אתמול היה יום של חדשות מבלבלות. מחד, הישג מרשים נוסף במרוץ לפיתוח החיסונים, הפעם של חברת "מודרנה" האמריקנית, שעליה הימרה ישראל כבר לפני חודשים. במקביל, החליט קבינט הקורונה לחדש את הלימודים בחלק מהכיתות, ואפילו החנויות במרכזי הקניות הפתוחים וכנראה גם בקניונים ייפתחו בקרוב. מאידך, שוב נרשמה עלייה קטנה אך עקבית בשיעור הבדיקות החיוביות, ומקדם ההדבקה בקורונה חצה את רף האחד בדרכו כלפי מעלה, כולל זינוק מטריד במגזר החרדי.
שתי ההצלחות האחרונות, של "פייזר" ושל "מודרנה", בהחלט מעוררות תקווה גדולה לפריצת דרך אפשרית במלחמה נגד הנגיף, אולם בלי להשבית את השמחה, צריך לקחת את החדשות הטובות שמגיעות מאמריקה בעירבון מוגבל. גם אם יש אינדיקציות ראשונות להצלחה בפיתוח החיסונים נגד קורונה, עוד ארוכה הדרך עד שנוכל לקפוץ לקופת חולים להתחסן.
גם במקרה שיוכח כי החיסונים בטוחים ויעילים דיים לקבל אישור חירום לשיווק מיידי, חודשים ארוכים יעברו, במקרה הטוב, עד שיהיו מספיק מהם לבלום את המגפה. למרות ההבטחות, קשה להניח שישראל תהיה ראשונה בתור העולמי לחיסונים המבוקשים, וקשה לצפות אירועים בלתי מתוכננים מסוגים שונים שעלולים להשפיע על מבצע החיסונים הגלובלי נגד הקורונה, החל מבעיות שיתגלו לאחר תחילת השימוש בהם ועד שינויים בווירוס, שעלולים להשפיע לרעה על יעילותם.
גם תופעות הלוואי של החיסונים הללו לטווח רחוק עדיין אינן ידועות. בקיצור, אין ספק שאנחנו בכיוון הנכון, אבל עד למימוש הפוטנציאל המלא של החיסונים, כפי שאנחנו חולמים עליו, נצטרך להמתין בסבלנות לא מעט.
את הח"ח הגדול צריך לתת לאנשי משרד הבריאות ולא לראש הממשלה ‑ שכן הם אלו שביצעו את עבודת ההכנה והבדיקות שהובילו להחלטה לחתום על החוזה עם מודרנה
מנגד, הפתיחה הצפויה של כיתות ה'-ו' ובהמשך י"א ו-י"ב היא לא סיבה למסיבה. הכיתות האלה מוחזרות ללימודים תחת אילוץ, במתווה לא ברור ובתנאים של חוסר ודאות, הנובעים ממחקרים סותרים לגבי השפעות החזרה הזו על היקף התחלואה.
נתונים שהציג פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן מגלים כי פתיחת מערכת החינוך בכיתות הנמוכות לפני שבועיים לא הייתה עד כה בעלת השפעה דרמטית על ההדבקה. מחקר אחר, שבדק את הידבקות הילדים בבית הספר והוצג השבוע על ידי ד"ר עידו סומך מהמחלקה ההמטואונקולוגית בבית החולים שניידר ופרופ' אלי סומך, סגן יו"ר האיגוד האירופי לרפואת ילדים, בכנס רופאי הילדים, קובע כי בניגוד למה שנטען פתיחת בתי הספר לא היוותה גורם משמעותי בעליית התחלואה בחודשים מאי-יוני ולא גררה בעקבותיה עלייה באשפוזים ובתמותה.
לעומת זאת, טוענים החוקרים כי דווקא יציאת הילדים לחופשת הקיץ לוותה בעלייה בולטת בתחלואה, בעיקר אצל ילדים מגיל לידה עד גיל 9, עד שיעור של פי חמישה לעומת תקופת הלימודים. תופעה זו נובעת ככל הנראה מכך שילדים בגילאים הללו נדבקים בעיקר ממבוגרים ופחות מאשר באינטראקציות עם ילדים אחרים. גם בני 19-10 נדבקו בחודשי החופש באופן משמעותי יותר מאשר בלימודים, אם כי הם עלולים להיות גורם בתחלואה בבתי הספר כאשר מקדם ההדבקה גדול מ-1.
החוקרים הסיקו כי בהיעדר סגר כללי, לסגירת בתי ספר יש השפעה מוגבלת בלבד על הקטנת התחלואה, ובקרב ילדים קטנים הנזק מסגירת המערכת עולה על התועלת מבחינת הפצת התחלואה. עם זאת, הם ממליצים לשלב ילדים בני 19-10 במערכת החינוך בהדרגה כאשר מקדם התחלואה יורד מתחת ל-1, מצב שבו, כאמור, כבר איננו מצויים כעת.
מול הממצאים המרגיעים ישנן גם עדויות מטרידות רבות על ההשפעה השלילית של פתיחת מערכת החינוך על התפשטות המגפה. פתיחת שנת הלימודים במוסדות החינוך החרדיים ב-21 באוגוסט ולאחר מכן במערכת החינוך הרגילה, בתחילת ספטמבר, היוותה, כך נטען, זרז משמעותי בהתפשטות המגפה בישראל, והשפעותיה נראו בעיקר בבני נוער. על כן אסור להיחפז בפתיחת הכיתות הגבוהות ויש להתנות אותה בנקיטת אמצעי הפרדה ברורים, בלי סייגים ובלי הנחות. גם הדיווחים המתרבים על הסיבוכים המאוחרים של הנגיף בילדים, העלולים להוות סכנת חיים של ממש, חייבים לעורר דאגה.
האירועים האחרונים, לטוב ולרע, מלמדים אותנו שוב שהמציאות הנוכחית בעידן הקורונה היא לא רק הפכפכה, אלא גם מכילה גורם משמעותי של אי-ודאות, ועל כן חובה להמשיך ולנהוג בה על פי עקרון הזהירות המונעת, דבר שעומד בסתירה מוחלטת לחגיגות הניצחון של נתניהו.
הצהרות ראש הממשלה על חיסון שיינתן בקרוב לאזרחי המדינה הן יותר משאלת לב מאשר כל דבר אחר, וככזו אף עלולות לגרום נזק של ממש, אם הציבור ישתכנע שהפתרון לנגיף נמצא ממש מעבר לפינה ויוותר על אמצעי ההגנה היחידים שנמצאים בידינו: ריחוק חברתי, עטיית מסכה ושמירה על היגיינה בסיסית.
ועם כל הכבוד, את הח"ח הגדול על ההישג שבהימור הנכון, נכון להיום, של ישראל, צריך לתת לאנשי משרד הבריאות ולא לראש הממשלה ‑ שכן הם אלו שביצעו את עבודת ההכנה והבדיקות שהובילו להחלטה לחתום על החוזה עם מודרנה. אז בהזדמנות חגיגית זו - תודה.
- שרית רוזנבלום היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
