיפת החוק, לטובת כל אזרחי ישראל ולטובת אמון הציבור בשלטון החוק".
