"אבי היה חבר אמיתי. אין מה להגיד. הוא היה מענטש במלוא מובן המילה". חבריו ומכריו של אבי הר אבן (84), חתן פרס ביטחון ישראל, מנהל סוכנות החלל לשעבר שמת לאחר שפורעים ערבים הציתו את המלון בעכו שבו שהה, מספרים על אישיות יוצאת דופן. רובם ככולם הצמידו לו את הכינוי "מענטש", שמשמעותו ביידיש היא אדם ערכי והגון. הם מספרים על איש מקצוע פנומנלי שתרם תרומה חסרת תקדים לפיתוחה של ישראל בתחומי החלל והתעשייה.
את הקריירה הביטחונית החל הר אבן בצה"ל, במערך ההגנה האווירית בשנות ה-60. בהמשך שימש גם כראש מחלקת מחקר ופיתוח במטכ"ל וכראש אגף אמצעים מיוחדים במשרד הביטחון. לאחר שהשתחרר בדרגת אלוף-משנה הוא מילא שורת תפקידים בתעשייה האווירית, וניהל את פיתוח משגר הלוויינים שביט.
"שמעתי בצער רב על מותו של אבי הר אבן, חתן פרס ביטחון ישראל, מנהל סוכנות החלל לשעבר ומי שתרם רבות לביטחון ישראל בדרכים שחלקן לעולם לא יסופרו", כתב בטוויטר שר הביטחון בני גנץ לאחר מותו. "אבי, שנפגע במהומות בעכו ומת, היה גיבור ישראל. כשנעניק את הפרס לזוכים השנה נזכור אותו ואת תרומתו".
"יחסי אנוש יוצאים מן הכלל, תמיד השתלב בכל מקום"
דני ברוק, לשעבר בכיר בסוכנות החלל, הכיר את הר אבן כבר בשנות ה-90 בנסיבות מקצועיות: "הקשר שלנו התהדק במרוצת השנים והוא היה איש מקצוע מבחינה טכנולוגית יוצא מן הכלל ותמיד דאג לשמור על עדכניות, אבל מה שהכי בלט בפן האישיותי שתרם לעניין הניהולי הוא שהיו לו יחסי אנוש יוצאים מן הכלל בגלל הניסיון הרב שלו, הוא ידע תמיד להשתלב בכל מקום בצורה חלקה. הוא היה איש של אנשים; מאוד קשוב ולא התייחס לדרגות ההיררכיה. הוא השרה אווירה מאוד נוחה מלמעלה עד למטה".
ברוק המשיך וספד להר אבן: "הוא היה חבר אמיתי. אין מה להגיד. הוא היה מענטש במלוא מובן המילה. התייעצתי איתו בנושאים אישיים לא פעם. ההלוויה הייתה ענקית וכמות הזרים שהונחו הייתה חסרת תקדים. כזה דבר עוד לא ראיתי. יצא לי לדבר איתו בפעם האחרונה לפני כמה חודשים. בפעם האחרונה שנפגשנו אני ממש זוכר אותו כמשמעותי. זה היה כשהוא בא וכיבד אותי בהרצאה שאני נתתי בנושא המשמעות של להיות בן הדור השני לשואה. אבי בעצמו שורד שואה. הוא מעולם לא דיבר על זה ואחרי ההרצאה הוא הגיע אליי ואמר לי שריגשתי אותו. למחרת הוא התקשר שוב והודה לי. זה הותיר בו איזשהו חותם".
ברוק הופתע מאוד כששמע שהר אבן נפגע במהומות בעכו: "התגובה הראשונית שלי הייתה זעם. אני בעל השקפות מאוד מאוזנות ואני ממש לא שייך לזרם המתלהם, אך באותו רגע פשוט התחשק לי לעשות 'טחינה' כלפי הפורעים. הוא היה איש של שלום. הוא תמיד חיפש את האפשרויות להגיע להסכמות עם הפלסטינים ובכלל; הוא תמיד חיפש דרכים שבהן ניתן להגיע לפשרות כשכל צד עדיין ייצא מרוצה".
לדבריו, מדובר באבידה גדולה לרבים. "האיש עבר המון תחנות בחייו ואנשים נקשרו אליו בפן המקצועי והרגשי", הוסיף ברוק, "אבל הפגיעה האמיתית היא ששונאינו יודעים שהם פגעו במטרה איכותית. הם מבינים שיש פה נזק מורלי ושהם לא פגעו באדם אחד".
אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, היה בקשרים חבריים ומקצועיים עם הר אבן מאז 1995. "השתתפי עם אבי בכמה נסיעות לחו"ל. הוא לקח אותי בתור נציג התעשייה, כך שיצא לי להיות איתו בצורה צמודה יותר בתקופות מסוימות". גם בלסברגר, בדומה לברוק, הצמיד להר אבן המנוח את הכינוי "מענטש". לדבריו, "הוא היה איש פתוח ומאוד לבבי. רצה לעזור, רצה לשתף, והכול נעשה איתו בשיתוף פעולה ובהבנה ומתוך רצון להגיע למכנה משותף ומתוך רצון לפתח את תעשיית האקו-סיסטם של החלל במדינת ישראל".
בלסברגר סירב להאמין למשמע הבשורה על הפגיעה בחברו הר אבן במהומות בעכו ולאחר מכן על מותו: "כששמעתי שהוא נפגע במהומות הגבתי בתדהמה ככל אדם. אני מכיר אותו וזה היה שוק חריף לא רק לי, אלא לכל הקהילה שלנו שעוסקת בחלל. רובם הכירו והוקירו אותו וניסינו לעקוב אחר מצבו. הוא היה במצב קשה וכשהוא נפטר זה היה הלם".
"עצב גדול, טרגדיה של ממש"
בלסברגר הוסיף: "צריך לזכור שבתקופתו, כשהוא היה מנהל סוכנות החלל, זה היה כמעט מה שנקרא 'וואן מאן שואו'. זה היה אבי. את הכול הוא עשה בעשר אצבעות, ולמרות זאת הוא הטביע כאן חותם ואנחנו נהנים מהקשרים החשובים שהוא פיתח עד היום. בל נשכח שבתקופתו היה האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון, שהמשימה שלו הוגדרה בזמן שאבי היה מנהל סוכנות החלל. כל הקשרים עם נאס"א נעשו עם אבי".
״דיברתי איתו בטלפון לפני מספר חודשים", נזכר בלסברגר. "בגלל הקורונה לא יצא לאנשים להיפגש. ראיתי אותו בפעם האחרונה בכנס אילן רמון האחרון, לפני פרוץ הקורונה בינואר 2020. זו אבדה גדולה למשפחה וכמובן אבדה גדולה לקהילת החלל ולכל עם ישראל. הייתה לו תרומה בתחומים רבים בביטחון, דברים שאסור לדבר עליהם עד היום".
אלוף (מיל') איציק בן ישראל, יו"ר סוכנות החלל ואחד מחבריו של הר אבן מאז 1998, שרטט גם הוא קווים לדמותו של חברו האהוב: "אבי היה ציוני. את רוב חייו, כמעט עד גיל הפנסיה, הוא העביר בשירות המדינה והתעסק במחקר ופיתוח בשטחים שונים שלגבי חלקם לא ניתן לפרט. הוא קיבל את פרס ביטחון ישראל עליהם. גם אחרי שהוא השתחרר היינו מדברים והיו לו רעיונות. הוא כל הזמן רצה לקדם את תוכנית החלל בארץ. אני יכול לשבת ערב שלם ולספר עליו סיפורים. הוא היה איש נחמד מאוד. פשוט מענטש. לא סתם כולם משתמשים באותה המילה כדי להגדיר אותו. הוא היה עם חוש הומור ועם יחסים טובים עם כולם".
בן ישראל, כמו רבים אחרים, קיבל בתדהמה את הבשורה על מותו של הר אבן: "עצם העובדה שבן אדם כמוהו, שיש לו זכויות אדירות בביטחון ישראל וגם קיבל על זה פרס, נפטר - זה עצב גדול, כפול ומכופל. טרגדיה של ממש. קיוויתי שהוא ישרוד כמו הרבה אנשים שהכירו אותו וחשבו שהוא יצליח להתגבר אבל זה לא הסתייע".
הר אבן נפגע באורח אנוש אחרי שפורעים ערבים הציתו את המלון שבו שהה, הצמוד למסעדת "אורי בורי" שהוצתה אף היא. הוא הועבר לבית החולים רמב"ם כשהוא סובל מכוויות ושאיפת עשן והיה מורדם ומונשם בכל זמן האשפוז. רעייתו, ששהתה עמו במלון, לא נפגעה. על חקירת ההצתה הטיל בית המשפט, לבקשת המשטרה ושב"כ, צו איסור פרסום. במשפחת הר אבן ביקשו לאחר פטירתו "להודות לצוות בית החולים על הטיפול המסור והמקצועי באבי בשבועות האחרונים, זאת בנוסף לרבים שהתפללו ודרשו בשלומו".
במשך תשע שנים, מ-1995 ועד 2004, שימש כמנכ"ל סוכנות החלל הישראלית והרחיב את קשריה הבינלאומיים, בראש ובראשונה עם נאס"א. בתקופה שבה כיהן נבחר אילן רמון להיות האסטרונאוט הישראלי הראשון, ושוגר במעבורת קולומביה לטיסה שממנה לא שב.
בנו יואב (55) מכהן כמנכ"ל ברפאל אחרי שירות ארוך ומוצלח בצה"ל, שאותו סיים כראש אגף מבצעים במטכ"ל. בין היתר שימש כראש האגף בעת מבצעי עמוד ענן וצוק איתן ברצועה, שבמהלכם התבססה כיפת ברזל כתשובה המרכזית של ישראל נגד מתקפות הרקטות.