חליל עווד בן ה-52 ובתו נאדין בת ה-16 נהרגו הלילה (בין שלישי לרביעי) מפגיעה ישירה של רקטה בכפר דהמש שליד לוד. קרובי משפחתם ותושבי הכפר, שאין לו מעמד רשמי, מספרים כי ביקשו בעבר לבנות בו מקלטים - אך ועדת התכנון והבנייה של מחוז מרכז לא אפשרה זאת. כתוצאה מכך, לא היה לקורבנות כל דרך להתפנות למרחב מוגן שייתכן שהיה מציל את חייהם.
ערפאת איסמעיל, דודה של הנערה שנהרגה, סיפר כי היא ואביה נהרגו כשהיו בזמן ארוחת הבוקר לפני תחילת צום הרמדאן. "הייתה אזעקה ופתאום היה בום כבד והבנתי שיש נפילה למטה", אמר. "באתי בריצה, אני גר 200 מטר מפה. הגיעו כל השכונה לעזור". לפי עדויות מהמקום, הנערה הייתה בחדרה שבתוך הבית בזמן הירי - ואילו אביה עמד בכניסה לבית.
קרוב המשפחה התלונן על היעדר מיגון באזור שלהם: "אין לנו פה לאן ללכת, יש לנו רק את חסדי האל. אין פה מקלט ואין פה כלום, לפועלים התאילנדים עשו מקלטים ולנו אסור כי אנחנו לא בני אדם".
שכן של בני המשפחה, פיראוס שעאבן, הביע גם הוא זעם על היעדר המיגון בכפר הלא מוכר. "שמענו את האזעקה הראשונה, חיפשנו מחסה - ואז היה בום שאי אפשר לתאר. אין לנו פה מרחב מוגן - אם היה כזה לא היה קורה האסון הזה. ביקשנו מקלטים ואין אישור מהמועצה".
קירותיו החיצוניים של הבית שנפגע מלאים בחורים בעקבות רסיסי הרקטה, ושתי מכוניות בחצר הבית מפויחות. בצידו השני של הבית, היכן שהייתה הנפילה, שוכבות כמה כבשים מתות שנפגעו גם הן בירי. "האבא היה בן אדם זהב", סיפר שעאבן. "אנחנו מבקשים מקלטים, ואין לזה אישור. אבל לעובדי החקלאות יש מקלטים. למה לנו פה אין?".