פרופ' גליה רהב: אין עוד מדינה בעולם עם כזה חוסר משמעת
(צילום: ירון ברנר)
2,393 חולי קורונה נפטרו בישראל מאז תחילת השנה - 1,459 מהם בינואר ו-934 בפברואר. מדובר ביותר מ-40 נפטרים מדי יום. יש להדגיש כי הנתונים של החודש שהסתיים אתמול (יום א') אינם סופיים, כיוון שעדיין מגיעים נתונים מאוחרים על פטירות למשרד הבריאות. אין ספק כי מבצע החיסונים הרחב הוא הגורם המשמעותי בירידה במספר הנפטרים מקורונה בישראל.
מניתוח נתוני משרד הבריאות עולה כי במחצית הראשונה של החודש שעבר נפטרו כ-40 חולים בממוצע מדי יום. במחצית השנייה של ינואר עלה המספר ל-53 חולי קורונה שנפטרו בכל יום. השיא היה ב-24 בינואר, אז נפטרו 79 חולי קורונה ביום.
במחצית הראשונה של חודש פברואר חלה ירידה במספר חולי הקורונה שנפטרו ומספרם עמד על כ-42 בממוצע, כלומר ירידה לעומת המחצית השנייה של ינואר, אך עם זאת נתון גבוה יותר מהמחצית הראשונה של החודש שעבר. במחצית השנייה של פברואר חלה ירידה נוספת ומשמעותית יותר במספר הנפטרים. מ-15 עד 28 בפברואר נפטרו בממוצע כ-25 חולים מדי יום.
עם זאת, עדיין מדובר במספר גבוה מאוד לעומת חודש דצמבר – אז נפטרו בישראל 488 חולי קורונה, ממוצע של קרוב ל-16 חולים ביום. בחודש נובמבר נפטרו לפי נתוני משרד הבריאות 313 חולים - ממוצע של יותר מ-10 ביום ובאוקטובר 957 - ממוצע של 32 נפטרים מדי יום.
ירידה חדה במספר החולים במצב קשה
מהנתונים עולה כי נרשמה ירידה חדה לא רק במספר הנפטרים מקורונה, אלא גם במספר החולים שמצבם קשה. נכון להיום מאושפזים בבתי החולים ברחבי הארץ 742 חולים במצב קשה - המספר הנמוך ביותר מאז 2 בינואר.
לפי נתוני משרד הבריאות, ב-26 בינואר היו בישראל 1,199 חולי קורונה שמצבם קשה ולאחר ירידה מתונה מאוד עד 7 בפברואר – נרשמה ירידה משמעותית יותר במספר החולים שמצבם קשה המאושפזים בבתי החולים בישראל. מדובר בירידה משמעותית של 43% מהשיא. גם כאן ניכרת השפעה של מבצע החיסונים על הירידה בתחלואה.
עם זאת, בשל שיעור ההתחסנות הגבוהים בקרב בני 60 ומעלה, לעומת שיעורי התחסנות יותר נמוכים בגילים הצעירים יותר, השתנתה תמונת החולים המאושפזים במצב קשה.
לפי הנתונים המעודכנים הבוקר, 57.1% מהחולים שמצבם קשה הם בני יותר מ-60. עוד עולה מהנתונים כי 20.2% מהחולים הקשים - כלומר אחד מכל חמישה - הוא בן 50 עד 59. 10.7% מהחולים הקשים הם בשנות ה-40 לחייהם ו-7.4% בשנות ה-30. כלומר, קרוב ל-40% מהחולים הקשים הם בני 30 עד 59.
בנוסף מאושפזים בבתי החולים 17 צעירים בשנות ה-20 לחייהם, שמונה צעירות, שלוש נערות ושני נערים וגם שתי ילדות בנות פחות מתשע - כולם במצב קשה על פי משרד הבריאות.
מקדם ההדבקה עלה ל-1
היום פרסם מרכז המידע והידע כי מקדם ההדבקה - שמעיד על התפשטות הנגיף - עלה ל-1. לפני כשבועיים עמד המקדם על 0.79.
מנתוני משרד הבריאות עולה כי מקדם ההדבקה בחברה הערבית עומד על 1.16, בחברה הכללית על 0.96 ובחרדית על 0.82. בחברה החרדית והערבית יש עלייה חדה יותר במקדם ההדבקה.
עם זאת, רוב הנדבקים החדשים הם צעירים שאינם מפתחים מחלה קשה ולכן יש ירידה משמעותית בשבועות האחרונים במספר החולים הקשים. לפי הנתונים, 76.7% מהנדבקים אתמול הם בני פחות מ-39 ו-5.2% בני יותר מ-60. למעשה, 43.4% מהמאובחנים אתמול הם בני פחות מ-19 - שהסיכוי שיפתחו תחלואה קשה נמוך מאוד.
ראש הממשלה בנימין נתניהו צייץ הבוקר בחשבון הטוויטר שלו: "97% מאלה שנפטרו מהקורונה לא היו מחוסנים בשתי מנות. לכן אני לא מוכן לסבול את שיבוש הנחיות הבריאות ואת הדה-לגיטימציה לחיסונים שעושים פוליטיקאים ציניים שאליהם התייחסתי היום. יש לי אפס סבלנות לפייק ניוז בזמן שאני נלחם להצלת חיים. לכו להתחסן והצילו את החיים שלכם!".
נתניהו נשאל הבוקר כיצד הגיעה ישראל לכמעט 6,000 מתים מקורונה, והשיב בלגלוג שמכוון ליו"ר ועדת הקורונה בכנסת ח"כ יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): "תשאל את הפאקה פאקה, שאשא שאשא". ח"כ יועז הנדל ממפלגתה של שאשא ביטון, שהתארח באולפן ynet, אמר בתגובה לדבריו של ראש הממשלה נתניהו: "עצוב לשמוע את ראש הממשלה הופך את העניין לבדיחה בזמן שרבים מהישראלים מאבדים את הפרנסה שלהם ויש פה כל כך הרבה מתים, זה עצוב מאוד, בעיקר בגלל היחס והממלכתיות".
