בימים קשים אלה של מגפת הקורונה, אבטלה גואה, שבר כלכלי נוראי, רבבות חסרי פרנסה ואלפי עסקים סגורים וכאלה שעומדים בפני קריסה – התפנה ראש הממשלה מר בנימין נתניהו לעסוק בבעיה החשובה מכל: איך לקבל פטור ממס על ההוצאות של ביתו הפרטי בקיסריה.
נתניהו מתעקש שהוצאות ביתו הפרטי בקיסריה נועדו למילוי תפקידו - ולכן אין לחייבו בתשלום מס עליהן. יש לזכור כי כל ההוצאות האלה ממילא מכוסות על ידי משלמי המסים, שכן נתניהו מקבל מימון ציבורי מלא עבור הווילה הפרטית עם הנוף לים ובריכת פרטית. אלא שלמר נתניהו לא די בכך. הטבות אלה חייבות במס והוא מבקש, ממש בימים אלה, לפטור אותו.
למה? אליבא דמר נתניהו, "הוצאות הבית בקיסריה נועדו למילוי תפקידי, ולכן אין לחייב אותי בתשלום מס עליהן". כלומר, כאשר הוא משתכשך בבריכה, נתון ראשו למו"מ עם מדינה ערבית נוספת, וכאשר הוא מתרווח על ריהוט הגינה (לא נדון עכשיו מהיכן הגיעו הכיסאות והשולחן) הוא מנסה לתכנן מכת מחץ על האיום האיראני.
למה לא להחיל את הכלל גם על שאר העובדים השכירים? רבים מהם משלמים מכיסיהם את הוצאות החשמל, המים, תחזוקת הבית ועוד, בניגוד לנתניהו, שנהנה ממימון ציבורי
ניחא. אני מוכן לא רק לקבל זאת, אלא אפילו לדרבן את רשות המסים להכיר בתביעתו של נתניהו. תנו לו נבצרות מתשלום המסים כי ביתו הוא מקום עבודתו.
אבל, רגע אחד: הרי יש בארץ מיליונים העובדים מבתיהם, במיוחד בימי הקורונה. למה שכל אותם מיליונים לא יפנו גם הם לרשות המסים ויבקשו שיכירו בכך כמקום עבודתם?
פקודת מס הכנסה מאפשרת לעסקים לדרוש להגדיר כהוצאה מוכרת את מה שהוציאו למען ייצור הכנסה. אלא שהחוק דורש כי לשם הכרה בהוצאות הללו נדרש בעל העסק להקדיש לכך אזור ייחודי מביתו, ורק על חלק זה ניתן לדרוש החזר יחסי מההוצאות. אז אם למר נתניהו יוכרו כל שטחי ביתו כמקום עבודה, ובכלל זה מטבח, שירותים, גינה, בריכה וחדרי שינה – מדוע לעוסקים אחרים לא?
יתר על כן, הכרה בהוצאות בשל עבודה מהבית ניתנת, באופן מוגבל מאוד, רק לעסקים. כלומר לעצמאים. מה לגבי שכירים? אלה אינם נהנים כיום משום הכרה בהוצאות בשל עבודה מהבית. מר נתניהו, עובד ציבור לכל דבר, השכיר הבכיר במדינה, מבקש הכרה מלאה בכל הוצאות הבית.
אם כך, למה לא להחיל את הכלל גם על שאר העובדים השכירים? רבים מהם נאלצו לעבוד מהבית ומשלמים מכיסיהם את הוצאות החשמל, המים, תחזוקת הבית ועוד (בניגוד לראש הממשלה, שכאמור נהנה ממימון ציבורי).
יתרה מכך, כדי שיוכלו להמשיך לעבוד, "לייצר הכנסה" בלשון החוק, הגדילו אותם שכירים את הוצאות הבית באופן ניכר – משימוש במזגן ועד מדפסת, הוצאות חשמל וחשבונות טלפון. נכון, רבים מהם, הגונים לא פחות ממר נתניהו, יצהירו שלא את כל זמנם בבית הם מקדישים לעבודה. אז הם לא ראויים כמוהו ל-100% של הכרה בהוצאות לצורכי מס, אבל למה לא 50% לפחות? או 25%?
בזמן שמר נתניהו ממתין בינתיים לתשובה לבקשתו להכיר בביתו הפרטי בקיסריה כמקום עבודה מלא, כדאי לרשות המסים לזכור את תשובתה לבקשה של מומחי מס בישראל להכיר בהוצאות הבית לאנשים שאינם מר נתניהו, ואני מצטט מתגובתה כפי שפורסמה בעיתונות: "רשות המסים דוחה את העמדה המובאת בשם מומחי מס באשר לניכוי הוצאות הבית. תקנות מס הכנסה אוסרות במפורש לעובד שכיר לנכות חלק מהוצאות הבית".
ומה לגבי רגישות אנושית חמימה לימי משבר הקורונה? "קביעה זו נכונה לכל תקופה, גם לתקופת משבר הקורונה", קובעת רשות המסים בפסקנות. עכשיו נותר לנו לראות אם היא תישאר פסקנית ודבקה בחוק ובתקנות גם מול תביעתו של ראש הממשלה. כי אם לא, יש לנו את "תקדים נתניהו", שמשמעותו, לדעתי, היא הכרה בהוצאות והחזרי מס לכ-ו-ל-ם.
- גבי וימן הוא פרופסור מן המניין בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
