ביקור בברים לפני הסגר
(צלמים: אביהו שפירא, משי בן עמי, משה מזרחי)
לא מאמינים לממשלה, מתנגדים לסגר ושותים דרינק אחרון: אלפי בני אדם יצאו הלילה (בין שישי לשבת) לבילוי אחרון של ערב שישי, לפני הסגר הכללי שצפויה הממשלה להטיל החל משבוע הבא ולפחות עד סוכות. כתבי ynet ביקרו בשוק הפשפשים, בירושלים, בקיבוץ הגושרים ובקיבוץ דן - שם רוב המבלים מתנגדים נחרצות לסגר, וטוענים כי אינם סומכים שהממשלה הנוכחית תחלץ את ישראל מהמשבר.
9 צפייה בגלריה
"אם היו שומרים פה שני מטר, אולי הכל היה נראה אחרת". שוק הפשפשים, הלילה
(צילום: משי בן עמי)
חצי שנה להתפרצות המגפה בישראל, והחלטות הממשלה עדיין מתהפכות מדי יום, לצד תכניות שנזנחות והיעדר נתונים מבוססים. נראה כי כל אלה הביאו חלקים רבים בציבור לאבד אמון בהחלטות הממשלה וביכולותיה לצמצם את שיעורי התחלואה המפחידים בישראל - ששיעור הנדבקים בה הוא מהגבוהים ביותר בעולם. רבים מהמבלים בברים גם לא חושבים שהקורונה מסוכנת להם, מה שמצביע גם על הכישלון ההסברתי של הממשלה ומשרד הבריאות.
יוץ שחר, שבילתה בשוק הפשפשים, סיפרה כי היא מרגישה מצוין: "ניצלנו את ההזדמנות האחרונה להגיע לפה ולצאת. אנחנו גם גרים ביישוב מאוד רחוק, ואין שם הרבה דברים לעשות, אז זה מבאס מאוד". לטענתה, "כל הבידוד והסגר גורמים למצב של הפוך על הפוך לעומת מה שאנחנו בעצם רוצים פה. אני חושבת שכדי להתחסן מהמחלה צריך להידבק, לפחות הצעירים בינינו שאין להם מחלות סיכון. אבל זה תהליך שהאנושות צריכה לעבור, אני רואה את זה כמשהו רחב יותר מאשר סתם סגר".
שירלי פורקוש, שבילתה גם היא בפשפשים, אמרה כי "באתי לדרינק אחרי העבודה. מבחינת הממשלה זה אולי דרינק אחרון, אבל אני לא חושבת ככה, כי אנשים כבר לא יישמו את הסגר כמו בפעם הקודמת, וגם מקומות לא באמת ייסגרו. אין בזה טעם לדעתי. אני לא מפחדת שלא יהיו לי יותר דרינקים בסגר".
לדבריה, "היו לנו כמה חודשים בין הגל הראשון לשני כדי להתארגן כמו שצריך, ואז זה לא היה נראה ככה. אם לפני שניים או שלושה שבועות הברים לא היו מפוצצים והיה מרחק של שני מטר משולחן לשולחן, אולי היינו נראים אחרת היום. לסגור עכשיו את הכל זה לא פתרון, אלא רק ימוטט את הציבור. הציבור כבר לא ממושמע, הוא איבד אמון, אז אין לזה טעם באמת".
גלעד שירי, מרב שירי והדס באשר אמרו כי גם לדעתם סגר לא ימנע את התפרצות הקורונה. "אני חושבת שאנחנו משלמים את המחיר על אוכלוסיות לא אחראיות", טענה מרב. "אנחנו שומרים על הכללים ולא חושבת שאנחנו צריכים להיות בסגר". לדברי הדס, "יש פה לא מעט אנשים ששומרים, וחלק לא שומרים. זו בהחלט בעיה כרגע".
גיל אדטו מרגישה שהשיקולים הפוליטיים גוברים על שיקולי בריאות הציבור: "דברים לא קורים בצורה ישרה, שיקולים של פוליטיקה משפיעים על ההחלטות. הייתי שמחה לדעת שאני בידיים טובות, ולא שיש ממשלה שאני לא סומכת עליה". לדבריה, "בקטע של הבילויים פחות אכפת לי, אבל אני עובדת בפנימייה וכל החניכים חוזרים לבתים שלהם. אי אפשר להמשיך בעבודה החינוכית, והם לא הולכים לבית הספר. זה יותר מדאיג אותי".
אביב ארצ'ל התנגד לסגר לילי: "בצהריים אין קורונה? או שעושים סגר לגמרי, או שפותחים הכל. זה ביזיון, זה לא יכול להמשיך ככה. צריך לתת לאנשים לחיות. אי אפשר לעצור את החיים. רק המבוגרים צריכים להיזהר, לצעירים זה עובר. סגר הוא לא הפתרון. צריך למצוא פתרון אחר, לא יודע מה, אבל לא סגר".
הבעלים של פאב הפטריה שבקיבוץ דן, שורש טל, אמר כי "חצי השנה האחרונה הייתה פשוט גיהנום, עם שילוב של רגעים יפים באמצע. הצלחנו לפתוח במשך חודש וחצי אחרי הגל הראשון, ואחרי הגל השני גם כן חודש ושבוע. עכשיו פתחנו לפני עשרה ימים, ושוב החרב מאיימת עלינו בצורה של החלטות שלא קשורות למציאות. מקבלי ההחלטות כבר הוכיחו שאי אפשר לסמוך עליהם בשום החלטה, ואני לא מתכוון לסמוך עליהם - בטח לא בבריאות שלי ובלקוחות שלי".
לדבריו, "כשהחלטות מתקבלות בצורה כל כך שרירותית, בלי שום היגיון, הסברים או נתונים, נדמה לי שהגיע הרגע שאנשים יגידו - אתם כבר לא מקבלים את ההחלטות, אנחנו מקבלים את ההחלטות".
בפאב הדארמה שבקיבוץ הגושרים אומר הדי צדקה: "עוד פעם תפסתי את הראש, עוד פעם סגר-פגר ואני לא מבין על מה ולמה. האזור הזה הוא אזור ירוק לפי ההגדרות שלהם. למה אנחנו צריכים לשלם מחירים של אזורים אחרים, שבהם יש יותר תחלואה? זה מקומם, מעצבן ומבלבל בעיקר. עד עכשיו עמדנו בזה, אבל כססנו ציפורניים ונאחזנו בקירות. אין לי מושג מה יהיה".
יובל כהן, יעל שמואלי ואתי גינצברג שביקרו במקום סיפרו: "ברור שזו החלטה פוליטית, בשביל לא לסגור רק אזורים אדומים. לגמרי פוליטיקה. יש מישהו שמחליט ככה כי זה נוח". עם זאת, יובל מרגישה שלא יהיה מרד באזור: "אנשים חיים פה במושבים ובקיבוצים סגורים. תהיה תזוזה כמו ללכת למרכולית או לעשות ספורט, אבל בסביבה, כי אנחנו עם שער סגור". יעל לעומתה אומרת: "בעלי העסקים יפתחו, ובצדק".
יאן ונופר צ'אצקו וניר וענת לייזר מצפון הארץ בילו בבר 'החבית' בירושלים. "אנחנו כאן, מנצלים את הרגעים האחרונים לפני הסגר. לצערנו זה בלתי נמנע", הם אמרו. "התחלואה הגיעה לרמה מאוד גבוהה, הפתרונות לא הועילו והייתה התרופפות במשמעת האזרחית. מצד אחד, הצעדים של הממשלה עדיין לא מובנים, מצד שני אנחנו משתדלים לקיים שגרת חיים רגילה. צריך לתת לבעלי העסקים והמסעדנים בעיקר זמן התארגנות".
אליאנה פלמינג, ברמנית בבר, סיפרה ל-ynet שהיא התחילה לעבוד במקום לאחרונה, לאחר שהייתה מובטלת במשך כחצי שנה. "חוסר הוודאות קשה מאוד, ההבנה שאולי אני שוב אצטרך למצוא עבודה. אני לא יודעת כבר מה לחשוב", היא אמרה, "אני אמורה להתחיל ללמוד באוקטובר ואני מודאגת אם אצליח לשרוד את השנה מבחינה כלכלית. אני חושבת שסגר יעשה טוב ויוריד את מספר החולים, אבל חבל שאנשים לא מקשיבים לחוקים - כי המצב הכלכלי לא פחות קשה מהמחלה והיינו יכולים גם בלי סגר. בזמן שהבר היה פתוח שמרו פה ככה-ככה על החוקים, וגם אנשים פחדו להגיע. גם כשפתוח קשה לנו לשרוד, אין אנשים".
פורסם לראשונה: 23:55, 11.09.20
