לקראת החמרת ההגבלות - ולילה ארוך של דיונים סוערים: קבינט הקורונה התכנס בצהריים (ד') לדיון נוסף על הידוק הסגר, בעקבות החשש שההגבלות הנוכחיות לא יביאו לבלימת התפשטות נגיף הקורונה - כשרק אתמול אובחנו יותר מ-6,900 נדבקים חדשים, שיא יומי חדש. ראש הממשלה נתניהו ושר המשפטים ניסנקורן התעמתו בדיון על סוגיית ההפגנות בבלפור.
לפני הדיון ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים התייעצויות עם השרים ואמר שיבקש להעביר החלטה על סגר כללי נרחב והידוק משמעותי במגבלות באופן מיידי, וכן על סגירת ענפים נרחבים במשק. "אנחנו במצב חירום וצריך לסגור את המשק באופן מיידי", אמר. בדיון המקדים הייתה הסכמה שמתווה התפילות שהיה תקף בראש השנה - צריך להיות תקף גם ביום כיפור. ההחלטה הסופית תתקבל רק בקבינט.
פרופ' בליצר: "הנגיף מתפשט בקצב שכמעט לא ניתן להשתלט עליו"
(צילום: אורי דוידוביץ, נדב אבס)
השרים דנים גם בסגירה של נמל התעופה בן גוריון במהלך הסגר. לפי שעה מסתמן שהוא ייסגר ליציאת ישראלים מהארץ. כניסת ישראלים, עם זאת, תתאפשר. מדובר במכה קשה לאלפי ישראלים שרכשו טיסות לחו"ל בימים הקרובים. טרם ברור אם ומתי ההחלטה תיכנס לתוקף.
לצד זאת, ישנה כוונה לצמצם את העבודה במגזר הפרטי אפילו יותר מ-50% כפי שהציע פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו, ולהשאיר רק עובדים חיוניים. גם במגזר הציבורי הכוונה היא לאפשר עבודה במתכונת חירום בלבד.
ראש המטה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת, הציע כבר אתמול בישיבת הקבינט לנקוט צעדים מיידים ולא לחכות עם ההחלטות. בן שבת אף הביע את תמיכתו בסגירת בתי הכנסת ביום כיפור, ואמר שהוא תומך בכך כאדם דתי, והציע לערוך את התפילות בכיפור ובסוכות בשטחים פתוחים בלבד.
בנוסף נשקלת האפשרות להכריז על מצב חירום, באופן שיאפשר לממשלה להכניס לתוקף באופן מיידי הגבלות חדשות. הכרזה על מצב חירום לאומי תאפשר גם העברה של סמכויות ניהול ושליטה באזורים אזרחיים למערכת הביטחון ולצה"ל בשיתוף פעולה עם המשטרה. הכרזה כזו תחייב הסכמה של מליאת הממשלה כולה ולא רק של קבינט הקורונה.
בהתייעצות שקיים נתניהו ניסו היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט והמשנה שלו רז נזרי, למצוא פתרון משפטי להכרזה על מצב חירום. יש שתי אפשרויות: להפעיל את הסמכות של השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה להכריז על כך, או לבצע תיקון בחוק הקורונה. בכחול לבן מתנגדים לאפשרות הראשונה, כיוון שאז השר אוחנה הוא זה שיקבל את סמכויות החירום, ותומכים במקום זאת בתיקון החוק.
בשיחת הווידאו המקדימה לכינוס הקבינט, שר הפנים אריה דרעי נטש את הדיון אחרי ויכוח סוער שבו עלתה אפשרות להגביל תפילות במרחבים הציבוריים בסוכות. "לא אתן למנוע תפילות במדינת ישראל", אמר השר בזעם. בכיר בממשלה אמר לאחר מכן כי "אנחנו בדרך לסגר מלא. הוויכוח כעת הוא אם לפני או אחרי כיפור. כרגע רוצים לעשות לפני, אך דרעי לא מוכן לשמוע". הבכיר ציין כי כינוס הקבינט התעכב בעקבות נטישת השר את ההתייעצות, והוסיף שלא מן הנמנע כי בסופו של דבר ההגבלות החדשות ייכנסו לתוקף רק אחרי יום כיפור.
בדיון אמר שר המשפטים אבי ניסנקורן לראש הממשלה נתניהו: "אנחנו הסכמנו ללכת עם הצעתך ועם עמדת אנשי המקצוע מהבוקר ולקבוע סגר מוחלט כדי להוריד את מצב התחלואה. אבל עכשיו, אתם חוזרים בכם ובפועל רוצים לקבל החלטה שתאסור רק על קיום הפגנות בבלפור. זה יהיה מהלך לא הגיוני ולא דמוקרטי, והוא גם לא נכון עבורך. צריך ללכת עם גורמי המקצוע ולא לסטות".
נתניהו השיב לו: "אם נאפשר להתרחק מהבית לטובת הפגנות, אנשים יוכלו לצאת לחוף הים ולהגיד שהם מפגינים. מי אמר שצריך להרחיק כדי להפגין? שיפגינו מתחת לבית".
שר המדע יזהר שי אמר כי "יש כאן עלייה דרסטית בתחלואה ומשמעות גדולה לכלכלה, אבל אנחנו מתעסקים רק בהפגנות". נתניהו השיב לו: "זה לא דבר קטן. אי אפשר לעשות סגר כשיש כאלו הפגנות".
במקביל, הרב הראשי לישראל דוד לאו הביע לראשונה הסכמה עקרונית לסגירת בתי הכנסת ביום כיפור, בכפוף לדעתם של גורמי המקצוע. יממה לאחר שהעריך באוזני ראש הממשלה וראש המל"ל כי ציבור המתפללים לא יישמעו להנחיות כל עוד לא מוטלות הגבלות דומות על משתתפי ההפגנות בבלפור, הבהיר הרב לאו שיתמוך בהחלטה לאסור קיום מנייני תפילה בחללים סגורים גם אם מחאות מתנגדי הממשלה יימשכו כרגיל, כל עוד גורמי הרפואה יחליטו שזה הדבר הנכון לעשות, ולא די במתווה המקטין מאד את הסיכון כדי להימנע מפיקוח נפש".
עם זאת, הרב הראשי הדגיש כי "הבעיה היא שהציבור לא יציית אם הסגר לא יהיה מלא ובמקומות אחרים תהיה התקהלות שלא תיאכף, ואז התוצאה תהיה הצטופפות מסוכנת יותר", ולכן ביקש מראש הממשלה לפעול למתווה מוסכם לכלל הפעילויות.
בכירים בממשלה הדגישו כי עדיין לא התקבלו החלטות. "המשטרה אומרת שתתקשה לאכוף את המגבלות בהפגנות ואין כרגע כל כוונה לוותר על כלל אחיד להתקהלויות אם הפגנות או תפילות", ציינו. "מדובר בנושא מורכב מאוד וצפוי לילה ארוך מאוד".
ההפגנות יוגבלו? השר שמולי בראיון לאולפן ynet
(צילום: אורי דוידוביץ, נדב אבס )
לפני הכינוס התברר שהמתווה להגבלת ההפגנות והתפילות שעליו סוכם אמש טרם גובש, עקב קשיים שונים שהתגלו - במיוחד סביב שאלת הטלת הגבלת המרחק מהבית על המפגינים. את המתווה, נזכיר, הוחלט לגבש בסיומו של דיון סוער אתמול בקבינט הקורונה, שנמשך כמעט תשע שעות ובו לא הושגה הסכמה על הגבלות נוספות, עקב המחלוקת סביב סוגיית ההפגנות. באותו דיון הוחלט לקבל את הצעת השר גבי אשכנזי להקים צוות בין-משרדי שיגבש מתווה מסודר שיטיל מגבלות זהות על תפילות, הפגנות וכל התקהלות אחרת.
בהתייעצויות שקיים נתניהו לפני הכינוס עלו גם הקשיים בגיבוש מתווה ההפגנות. בכחול לבן הביעו נכונות להתגמש בהתאם לעמדת גורמי המקצוע, בדרך לסגר מלא הכולל הגבלת הפגנות ותפילות. מדובר בשינוי מהעמדה המקורית שלהם, שלפיה לא יאפשרו פגיעה בהפגנות. שר הביטחון בני גנץ, שהמריא בצהריים בחזרה ארצה בתום ביקור בוושינגטון, צייץ בטוויטר לפני תחילת הדיון וכתב שיתמוך ב"מתווה מצומצם" להפגנות ולתפילות.
גנץ, שמי שמייצג אותו בדיונים בקבינט היום הוא השר אשכנזי, מסר כי "במדינה דמוקרטית הזכות להפגין ולמחות היא קדושה. דרישתם של המבקשים להתפלל כפי שנהג העם היהודי במשך אלפי שנים קדושה וצודקת אף היא", כתב גנץ, "גם דרישתם של המבקשים להתפרנס בכבוד, לשוב למעגל העבודה ולדאוג לילדיהם היא אמיתית וצודקת. אך לא פחות חשובה, בוודאי ברגעי חירום לאומיים, היא הזכות לבריאות ולביטחון. בין כל הזכויות הללו נצטרך לאזן".
בהמשך מסר שר המשפטים אבי ניסנקורן כי הוא תומך בסגר מלא, שבמסגרתו "סוגרים את הכול. וזה כולל הפגנות, תפילות, בתי עסק וכו' וכו'". לדבריו, "אם מאפשרים התקהלות מוגבלת באוויר הפתוח, אז זה כבר לא סגר מוחלט ואז אי אפשר למנוע לא הפגנות ולא תפילות (לא שיש מקום להשוות ביניהן)".
המחלוקת סביב ההפגנות עוררה עימותים גם בדיון הקודם בקבינט הקורונה, אתמול, והשר דרעי אף איים להתפטר בטענה שלא יוכל להסביר לציבור המתפללים מדוע ניתן לקיים הפגנות ולא תפילות. נתניהו דרש להשית את מגבלת 1,000 המטרים גם על מפגינים, כך שמוחים מתל אביב לא יוכלו להגיע להפגנה מול מעון ראש הממשלה בירושלים. רה"מ אמר כי "הפארסה של ההפגנות בבלפור חייבת להיפסק".
הבוקר התייחס לסוגיית ההפגנות פרופ' גמזו, ואמר כי "יש הדבקה בכל התקהלות, אין התקהלות שחסינה מהדבקה". בראיון לרדיו ירושלים הציע גמזו להגביל את מספר המפגינים לעשרות או למאות: "לדברים סמליים שמכבדים את הדמוקרטיה".
הדיון היום מגיע כאמור על רקע נתוני תחלואה שנראים דרמטיים. לפי משרד הבריאות, 31 חולי קורונה נפטרו ב-24 השעות האחרונות ומספר המאובחנים אתמול עומד על 6,923 בני אדם. אתמול פוענחו כמעט 60 אלף בדיקות, אך שיעור התוצאות החיוביות נותר גבוה מאוד - יותר מ-11%. מפרוץ המגפה אובחנו בישראל יותר מ-200 אלף חולים.
עימות בוועדת החינוך: "לא עושים מניפולציות"
גם סוגיית הלימודים בגנים ובכיתות הנמוכות נמצאת במחלוקת, על רקע דרישת הורים לפתוח אותם, כל עוד המגזר הפרטי ממשיך לעבוד. מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, הביעה התנגדות נחרצת לכך בדיון בנושא בוועדת החינוך של הכנסת: "מערכת החינוך צריכה להיות סגורה. אני מבינה את הקושי של ההורים, אבל אי אפשר לתקן עוולה בעוולה. אסור שיהיה פתרון על חשבון בריאות המורים והתלמידים".
עימות בוועדת החינוך סביב נתוני התחלואה בגילים הנמוכים
(צילום: ערוץ כנסת)
בדיון התפתח עימות סביב נתוני ההדבקה בגילים הנמוכים. ד"ר שרון אלרעי פרייס, הממונה על שירותי הבריאות, נזפה בחברי הוועדה על כך שלדבריה לאחר שהציגה בפניהם נתונים בישיבה קודמת, הם טוענים כעת שאין נתונים. "הצגתי נתונים עם חלוקה לגילים כמו שהצגתם ועכשיו להגיד שאין נתונים. לחמישה עד תשעה אחוזים מהילדים יש נוגדנים בדם", אמרה. היא הוסיפה: "יש לי נתונים של ילדים מאומתים וצוות מאומת. אין לי שום אינטרס לעשות מניפולציה על שום דבר. חלק מתפקיד הוועדה הוא להקשיב לאנשי המקצוע".
בעקבות דבריה ח"כ אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם) הרימה את קולה: "עד כאן, עד כאן. אנחנו אלה שדרשנו נתונים. אנחנו הראשונים שמבקשים לקבל החלטות על סמך נתונים. אנחנו צריכים המלצות רפואיות ותתאמו ביניכם ולא כל אחד יבוא ויאמר משהו אחר, כי אתם מבלבלים לא רק את הציבור אלא גם את אלו שצריכים לקבל החלטות".
אלרעי פרייס השיבה: "יש לנו נתונים והוכחה שילדים נדבקים. האמירה בתחילת הדרך של המגפה שילדים לא נדבקים ולא מדבקים אינה נכונה. הנתונים מראים שבחודשי יולי-אוגוסט היו 4,000 מאומתים וכ-500 אנשי צוות. אותם נתונים היו בשבועיים הראשונים של ספטמבר. נכון שבגילים נמוכים, 0-10, שיעורי התחלואה נמוכים יותר - וכשנחזור לפעילות זו תהיה הקבוצה הראשונה שנפתח".
בתוך כך, איגוד המסעדות פנה הבוקר לנתניהו ולשר האוצר ישראל כץ, בדרישה להורות על סגר כללי במשק. שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות, אמר כי "לא ניתן יותר לטעון למשבר בריאותי חמור ובמקביל להטיל סגר מחורר שנגוע בשיקולים פוליטיים כאלה ואחרים. במציאות הנוכחית יש להטיל סגר כללי על המשק והחברה הישראלית ולו כדי להחזיר את האמון של המגזר העסקי והחברה הישראלית בצעדי הממשלה".
יואב זיתון, מורן אזולאי ואיתי בלומנטל השתתפו בהכנת הידיעה
פורסם לראשונה: 11:58, 23.09.20
