בזמן הזה אשתקד הם לקחו את הילדים לקנות בגדים חדשים לחורף. הדוד דלק כדי שיהיו מספיק מים חמים לכולם, ובשעות הערב אולי הדליקו כבר חימום. אבל השנה הכל נראה אחרת לגמרי עבור משפחות רבות שנפגעו כלכלית ממשבר הקורונה.
11,184 תיקים נפתחו במחלקות לשירותים חברתיים ברחבי הארץ בחודש האחרון, מתוכם 2,358 - 21% - חדשים לגמרי. "אלה נתונים דרמטיים שלא הכרנו בעבר ומשקפים באיזו עוצמה מכה הקורונה מבחינה כלכלית וחברתית", אומר שר העבודה והרווחה איציק שמולי. "מערך הרווחה נמתח עד לקצה, כדי לעמוד בשטף האדיר הזה. הן באספקת רשתות ביטחון כלכליות לאזרחים ותקציבי סיוע לרשויות המקומיות והן בתגבור מערכי החירום. ברור שהחורף רק יחריף את קשיי ההישרדות".
3 צפייה בגלריה
יניב, אב לשתיים: "לפני הקורונה השתכרתי יפה. היום אני מקבל מביטוח לאומי חצי"
(צילום: גיל נחושתן)
"בשנה שעברה עמדנו על הרגליים כמו משפחה רגילה והנגיף הזה פשוט הרס הכל", מספר יניב, אב לשתי פעוטות מצפון הארץ. לפני הקורונה עבד יניב במפעל. כמה חודשים לפני פרוץ המגפה איבדה אשתו את מקום עבודתה, ושלושה חודשים לאחר מכן הוצא לחל"ת בעקבות המשבר הכלכלי. "מאז המצב רק מידרדר", הוא מספר. "מאוד קשה לי, עבדתי 12 שעות ביום והשתכרתי יפה. היום אני מקבל מביטוח לאומי חצי, להחזיק ככה משפחה זה בלתי אפשרי.
"ההוצאות עלו, אנחנו לא סוגרים את החודש. אנחנו לא יכולים לקנות בסופר כמו פעם, לא עומדים בתשלומים של הוצאות הבית. אנחנו חוששים שלא נוכל לקנות לילדות בגדים ארוכים לחורף. אנחנו נעזרים בשכנים ובמשפחה כמה שניתן. להדליק דוד אני לא יכול כי אני שקוע בחובות מול חברת החשמל, כנ"ל גם לחמם את הבית. אם הממשלה הייתה יכולה לתת לנו עוד עזרה זה היה מאוד מועיל".
לדברי יעל אקשטיין, נשיאת הקרן לידידות, "כבר בגל הראשון של הקורונה ראינו כי קרוב ל־40 אחוז ממשקי הבית נאלצו לוותר על מוצרי מזון או על תשלומים חודשיים בגלל אובדן מקור הפרנסה. אנחנו רואים אנשי חינוך, בעלי עסקים קטנים, אנשי תעשיות שלמות שהתמוטטו ואנשים נאלצים להתגבר על הבושה ולבקש סיוע כדי להיות מסוגלים להאכיל את משפחותיהם.
"הימים הקרים, שמאלצים להפעיל מוצרי חשמל רבים כדי לחמם את הבית, לבצע כביסות ולייבש, רק יחמירו את מצבן הכללי של משפחות רבות, במיוחד אלה עם ילדים קטנים. במשך שנים רבות תמכנו במאות־אלפי נזקקים עם התמקדות באוכלוסיית הקשישים, וכעת אנו מוצאים את עצמנו מסייעים לאלפי משפחות שמעולם לא נזקקו לסיוע".
הדר הררי, אם חד־הורית לילד בן שש משדרות, מצאה עצמה גם היא מחוץ למעגל העבודה מאז פרוץ המגפה. "אני מורה לריקוד במתנ"ס של העיר", היא מספרת לנו. "לפני הקורונה עבדתי והייתה לי הכנסה, כך שחיינו ברמת חיים טובה. עכשיו המצב רגיש, אנחנו חיים רק מהאבטלה וזה נורא קשה להתנהל ככה.
3 צפייה בגלריה
הדר הררי, אם לבן 6: "אני מורה לריקוד במתנ"ס. לפני הקורונה עבדתי והייתה לי הכנסה, כך שחיינו ברמת חיים טובה. עכשיו המצב רגיש"
(צילום: אבי רוקח )
"אין לנו צפי מתי אנחנו חוזרים לעבוד, ובלתי אפשרי לפרנס ילד בסכומים האלה. אני אמורה לשלם שכירות, חשמל, לעשות קניות, כשבסופו של דבר האבטלה מכסה לי רק את השכירות. אני צוברת גירעונות מחודש לחודש. למצב הזה מתווספת העובדה שאני צריכה לעשות קנייה של בגדים חמים לחורף, שפתאום חשבון החשמל הוא יותר גדול כי צריך לחמם את הבית. אני מדברת על מחיה רגילה, לא על מותרות.
"זה לא שיש תקווה, אין צפי מתי נחזור לעבוד. אני מפחדת שעוד מעט יגידו לנו שאין גם דמי אבטלה יותר. אני אם חד־הורית, כל האחריות עליי".
"אנחנו לא אמורים להיות במצב הזה", מוסיפה שרי אביב, אמא לשני ילדים משדרות. "אני משלמת מסים כל חיי, עובדת בלי הפסקה. המדינה אמורה לעזור לי ולילדיי לחיות בכבוד כמו שחייתי לפני הקורונה. הממשלה לא מייחסת לנו חשיבות".
שרי היא אמנית ילדים, בעלת העסק "שרי וברי", והיא עושה הצגות והפעלות לילדים. "מאז הקורונה עברתי ממאה לאפס אחוז עבודה. ב־12 במארס הייתה ההפעלה האחרונה שלי. זה נפל עליי כרעם ביום בהיר והתחילו להתבטל לי הופעות אחת אחרי השנייה. זה פגע לי בנפש. אין דבר שאני יותר אוהבת לעשות מלשמח ילדים והורים.
3 צפייה בגלריה
שרי אביב, אם לשניים: "זה פגע גם בכלכלה שלנו בבית, הצטמצמנו, פחות מדליקים מזגן. אני חוששת שבחורף לא יהיה לי כסף לשלם חשבונות"
(צילום: אבי רוקח )
"זה פגע גם בכלכלה שלנו בבית, הצטמצמנו – הקפאנו את המשכנתה, פחות מדליקים מזגן, מקפידים לקנות מדוד לפי מה שאנחנו צריכים, אנחנו שקולים על כל שקל. אני חוששת שבחורף לא יהיה לי כסף לשלם חשבונות. אני מודאגת מזה שלא נוכל להרשות לעצמנו לחמם את הבית כמו שצריך, אני מודאגת שלא יהיו מים חמים למקלחות של הילדים, כבר עכשיו אנחנו מנסים להדליק דוד ולהספיק כולנו להתקלח בחצי שעה בבת־אחת כדי לחסוך".
