יש הרבה מאוד סיבות מוצדקות לאכזבה מבני גנץ. המועמד שנתפס עד לפני כשנה כאלטרנטיבה היכולה להביא להחלפתו של ראש הממשלה בנימין נתניהוּ, עשה הרבה מאוד טעויות במהלך השנה האחרונה, ואלה העמידו בסכנה את עצם יכולתו לעבור את אחוז החסימה בבחירות 2021. ולמרות הכעס, יש אינטרס מובהק לכל מי שהדחתו של נתניהו עומדת בראש סדר עדיפויותיו להבטיח את הישארותו של גנץ בכנסת כל עוד לא הושבעה ממשלה חדשה.
הסיבה לכך היא עיקרון הרציפות המעוגן בשיטת הממשל הישראלית. על פי "חוק יסוד: הממשלה", ממשלה קיימת ממשיכה לכהן כממשלת מעבר כל עוד לא הושבעה אחת אחרת. אף שזה נראה פרוצדוראלי בלבד, עיקרון הרציפות טומן בחובו מהות בעייתית ביותר משום שהוא מעניק יתרון מובנה לראש ממשלה מכהן.
בפועל, ראש ממשלה מכהן כלל לא צריך לזכות באמון הכנסת לאחר בחירות. כל מה שהוא זקוק לו זה שאף ח"כ אחר לא יזכה באמון הכנסת, מה שיאפשר לו להמשיך לכהן כראש ממשלה "זמני" ללא תאריך תפוגה.
רבים נוהגים לדמות את מצביעי נתניהו לעדר שנע אחרי מנהיגו ללא חשיבה ביקורתית, ואולם דווקא התנהגות מצביעי המרכז-שמאל מעידה על חסך במחשבה אסטרטגית-רציונלית
עיקרון הרציפות הוא הכלי שהעניק לנתניהו את היכולת להחזיק בשלטון בשנים האחרונות אף שלא ניצח בבחירות מאז 2015. זה גם מה שנתן לו יתרון במשא ומתן עם גנץ לאחר בחירות 2020, אף שגנץ נהנה מתמיכת יותר ח"כים. בקיצור, עיקרון הרציפות הופך מצב של תיקו למצב של יתרון למכהן.
אלא מה? ממשלת המעבר הנוכחית היא ממשלת חילופים שיסודותיה עוגנו ב"חוק יסוד: הממשלה", כולל עיקרון הפריטטיות והרוטציה. התנאי לכך הוא שגם ראש הממשלה וגם ראש הממשלה החלופי חייבים להיות ח"כים. לפי הסקרים האחרונים ישנה אפשרות סבירה שאף מועמד לא יוכל להרכיב ממשלה שתזכה באמון הכנסת, כפי שקרה בסבבי הבחירות הקודמים. לכן ממשלת החילופים תמשיך להתקיים, והיא עשויה לשרוד אל מעבר לסבב בחירות חמישי.
במקרה כזה, נתניהו ייאלץ לפנות את מקומו בנובמבר 2021 גם אם לא נבחר אף אחד אחר לראשות הממשלה (אם כי סביר שיילחם בכך בכל יכולתו). אם כן, הדרך לחסום לנתניהו את נתיב המשך כהונתו כראש ממשלת מעבר נצחי עוברת דרך השארתו של גנץ בכנסת.
יש שיטענו כי אין חשיבות לממשלת מעבר, אך זוהי חשיבה מוטעית. בממשלת מעבר שאינה פריטטית, נתניהו יוכל למנות שר משפטים כלבבו, כפי שמינה את אמיר אוחנה, וזה פעל למנות ממלא מקום פרקליט מדינה שנוי במחלוקת. האם יש מי שרוצה לדמיין מי יתמנה הפעם?
לפיכך טעו ראשי המפלגות בגוש המרכז-שמאל ששללו במפורש התחברות עמו לבחירות. על אף האכזבה מהצעד שביצע במרץ 2020, האינטרס הכולל של גוש המרכז-שמאל הוא להשאירו במשחק במרץ 2021. השאלה היא אם הבוחרים המבקשים להיפטר מנתניהו יתגברו על זעמם ויפנימו את חשיבות השארתו של גנץ על הגלגל.
רבים נוהגים לדמות את מצביעי נתניהו לעדר שנע אחרי מנהיגו ללא חשיבה ביקורתית, ואולם דווקא התנהגות מצביעי המרכז-שמאל מעידה על חסך במחשבה אסטרטגית-רציונלית, כאשר ציבור זה מקפץ ממפלגה אחת לאחרת מדי מערכת בחירות, בחיפוש אחר משיח אינסטנט תורן וללא מחשבה ארוכת טווח.
אם חלק מספיק רחב של מצביעי המרכז-שמאל יתנער ממנהג זה, ניתן יהיה לחסום לנתניהו נתיב הישארות בשלטון. לשם כך לא צריך לראות בגנץ בחירה אידיאלית. מספיק לראות בו מכשיר להשגת יעדים. זוהי התנהגות פוליטית רציונלית עבור מי שמלכתחילה הצביע בעבר עבור כחול לבן בשביל לסיים את שלטון נתניהו.
- עודד חקלאי הוא פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת קווינס בקנדה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com