מעצר לילי של חברת פרלמנט במיאנמר
(צילום:רויטרס)
צבא מיאנמר תפס הלילה (בין ראשון לשני) את השלטון ועצר את מנהיגת המדינה וכלת פרס נובל לשלום, אונג סן סו צ'י, כמו גם בכירים נוספים במפלגת השלטון שלה, "הליגה הלאומית לדמוקרטיה". לפי הדיווחים במדינה חיילים נשלחו לרחובות בערים הגדולות וקווי האינטרנט והטלפון בחלק מהן נותקו.
ההפיכה הצבאית מגיעה בצל חששות בימים האחרונים שהצבא יבצע מהלך שכזה, בעקבות הסלמה במתיחות בינו לבין הממשלה האזרחית. המתיחות נובעת מטענותיו של הצבא לזיופים נרחבים בבחירות שנערכו במיאנמר בנובמבר אשתקד – ובהן זכתה מפלגתה של סו צ'י בניצחון סוחף. ההפיכה מגיעה שעות ספורות לפני כינוס הפרלמנט שתוכנן להיום, לראשונה מאז הבחירות בנובמבר.
שגריר ישראל במיאנמר באולפן ynet, הבוקר
(צילום: משי בן עמי)
11 צפייה בגלריה
צילום מסך מהודעת צבא מיאנמר על הפיכה צבאית. "לשנה אחת"
(צילום: AFP PHOTO / Myanmar Radio and Television via AFPTV)
בהודעה שמסר הלילה הצבא, ושודרה בערוץ הטלוויזיה שלו, נאמר כי השלטון הועבר למשך שנה אחת לידיו של הרמטכ"ל מין אונג הלאינג, וכי הוכרז מצב חירום. ההודעה הגיעה כמה שעות לאחר שדובר מפלגת השלטון הודיע על מעצרה של סו צ'י וכן נשיא מיאנמר ווין מינט ומנהיגים אחרים במפלגה. הדובר, מיו ניוט, אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי הבכירים "נלקחו" בפשיטה שנערכה לפני עלות השחר. הוא הוסיף כי הוא מצפה שהוא עצמו ייעצר, ופנה לתומכי המפלגה: "אני רוצה לומר לאנשים שלנו לא להגיב בפזיזות, ואני רוצה לומר להם לפעול על פי החוק".
ברשת BBC דיווחו כי חיילים נראו ברחובות הבירה נייפידאו וגם בעיר הגדולה ביותר במיאנמר, יאנגון. לפי כתב הרשת במדינה, בני משפחתם של שרים בכירים סיפרו כי חיילים ביקרו בבתיהם ולקחו אותם. עדי ראייה סיפרו לרויטרס שחיילים התאספו גם מחוץ לבניין העירייה ביאנגון. על פי הדיווחים קווי הטלפון והחיבור לאינטרנט בנייפידאו נותקו. הטלוויזיה הממלכתית הודיעה בפוסט בפייסבוק שלה כי היא אינה יכולה לשדר בשל "בעיות טכניות".
תורים של תושבים מבוהלים מחוץ לסופרמרקטים במיאנמר
(צילום: רויטרס)
הבנקים במדינה הודיעו כי כל השירותים הפיננסיים יושבתו עד מחר בעקבות ניתוקי האינטרנט. לפי איגוד הבנקאים במיאנמר, השבתת הבנקים וחידוש הפעילות יבוצעו באישור הבנק המרכזי.
הצבא במיאנמר אחז במשך שנים בשלטון, ורק ב-2016 הוקמה בו ממשלה אזרחית בעקבות הבחירות בשנה לפני כן, שגם בהן זכתה מפלגתה של סו צ'י בניצחון סוחף. אולם החוקה שניסח הצבא אילצה את סו צ'י לחלוק עמו את השלטון, ומבטיחה לו שליטה בשלושה משרדי מפתח בממשלה, בהם משרד ההגנה והפנים, וברבע מכל המושבים בפרלמנט. החוקה מונעת מסו צ'י לכהן כנשיאה, כיוון שלשני בניה יש אזרחות זרה. במקום זאת מכהנת סו צ'י בתפקיד שהומצא עבורה בשם "יועצת המדינה", כשבפועל היא נחשבת למנהיגה דה-פקטו ובעלת סמכויות הדומות לראש ממשלה.
הבחירות בנובמבר היו הבחירות החופשיות השניות בלבד במיאנמר מאז סיום שלטון החונטה הצבאית שהתפרש על פני כחמישה עשורים. מפלגת הליגה הלאומית לדמוקרטיה (NLD) זכתה בהן ב-396 מתוך 476 המושבים בפרלמנט. אולם במפלגה שהובסה ומקורבת לצבא טענו לזיופים, ובצבא עצמו טענו אף שהיו יותר מ-8 מיליון מקרי הונאות. הצבא לא סיפק הוכחות לטענות הללו, שנדחו על ידי ועדת הבחירות הממשלתית.
בהודעתו הלילה על הפיכה צבאית חזר הצבא על הטענות הלא מוכחות שלו לזיופים נרחבים בבחירות. הצבא טען כי ועדת הבחירות "נכשלה" בטיפול בסוגיה ושלכן הוא נאלץ לפעול. "אם הבעיה לא תיפתר, היא תקשה את המעבר לדמוקרטיה, ולפיכך חובה לפתור אותה על פי החוק", נאמר בהודעה ששודרה בערוץ הטלוויזיה הצבאי. על האפשרות של הפיכה רמזו בכירי הצבא בכמה התבטאויות בימים האחרונים. דובר הצבא, זאו מין טון, סירב ביום שלישי בשבוע שעבר לשלול את האפשרות. "אנחנו לא אומרים אם הטטמדאו (כינויו של הצבא במיאנמר) יתפוס את השלטון. אנחנו לא אומרים גם שלא", אמר אז.
הרמטכ"ל עצמו, הגנרל מין אונג הלאינג, אמר בנאום שנשא ביום רביעי כי ניתן יהיה "להשעות" את החוקה אם החוקים לא ייאכפו כראוי. לחשש הוסיפו תמונות של כלי רכב משוריינים שנשלחו לרחובות בכמה ערים גדולות. אולם בסוף השבוע בצבא ניסו להרגיע את החששות והבהירו כי אין בכוונתו לבצע הפיכה, והאשימו גורמים זרים בהוצאת דבריו מהקשרם.
"החונטה הצבאית ששלטה במיאנמר במשך עשורים מעולם לא ויתרה באמת על השלטון", אמר לרויטרס ג'ון סיפטון מארגון זכויות האדם Human Rights Watch. "הם מעולם לא קיבלו את מרותה של ישות אזרחית, ולכן האירועים היום במידה מסוימת פשוט חושפים את המציאות הפוליטית שכבר הייתה קיימת". סיפטון קרא למדינות העולם, ובמיוחד לארה"ב, "לשלוח מסר חזק" בדמות סנקציות על ההנהגה הצבאית ועל התאגידים הכלכליים העוצמתיים שבהם היא שולטת לדבריו. הוא קרא להן לדחוק בדרום קוריאה וביפן להפעיל לחץ כלכלי על מיאנמר, כיוון שלדבריו "החונטה הבורמזית לא רוצה לחזור להיות כלי בידי סין".
באופן שאולי ירצה את פעיל זכויות האדם, בבית הלבן מיהרו לגנות הלילה את ההפיכה הצבאית, והדוברת ג'ן סאקי הזהירה מפני תגובה אפשרית של הממשל החדש בארה"ב, בראשותו של ג'ו ביידן. סאקי מסרה כי "ארה"ב מתנגדת לכל ניסיון לשנות את תוצאות הבחירות האחרונות או להפריע לתהליך המעבר של מיאנמר לדמוקרטיה, והיא תנקוט פעולה נגד אלו שאחראים לכך אם הצעדים הללו לא יבוטלו". באוסטרליה מסרה הממשלה כי היא "מודאגת מאוד" מהדיווחים על ההפיכה הצבאית וקראה לשחרורם המיידי של המנהיגים שנעצרו. ביפן מסרו השלטונות כי הם עוקבים אחר המצב במדינה, אך הדגישו כי אין כוונה להחזיר משם אזרחים יפנים.
סו צ'י בת ה-75 עלתה לשלטון ב-2016 אחרי כ-15 שנים שבהן הייתה נתונה במעצר בית, בעקבות פעילותה למען דמוקרטיה. על פעילות זו זכתה ב-1991 בפרס נובל לשלום, אותו קיבלה באיחור רק לאחר שחרורה ממעצר הבית ב-2010. בשנים האחרונות היא ספגה ביקורת רבה מפעילי זכויות אדם – אותם אלה שבעבר היללו אותה על גבורתה – בעקבות הזוועות שבוצעו במדינה בבני הרוהינגה המוסלמים.
הביקורת נגדה רק גברה לאחר שהגנה על פעולות הצבא, בדיון בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג ב-2019. מיאנמר מואשמת שם ברצח עם. סו צ'י טענה אז כי המבצע שאליו יצא הצבא נגד בני הרוהינגה במחוז רקין באוגוסט 2017 היה מבצע נגד הטרור, שהחל בעקבות מתקפות של חמושים מבני הרוהינגה נגד עשרות תחנות משטרה.
יותר מ-730 אלף בני רוהינגה ברחו ממיאנמר לבנגלדש אחרי תחילת המבצע ההוא, ולדברי חוקרים מהאו"ם ייתכן שמספר ההרוגים במבצע הגיע ל-10,000 איש. בדבריה ב-2019 הודתה סו צ'י כי ייתכן שנעשה שימוש בכוח צבאי לא מידתי וכי נהרגו אזרחים, אולם טענה גם כי לא מדובר ברצח עם. חרף הביקורת שמושמעת נגדה בעולם, בארצה ממשיכה סו צ'י – המכונה שם "הגברת" – ליהנות מפופולריות רבה בקרב הרוב הבודהיסטי, שלו עוינות למיעוט המוסלמי.
סו צ'י היא בתו של הגנרל אונג סן שהוביל את מאבקה של בורמה (שמה הקודם של מיאנמר) לעצמאות מבריטניה. בגיל 15 עזבה את ארצה ללימודים בהודו ובהמשך באנגליה. היא חזרה לארצה ב-1988 כדי לטפל באמה החולה, והפכה לדמות משמעותית במחאה עממית שפרצה באותה שנה במדינה, מחאה שבה נהרגו אלפים בידי שלטונות הצבא. היא מונתה אז לתפקיד מזכ"לית מפלגת NLD וקראה לשלטון לבצע רפורמות דמוקרטיות במדינה.
כבר בשנת 1990, בעודה נתונה במעצר בית, הובילה סו צ'י את מפלגת האופוזיציה לניצחון בבחירות הכלליות, אבל החונטה הצבאית ביטלה אז את התוצאות. במהלך מעצר הבית שלה, ב-1999, מת מסרטן בעלה הבריטי מייקל, אך סו צ'י סירבה להצטרף למשפחתה בבריטניה משום שאם הייתה עושה זאת, כך היא העריכה, המשטר הצבאי לא היה נותן לה לשוב למיאנמר.
