ניסיון להרגיע את השטח: בית המשפט העליון נעתר בצהריים (יום א') לבקשת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ודחה את הדיון בבקשת הערעור שנוגעת לפינוי תושבים ערבים מבתים בשכונת שייח ג'ראח במזרח ירושלים. סיבת בקשת הדחייה: מנדלבליט הודיע לבית המשפט כי הוא שוקל להצטרף להליך ולהתייצב לדיון. על הבקשה האפשרית של מנדלבליט בנושא פורסם אתמול לראשונה ב-ynet. ההודעה של מנדלבליט הועברה לבקשת הדרג המדיני.
בית המשפט העליון מסר: "מבלי לנקוט כל עמדה בנוגע לאפשרות התייצבות היועץ המשפטי לממשלה להליך דנן, ומבלי שנעלמה מעיני תגובת המשיבה - במכלול הנסיבות ולאור בקשת היועץ המשפטי לממשלה, הדיון הקבוע למחר 10.5.2021 – בטל". שופט העליון יצחק עמית הורה על עיכוב ביצוע ולפיכך עד להכרעתו לא ניתן לפנות את הבתים מיושביהם.
בפנייתו לבית המשפט, יום לפני הדיון שאמור היה לעסוק בנושא הרגיש, ציין מנדלבליט כי אינו צד להליך אם הוסיף כי הוא שוקל שימוש בסמכות החוקית שיש לו להצטרף להליך - ולכן הוא מבקש לקבל לידיו את החומר הרלוונטי לדיון. בפנייה שנעשתה באמצעות המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, ביקש כאמור היועץ המשפטי לממשלה זמן נוסף על מנת לשקול הצטרפות להליך וכן להמתין עם פסק הדין בנושא.
עימותים בשכונת שייח ג'ראח
(צילום: נדב אבס)
"הליך זה מעורר רגישויות בהיבטים נוספים", נכתב בפנייה, ולכן המדינה מבקשת להגיש במעמד צד אחד חוות דעת של גורמי מקצוע וגורמי מדיניות שונים. על הפנייה חתום עו"ד ברק מימון מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.
הדיון מחר אמור לעסוק בבקשת רשות ערעור אזרחי על בקשת פינוי דירות מגורים על קביעת בית המשפט המחוזי בבירה, שדחה את ערעור שמונה תושבי מזרח ירושלים בעלי תעודת זהות ישראלית, שהם או בני משפחתם מחזיקים דירות בשכונת שייח ג'ראח במתחם נחלת שמעון סמוך לקבר שמעון הצדיק.
המערערים פנו לבית המשפט העליון וביקשו למנוע את פינויים או פינוי בני משפחתם מאותם נכסים, לאחר שהפסידו כאמור בערכאות נמוכות יותר. בדיון בבית המשפט המחוזי טענו המערערים כי הם רכשו ב-1956 בתים, שנבנו בשכונת שייח ג'ראח על ידי משרד השיכון הירדני. לטענתם, הם או אבותיהם קיבלו הסכמים שלפיהם ויתרו על "תעודת פליט" ובתמורה קיבלו לרשותם את הדירות.
עוד טענו המערערים כי לא נעשה הסדר לקרקע. בהמשך, השטח הגיע לידיה של חברת "נחלת שמעון" שטוענת כי רכשה כדין את הזכויות מוועדים שהיו בעלי הקרקע לפני 1948 ואף חידשו את הרישום ב-1972.
הפגנה בשייח ג'ראח
(צילום: אלכס גמבורג, גלעד כהן)
בערכאה הראשונה קבע בית משפט השלום בירושלים כי המערערים הם פולשים וקיבל את תביעת הפינוי שלהם. המערערים דחו את הטענות וטענו בבית המשפט המחוזי כי במסגרת ההסכם עם הירדנים הם הפכו לבעלים החוקיים של הדירות וגרים במתחם כבר 60 שנה.
מנגד, חברת "נחלת שמעון" טענה שמדובר בלא פחות מ"טיעונים דמיוניים". נציג החברה טען כי אין הסכם אחד שאותו הציגו העותרים וכי אין שום מסמך מרשות ירדנית שקושר את העותרים לנכסים. "הם לא גרים שם והם משכירים בתים לאחרים", נטען בשם החברה. "הירדנים לא מאשרים שיש להם זכויות".
בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בפברואר השנה, פורט כיצד "נחלת שמעון" רכשה את הזכויות מבעלים קודמים – "ועדת עדת הספרדים בירושלים" ו-"הוועד הכללי של כנסת ישראל לצדקה". הערעור של התושבים נדחה, ונפסקו עליהם הוצאות משפט בסך 80 אלף שקלים.
העותרים פנו לעליון וטענו כי לא זכו לדיון הוגן בערכאות קודמות. נטען כי ננקטה נגדם "עוינות בלתי מוסברת ולא ראויה". עוד נטען כי מעולם לא נבדק תיק חידוש רישום הזכויות בפנקס השטרות, שנעשה בשם כל הוועדים וכל ההליכים שנידונו נרשמו על בסיסו. לכן, נטען, הם אינם פולשים או מסיגי גבול. בדיון קודם הועלו הצעות לפשרה אך הצדדים לא הגיעו להסכמות. לפיכך, בית המשפט העליון יצטרך להכריע בסוגיה.
ברקע הסוגיה המשפטית, פרצו בשבועות האחרונים מהומות אלימות בשכונה שהובילו בין היתר לעימותים הקשים בין כוחות הביטחון לערבים בשייח ג'ראח ובמקומות נוספים בירושלים.
לפי הסהר האדום, כ-300 פלסטינים נפצעו בסוף השבוע בעימותים באזור מסגד אל-אקצה, שער שכם ושייח ג'ראח. משטרת מחוז ירושלים מסרה כי 34 שוטרים נפצעו בהפרות הסדר בשישי ובשבת. העימותים בהר הבית הובילו לשורת גינויים מצד מדינות ערב.
