ניסנקורן חושף את הרפורמה, ותוקף את הליכוד
(צילום: לע"מ)
לאחר סחבת של שנים, הודיע היום (ד') שר המשפטים אבי ניסנקורן כי "המהפכה האזרחית" במערכת המשפט תיכנס לתוקף בתחילת 2021. ניסנקורן, שקיים הבוקר במשרדו מסיבת עיתונאים, אמר כי "מדובר ברפורמה הגדולה ביותר במשפט האזרחי, שנועדה להבטיח הליך הוגן יותר, לספק לאזרח שירות משפטי איכותי ונגיש מבעבר, לחזק את חובת השקיפות בין הצדדים ולהביא לקיצור ההליך המשפטי".
הרפורמה, שפרטיה מובאים מטה, עוכבה במשך למעלה מעשור - בעיקר בשל התנגדויות שונות של הפרקליטות. החוק החדש אושר על-ידי שופט בית המשפט העליון יצחק עמית והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי.
עקרונות הרפורמה
∙ האחדה ופישוט של ההסדרים הדיוניים בהליך האזרחי. מוצע לקבוע מסגרת מועדים אחידה ככל האפשר וצמצום של הסדרים מיוחדים המקובלים כיום.
∙ קביעת מדדי זמן וכמויות. במסגרת הרפורמה נבחנו חסמים שגורמים להתארכות הדיונים בבתי המשפט. השימוש הרב בניירת - דבר הגורם לקושי באיתור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים - וכן תופעה של היעדר התייחסות למועדים: כל אלה גורמים לבזבוז זמן יקר המהווה משאב ציבורי מובהק. על כן, מוצע לצמצם את היקף כתבי הטענות, לתחום את היקפן ולחייב בהגשת כתבי הטענות בפורמט אחיד.
∙ גילוי מלא ופעולות לפני הגשת התובענה כחלק מההכנה. אחת הבעיות הקיימות כיום היא שהכנת התיקים לקראת הדיון בבית המשפט אינה תמיד מלאה, ולא אחת נתקל השופט בקדם-המשפט בעובדה שעד לאותו שלב הצדדים טרם מצאו לנכון לשוחח ביניהם על אודות המחלוקת.
לכן, מוצע לכלול הסדר מחייב - עובר לשלב הגשת כתבי הטענות - הכולל פעולות שעל בעלי הדין לנקוט בטרם יוגש ההליך לבית המשפט. במסגרת הגילוי המלא, הצדדים יצרפו לכתבי הטענות תצהיר לשם פירוט העובדות, תצהירי גילוי מסמכים ויתר פרטים הנדרשים לליבון המחלוקות.
∙ שימוש רב יותר באמצעים אלקטרוניים. במסגרת ההתאמה לעידן המודרני, יבוצעו רוב ההמצאות באמצעים אלקטרוניים במקום המצב הארכאי הקיים היום, זאת תוך התחשבות בבעלי דין שאין להם אפשרות לעשות שימוש באמצעים אלקטרוניים. התקנות מסדירות דרכים להיוועדות חזותית במהלכי מעצרים והליכים פליליים.
ניסנקורן: "ההליך המשפטי ישתפר"
תקנות סדר הדין האזרחי פורסמו לראשונה ב-1963 ומאז עברו אינספור תיקונים ו"טלאים" וכללו לא פחות מ-700 סעיפים. כעת יכללו התקנות החדשות כ-180 סעיפים בלבד.
נזרי אמר כי הרפורמה נחוצה בשל העומס וכמות הדיונים הבלתי נתפסת. כך למשל, ב-2018 נפתחו 200 אלף תיקים בבתי משפט השלום. 40 אלף תיקים נפתחו בבתי המשפט המחוזיים ושלוש מיליון תביעות אזרחיות הוגשו בסך הכול. "אי אפשר להמשיך כך", אמר נזרי. "צדק מאוחר הוא צדק מעוות". הוא הדגיש כי במסגרת ניסוי שנערך בבתי המשפט לענייני משפחה - לפחות במחצית מהתיקים הסתיימו הליכי הגישור באמצע.
התקנות החדשות נועדו לקצר את עינויי הדין בכך שהן מפשטות את ההליכים וקובעות, דרכים לפתיחת הליך משפטי ביטול הסדרים לא נחוצים בדגש על קיצור לוחות זמנים להתדיינויות ולקבלת פסקי דין. למשל, יוגבלו אורכי כתבי טענות . האחדה של נוסחים להגשת תביעות ומינוי מזכירים בבתי משפט שיפקחו על הגשת התיקים כהלכתם כדי שניתן יהיה לגשת מיד להליך עצמו בלי השלמות וסחבת מיותרת.
כמו כן יושם דגש על ניהול נוקשה יותר של השופט את ההליך כדי למנוע בקשות דחיה מיותרות הנמצאות בליבה של הסחבת עד כה, וכן תינתן עדיפות לניהול הליכים או סיומם באמצעות הליכי גישור.
שר המשפטים ניסנקורן אמר כי "מערכת המשפט חייבת להתעדכן ולהשתפר כל הזמן. רק כך נוכל לספק לציבור שירות יעיל ונגיש שיבטיח משפט צדק. עדכון תקנות סדר הדין האזרחי הוא בדיוק מהלך כזה - הנוסח החדש ישפר את ההליך המשפטי עבור השופטים, עורכי הדין ובעיקר עבור האזרחים".
בעקבות חתימת שר המשפטים על התקנות, אומר עו"ד רפי ליבא, שותף וראש מחלקת ליטיגציה במשרד איתן מהולל שדות: "מדובר במהפכה מן היסוד, מעבר מ-600 תקנות סדר דין אזרחי לכ-180 בלבד, שיש בה כשלים רבים. הרפורמה מגבילה מאוד את האפשרות של הצדדים ובאי כוחם לנהל הליך ראוי, כך למשל נקבעה הגבלת עמודים לא סבירה בכתבי טענות, הושמטו הליכים קצרים ויעילים מבלי לתת להם תחליף, לא ניתנה למעשה אפשרות לדחות מועדי דיון, גם כאשר הצדדים מנהלים ביניהם משא ומתן לסיום ההליך מחוץ לכתליי בית המשפט, וכיו"ב'.
"זאת ועוד", הוא הוסיף, "בעוד בשם עקרון היעילות התקנות תוחמות במועדים את מלאכת הצדדים, לא מצא מחוקק המשנה בשם אותו עקרון לתחום את מועד מתן פסק הדין בהליך, בסיום הדיון".
