אישור החוק במליאת הכנסת
(צילום: ערוץ כנסת )
משפטנים וגורמים בעמותות שונות שעוסקות בשמירה על הפרטיות, מביעים תרעומת בעקבות החלטת הכנסת לאשר את החוק שלפיו משרד הבריאות יורשה להעביר לרשויות שונות מידע על מי שלא התחסן נגד קורונה. "יש רעב מתמשך ובלתי מוגבל למידע שאפשרה הממשלה", אמרה הערב (יום ד') עו"ד נעמה מטרסו-קרפל, מנכ"לית עמותת פרטיות ישראל.
בהתאם להצעת החוק הממשלתית, שעברה ברוב של 30 תומכים מול 13 מתנגדים, משרד הבריאות יורשה להעביר לרשויות המקומיות, למנכ"ל משרד החינוך ולגורמים במשרד הרווחה מידע על אלה שבחרו להימנע מקבלת החיסון. המטרה: "לאפשר לגופים אלה לעודד אנשים להתחסן, במסגרת פנייה אישית לאותו אדם ופעולות נוספות שיוגדרו על ידי מנכ"ל משרד הבריאות".
עוד צוין בהצעת החוק כי "המידע יועבר לרשויות בכפוף לבקשה אקטיבית ולהצגת תוכנית לעידוד התחסנות בקרב האוכלוסייה הנכללת במאגר המידע. לגורם שיקבל אישור ממנכ"ל משרד הבריאות יועברו שמות, מספרי תעודת זהות, כתובות ומספרי טלפון של אזרחים שרשאים להתחסן ולא עשו זאת. לגבי מי שקיבל רק מנת חיסון אחת ולא הגיע בזמן לקבל את המנה השנייה - יועבר גם מועד קבלת מנת החיסון הראשונה". המידע צפוי להימחק ממאגר הרשויות אחרי חודשיים.
משפטנים מתחום הגנת הפרטיות טוענים כי החוק פוגע בפרטיות אזרחים, לא מעודד חיסונים ואף גורם לתחושה של עוינות בקרב אלה שטרם התחסנו. "אם העירייה תתקשר אליי לבקש ממני להתחסן זה יכול לעורר בי אנטגוניזם ויעשה בדיוק את הפעולה ההפוכה", אמרה עו"ד מטרסו קרפל. "אבל אם הרופא שלי יתקשר ויגיד לי להתחסן - זה יעודד אותי. העברת מידע רפואי שיש בידו לבטל חיסיון רפואי של מטופלים, יביא את התוצאה ההפוכה מעידוד התחסנות".
מטרסו קרפל מציעה דרכים אחרות כדי לעודד שיעורי התחסנות גבוהים יותר. "אפשר לעשות את זה כמו שלמשל עשתה עיריית תל אביב, שחילקה מלבי למי שהתחסן או חברת סודהסטרים שהזמינה אפידמיולוגים שהסבירו לעובדים על חשיבות החיסון. מבצע החיסונים התחיל בסוף דצמבר והוא נפתח לצעירים מתחת לגיל 35 רק לפני כמה שבועות. אני לא חושבת שבחנו היטב בתקופה הזו האם מאמצים כאלה ואחרים נכשלו או לא".
מטרסו קרפל טוענת כי למידע על אודות זהות אלו שבחרו לא להתחסן יש ביקוש מגורמים שאינם נמנים עם הרשויות: "כל מעסיק רוצה היום לדעת אם אנשים התחסנו או לא. זה מידע שיש לו ביקוש רב ויש חשש ממשי שעובדי עירייה או עובדים אחרים יעשו בו שימוש לרעה. זה מידע שאנשים רוצים לגשת אליו. זה פתח לא הכרחי ולא בעת הזו לפחות. אולי עוד חצי שנה זה כן יהיה נכון, אבל נכון להיום אין שום מומחה שאמר שבאמצעות העברת מידע אישי, אנשים ילכו ויתחסנו. אנחנו לא יודעים מה הרשות המקומית יכולה לעשות יותר טוב כדי לגרום לאנשים להתחסן".
לסיכום עמדתה ציינה מטרסו קרפל, "היד קלה על ההדק וזה לא חוק ראשון שעובר בשם הקורונה. יש רעב מתמשך ובלתי מוגבל למידע שאפשרה הממשלה. זה התחיל באיכוני השב"כ כשהיה מצב חירום אבל צריך לזכור שאנחנו כבר 12 חודשים עם איכוני שב"כ. גם למשטרה היו חוקים שאפשרו חדירה לפרטיות של אנשים.
"אנחנו רואים כל הזמן עוד ועוד נגיסה בפרטיותם של האזרחים בשם הקורונה. לפני שהספקנו לעכל את העברת המידע הרפואי על אנשים שטרם התחסנו לרשויות, כבר יצאה יוזמה חדשה לאזיק אלקטרוני למבודדים. אנחנו הראשונים שמתחסנים אבל הראשונים שגם משתמשים באמצעים בלתי סבירים לעידוד התחסנות".
"החוק יפגע קשה בליבת הזכות לפרטיות"
חוקרות המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר ועו"ד רחל ארידור הרשקוביץ כתבו בחוות דעת שהעבירו למשנה ליועמ"ש רז נזרי ולראש הרשות לפרטיות כי "החוק המאפשר העברת פרטי מתחסנים לרשויות המקומיות ולמשרד החינוך יפגע קשות בליבת הזכות לפרטיות. מניסיון העבר הגופים הללו אינם מצטיינים באבטחת מידע. התזכיר מהווה פגיעה קשה בליבת הזכות לפרטיות, באופן לא מידתי החורג מכל תפישה רפואית מקובלת. במידה רבה, רשויות ציבוריות ומשרדי ממשלה שונים מבקשים להפוך את המאגר למטבע סחיר".
בפתח הדברים, הדגישו כותבות חוות הדעת כי הן תומכות בכל ליבן במתן חיסונים, וסבורות כי מוצדק מאמץ נרחב מצד המדינה לשם עידוד ותמרוץ התחסנות נרחבת. "עם זאת", הדגישו השתיים, "חשוב לשמור במהלך זה על זכויות יסוד, ובמידה שנחוץ לפגוע בהן - על הגבולות המידתיים של פגיעה כזו. לצד זאת, שימוש באמצעים פוגעניים עלול לגרום לקבוצות מסוימות ולפרטים 'להתחפר' בתוך עמדותיהם המוקדמות".
החוקרות מציינות כי "היקף המידע המועבר רחב מכפי הצורך וכולל גם מי שקיבל רק מנה ראשונה של החיסון ומי שכבר התחסן. לא זאת בלבד אלא שרשימת 'מורשי הגישה למידע' רחבה יתר על המידה, בשעה שניסיון העבר מלמד שמשרד החינוך והרשויות המקומיות אינם מצטיינים, בלשון המעטה, באבטחת המידע של מאגרי המידע המצויים כבר עתה ברשותם, ואין סיבה להאמין שבמקרה הזה המצב יהיה שונה".
"הצעת החוק אינה מתמודדת עם החשש המוצדק מפני שימושים נוספים וזרים במאגר המידע, למשל למטרות מסחריות או פוליטיות. זאת בשעה שלצורך עידוד חיסונים אין הכרח להעביר נתונים מזוהים ודי בהעברת נתונים אגרגטיביים".
"גם עם המאומתים לא רצו לתת לנו מידע"
מנגד, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש העיר מודיעין חיים ביבס (הליכוד) תומך בהצעת החוק. לדבריו, "היינו בסאגה הזו עם המאומתים לקורונה, לא רצו לתת לנו נתונים עליהם. ברגע שזה התאפשר וקיבלנו את הנתונים, ידענו להגיע למאומתים בטווח של שעות ואם לא אנחנו, למשרד הבריאות היה לוקח להגיע אליהם רק אחרי חמישה ימים ועד שהם היו נכנסים לבידוד, הם היו מדביקים אחד את השני".
ביבס הוסיף: "המידע הזה נחוץ לנו, יכול להיות שנבנה קפסולות לאנשים מחוסנים ולא מחוסנים. אם למשל יש מורה שלא מתחסן, כדי שלא ידביק, אולי כדאי שילמד בזום. אין לנו עניין בשמות עצמם של האנשים. אנחנו רק רוצים שהצוותים יידעו איך לתכנן את הכיתות שלהם".
יו"ר המרכז השלטון המקומי מבטיח שפרט לאנשי החמ"ל העירוני, המידע לא יהיה נגיש לאף אחד אחר כולל לראש הרשות המקומית. "אף אחד לא יקבל את המידע הזה. אנשי המקצוע בחמ"ל הקורונה יקבלו את הנתונים וידברו עם התושבים. אנחנו מסתכלים קדימה ולפחות עוד חצי שנה אם לא שנה שאנחנו נהיה בתוך הקורונה, ולכן צריך לבנות את כל המערכים ועם הנתונים האלה נדע לבנות קפסולות אחרות. מי שהתחסן או החלים נשים אותו בצד אחד ומי שלא, נצטרך לחשוב על שיטת עבודה חדשה כדי לשמור גם עליו וגם על שאר האזרחים שכן התחסנו.
"אין פה חלילה לאיים על מישהו. המתחסנים בסופו של דבר מסכנים את עצמם. מה שאותנו מעניין זה שנגיע למצב שאנחנו יודעים להפעיל את מערך התרבות והחוגים. הוכחנו את זה בנתוני הקורונה שהמידע לא יזלוג לשום גורם. עשינו את זה במאומתים וזה הצליח ואין שום סיבה שזה לא יצליח פה".
