כבר לפני יותר מעשור התריע מבקר המדינה מפני הסכנות החמורות בקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון. הלילה (בין חמישי לשישי) ההתרעות הפכו למציאות באסון שגבה את חייהם של 45 בני אדם וגרם לפציעתם של עשרות רבות נוספים.
תיעוד: הרגעים הראשונים שאחרי האסון במירון
מבקר המדינה דאז, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, כתב בדו"ח החמור שפרסם בדצמבר 2008: "יש צורך מידי בשינוי המצב הקיים, בהפסקת ההזנחה והפגיעה בקדושת המקום, במניעת הפגיעה במבנים ההיסטוריים ובהבטחת ביטחונם וחייהם של מאות אלפי המבקרים במקום".
המבקר ציין כי מדובר בליקויים שנמשכים כבר שנים רבות, ואף גוף לא תיקן אותם. "ליקויים במערך כיבוי האש ודרכי המילוט, ששירותי הכבאות מתריעים עליהם מזה שנים ומהווים סכנה לציבור לא תוקנו על ידי ההקדשות המנהלים את המבנה".
3 צפייה בגלריה
מתפללים במירון. "ליקויים במערך כיבוי האש ודרכי המילוט המהווים סכנה לציבור לא תוקנו"
(צילום: משה מזרחי)
לינדנשטראוס כתב אז כי יש לפעול מיד כדי לתקן את הליקויים, שמסכנים חיי אדם. "מתחם הרשב"י אינו ערוך כנדרש לקליטת אלפי האנשים שמגיעים אליו מדי יום, ובמיוחד באירועים המוניים שאליהם באים עשרות ומאות אלפי מבקרים".
"אין מקום לאפשר את המשך המצב הקיים ולהפקיר אתר בעל חשיבות רבה, הן לאומית והן דתית. יש צורך מידי בשינוי המצב הקיים והפגיעה בקדושת המקום, במניעת הפגיעה במבנים ההיסטוריים ובהבטחת ביטחונם וחייהם של מאות אלפי המבקרים במקום", קבע המבקר. "יש לפתור את הבעיות באתר אחת ולתמיד, כדי לשמור על שלום ציבור המבקרים בו, וכדי לשמר ולפתח את התיירות במקום כנדרש".
3 צפייה בגלריה
משתתפים בהילולה במירון. "יש לפתור את הבעיות באתר אחת לתמיד כדי לשמור על שלום ציבור המבקרים בו"
(צילום: AFP)
בסיכום אותו פרק, בדו"ח שפורסם לפני 12 שנים וחצי, כתב המבקר דאז לינדנשטראוס: "מתחם רשב"י הוא האתר הדתי-הלאומי השני בהיקף מספר המבקרים הייחודיים. בטיפול במתחם קיים כשל מערכתי. גורמים רבים מעורבים בניהולו במשך השנה כולה ובאירועים מיוחדים והמוניים, ששיאם בהילולת ל"ג בעומר, שבה משתתפים מאות אלפי מבקרים... המחלוקת בין גורמים אלה נמשכת שנים ויוצרת מצב של שיתוק".
במרץ 2009, בעקבות דו"ח המבקר, הטילה הממשלה על מנהל רשות החברות הממשלתיות לבחון את המלצתו של צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה להקים עמותה ממשלתית או חברה ממשלתית שתהיה אחראית לטיפול הכולל בקבר הרשב"י ובשטחים מסביבו. ב-2011 פרסם המבקר דו"ח מעקב שממנו עלה כי ההחלטה לא יושמה.
על ההערה בדבר רמת התחזוקה של מבנה הרשב"י, שהייתה נמוכה ולא הלמה את קדושת המקום, מצא המבקר כי המצב שתואר לא בא על פתרונו, למעט שיפור מסוים ברמת התחזוקה.
3 צפייה בגלריה
הדלקה בציון הרשב"י במירון. ההיערכות לל"ג בעומר שופרה אבל הרשויות לא הטילו את האחריות לארגון האירוע על גורם כלשהו
(צילום: AFP)
בנוסף, כתב המבקר בדו"ח שפורסם ב-2011 כי ההיערכות לל"ג בעומר אמנם שופרה, אך עם זאת, הרשויות המוסמכות ובראשן ועדת החמישה (הוועדה לניהול קבר הרשב"י שבה נציגים מחמישה משרדי ממשלה) לא הטילו על גורם כלשהו את האחריות לארגון אירועי ל"ג בעומר ולא יוחדה תשומת לב מספקת לאירועים רבים אחרים המתקיימים במהלך השנה.
באותו דו"ח כתב המבקר כי על הממשלה לגבש מדיניות בדבר מידת מחויבותה לסייע למועצה האזורית מרום גליל, שמתחם הקבר נמצא בתחומה, לטפל באתר, ולחילופין, לאכוף על המועצה, באמצעות משרד הפנים, למלא את תפקידה.
בדצמבר 2013 חתם שר האוצר דאז, יאיר לפיד, על צו המפקיע את ניהול אתר קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון מידיים פרטיות, ומעביר אותו לניהול המדינה. ב-2016 הועברה האחריות למרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים שבמשרד הדתות.
הנושא עלה פעם נוספת בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת באפריל 2018. בדיון, שאליו הגיעו רק שלושה חברי כנסת, התייחס ישראל דרעי – הממונה על המקומות הקדושים בצפון במרכז הארצי למקומות הקדושים – לסכנות באירועי ל"ג בעומר במירון.
"יש פה הדלקה מאוד מאוד גדולה בסוף האירוע, ביום חמישי בשבע בערב השטח הזה הוא קטן, מאוד מסוכן, אז אנחנו נותנים בשטחים מסביב שהקהל יעמוד ויראה את ההדלקה", סיפר. "אז ממילא הם כבר לא רואים צורך להצטופף, כי עברנו המון פרפורי לב בהדלקות האלה".
נושא הבטיחות עלה בישיבה נוספת בכנסת ב-2017. אז ח"כ דודי אמסלם, שעמד בראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חזה את העתיד: "הרי אם אספר לכם, חס ושלום, באופן תיאורטי, שאם לא יהיה רישיון לאירוע... תהיה שם איזו בעיה קשה מאוד ברמת הבטיחות והסכנה של האנשים. ואני לא מדבר על מאות ואלפים, אפילו בן אדם אחד, שניים, אני מניח שתסגרו את האירוע ותגידו - רבותיי, אם לא יהיה א', ב', ג', אין אירוע. כשהיה בזמנו פסטיבל ערד והיה שם את מה שהיה הוקמה ועדת חקירה, לא יודע אם ממלכתית או לא, אבל בדקה את המשטרה, וכתוצאה מזה גם שונו הנהלים. לא צריך לחכות שיקרה משהו".
"איפה שמתכנסים 300 אלף איש צריך להיות מישהו", הוסיף אמסלם. "המבקר בוודאי לא דואג לאירוע, הוא בא להתפלל, אבל מישהו ממדינת ישראל צריך להגדיר את זה כאירוע. מטעם מדינת ישראל צריך להיות אחראי, ואז הדיון הזה לא קורה כמו שהוא קורה. אז יש שירותים, ויש זה, ויש זה, ויש חניונים, ויש הכל. וה'פרטץ'' הזה קורה בגלל שאין מישהו שמבקש רישיון לאירוע, אז אין אחראי כל כך מדויק, וכל אחד עושה מה שהוא רוצה".
