ראש הממשלה קיבל טובות הנאה, אך חלה התיישנות על העבירה: היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע הערב (יום ה') באופן רשמי כי החליט לאמץ את המלצת המשטרה והפרקליטות ולא לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשת המניות.
- לעיון בנימוקי היועמ"ש מנדלבליט - לחצו כאן
במקביל, מנדלבליט התייחס לתיק הצוללות (פרשה 3000) והודיע בעקבות עתירת התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ לחקור את ראש הממשלה נתניהו בתיק כי "אין אינדיקציות ראייתיות ממשיות כלשהן אשר יש בהן להעצים את החשד נגד נתניהו בכל הנוגע למעורבותו בעבירות פליליות לכאורה שביצעו אחרים במסגרת פרשת כלי השיט".
בנימוקיו המתייחסים לשתי הפרשות, הדגיש מנדלבליט: "אין בנסיבות העניין תשתית מספקת כדי להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד נתניהו או שינוי העמדה ביחס לנתניהו בפרשת כלי השיט".
הפרשה שהחלה ב-2007
פרשת תיק המניות נולדה בעקבות דיווח של מבקר המדינה הקודם יוסף שפירא שהעביר ליועץ המשפטי לממשלה לפני כשנתיים חשש לדיווח שקר של נתניהו לוועדת ההיתרים שליד מבקר המדינה על היקף ושווי החזקותיו במניות. בתחילה, מנדלבליט ופרקליט המדינה דאז שי ניצן החליטו שלא להעביר את חומרי החקירה ולא להורות על בדיקת המניות ערב הבחירות לכנסת כדי שלא להשפיע על תוצאותיהן.
ועדת ההיתרים שליד מבקר המדינה פרסמה שלנתניהו היו התקשרויות עם בן דודו נתן מיליקובסקי, אשר רובן לא דווחו כנדרש בחוק. על פי הפרסום באוגוסט 2007, בעת שכיהן כיו"ר האופוזיציה, רכש נתניהו כ-1.7% ממניות חברת SeaDrift ב-600 אלף דולר, באמצעות חברת החזקות. בשנת 2008 חברת הענק "גרפטק" החלה בהליך רכישה של שתי חברות המתחרות ובהן SeaDrift שבשליטת האחים מיליקובסקי.
"עבירת העוון התיישנה"
בנימוקיו שלא לפתוח חקירה פלילית נגד נתניהו בפרשת המניות, ציין מנדלבליט כי "גם אם היה ניתן, מבחינה מעשית, להעמיק בבדיקת נסיבות מתן טובת ההנאה המגולמת ברכישת הזכויות בשנת 2007, לפני כ-13 שנה, ובבדיקת היקפה של אותה טובת הנאה, דבר שכאמור לשיטת כל העוסקים בעניין יש בו קושי ממשי, הרי שעבירת העוון של מרמה והפרת אמונים, שהיא הרלוונטית לענייננו, כבר התיישנה מבחינת הדין הפלילי מספר שנים לפני המועד בו הובא הדבר לפתחה של מערכת אכיפת החוק.
"בנסיבות אלה, קיבלתי, כאמור, את המלצת משטרת ישראל ופרקליטות המדינה כי המסד הראייתי בנושא אינו מצדיק חקירה, וזאת גם בשים לב לטענה אודות מערכת היחסים הייחודית בין מיליקובסקי לנתניהו כמתואר, ולאור הזמן הרב שחלף המשפיע מאוד על האפשרות להגיע לחקר האמת, ובפרט לאור קיומה של התיישנות מהותית. אם לחדד לעניין ההתיישנות, קבלת טובת ההנאה אפשרית על ידי נתניהו ממיליקובסקי, הובאה לבחינת מערכת אכיפת החוק כאשר העבירה שהיא עשויה לגבש כבר התיישנה מספר שנים קודם לכן מבחינת הדין הפלילי".
מרץ 2019: התייחסות נתניהו לפרשה
ב-31 במרץ 2009 נכנס נתניהו לתפקידו כראש ממשלת ישראל. באותה שנה נתנה ועדת ההיתרים לנתניהו היתר זמני שלא להעביר את המניות שהחזיק בחברה של בני דודיו לנאמנות עיוורת, והוא קיבל הארכה של 30 יום.
בנובמבר 2010 מכר נתניהו את המניות הללו לחברה אחרת ב-16 מיליון שקל. מהחלטת ועדת ההיתרים בשנת 2010 עלה כי נתניהו לא העביר באותה שנה לנאמנות עיוורת את מניותיו בחברה, שפעלה בתחום תוספי הפלדה.
הבדיקה שנערכה במשטרה יחד עם רשויות נוספות כללה פניות לרשויות בחו"ל, אולם בסופן הובהר לפני כחודשיים כי לא נמצא חומר ראיות מספיק לפתיחה בחקירה פלילית.
בהתייחסו לפרשת הצוללות, מנדבליט קבע כאמור כי אין בעתירת התנועה לאיכות השלטון שהוגשה נגד החלטתו שלא לפתוח בחקירה נגד נתניהו בתיק ובתצהירים שצורפו לה כדי "לשנות באופן מהותי מהתמונה הכללית שהצטיירה במישור הפלילי בעניין הקשר בין נתניהו למיליקובסקי, או בעניין מעורבותו הנטענת של נתניהו 'במנגנון העמלות' שנחקר בפרשת כלי השיט".
לדברי היועץ, העתירה והתצהירים עוסקים בעיקר בטענות לחוסר תקינות מינהלי שורשי בהליכים שסבבו את ההחלטות באשר להצטיידות המדינה בכלי שיט. חלק מן הטענות הללו שעולות בעתירה - ומצויות בעיקרן במישור המנהל התקין ונורמות ההתנהלות בשדה הציבורי - חופפות, במידה זו או אחרת, לתמונה שהצטיירה במסגרת החקירה הפלילית בתיק 3000.
לדברי היועץ, "העתירה והתצהירים אינם כוללים אינדיקציות ראייתית ממשיות כלשהן אשר יש בהן להעצים את החשד נגד נתניהו בכל הנוגע למעורבותו בעבירות פליליות לכאורה שביצעו אחרים במסגרת פרשת כלי השיט ובכל הנוגע למערכת יחסיו עם בן דודו מליקובסקי".
מנדלבליט הדגיש: "נמצא שלהיעדר היכולת להצביע על אינטרס מוחשי שביקש מיליקובסקי לקדם באמצעות מתן טובת ההנאה, יש משמעות של ממש".
בדברי הסיכום ציין מנדלבליט כי "שאלת התגבשותו של חשד סביר לביצוע עבירות פליליות, מתברר כי נכון לעת הזו פעורים בה חללים בסוגיות החשובות ביותר לשם גיבוש תזה פלילית. את החללים הללו לא ניתן למלא במקרה הזה באמצעות הנחות, השערות ואמירות כלליות אודות רכיבים עובדתיים שהתגבשו או מודעות בכוח של נתניהו להיבטים שונים.
"ולכך מצטרפים הקשיים המשמעותיים לאסוף מידע באמצעות חקירה פלילית, בשים לב לכך שמדובר בנושאים פיננסיים הנוגעים לחברות, חלקן פרטיות, במדינות הים, ובשים לב לחלוף הזמן המשמעותי, וכן להיבטים של התיישנות מהותית, שבנושאים מסוימים חלה, לכל הפחות, עוד לפני שהנושא הובא לפתחה של מערכת אכיפת החוק".
