כעשרה חודשים לאחר שנכנס לתוקף החוק לאיסור צריכת זנות, וכחמישה חודשים לאחר שהשר אמיר אוחנה חתם על הצו שיאפשר לשוטרים לאכוף אותו, נתונים שנחשפים לראשונה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" מוכיחים כי משטרת ישראל לא ממהרת ליישם את החוק. רק 11 דוחות חולקו לצרכני זנות על ידי המשטרה בארבעה וחצי החודשים האחרונים ברחבי הארץ – שניים במחוז הדרומי, חמישה במחוז ירושלים, אחד במחוז ש"י ושלושה במחוז תל אביב.
"כמות הקנסות הנמוכה מלמדת שהמשטרה עצמה, אשר התעקשה ודחפה לחוק, לא משכילה או רוצה להשתמש בו", אומר עו"ד אייל בסרגליק, מומחה למשפט פלילי. "בכל יום ישנם בישראל עשרות אלפי מקרי זנות, ואם נכפיל את זה בשלושה חודשים נגיע ליותר משני מיליון מעשי זנות. החוק שמאפשר קנסות לא נועד לקשט את ספר החוקים אלא נחקק בכוונה שישתמשו בו. גם אם מדובר היה תחילה בתקופת התאמה, זו חלפה-עברה לה זה מכבר, ולכן מוצדק וראוי שהמשטרה תתעשת, תשנה תפיסה ותתחיל ליישם את החוק ולהטיל קנסות".
ההערכה היא שחיים היום בישראל כ-14 אלף אנשים שעוסקים בזנות, מתוכם 95% נשים ובתוכם יש גם כ-3,000 קטינות וקטינים. מטרת החוק הייתה למגר את התופעה, בנוסף לעבירות הפליליות שכבר קיימות בחוק העונשין בקשר לתופעת הזנות, בהן סרסרות, פרסום שירותי זנות, החזקת מקום לשם זנות וצריכת זנות מקטין.
הקושי באכיפת חוק הזנות
(צילום: שחר גולדשטיין | כתב: אסף קמר)
החוק נכנס לתוקף ביולי 2020, אז נאמר שהמשטרה תערוך פשיטות יזומות על מתחמים, והמדינה תקדם חינוך מניעתי לנוער וגמילה לצרכנים כפייתיים. צרכני זנות שייתפסו על ידי שוטרים ייקנסו ב-2,000 שקל, ובמקרה של עבירה חוזרת - יהיו חשופים לכפל קנס. במקרה של ריבוי עבירות הרשויות יוכלו להגיש כתבי אישום פליליים שיוכלו להוביל לקנסות של עד 75,300 שקל. במקביל, יצאה לדרך תוכנית לשיקום העוסקים בזנות וטיפול בהם בתקציב של 90 מיליון שקלים לשלוש שנים, על מנת לסייע לכמה שיותר אנשים לצאת ממעגל הזנות.
"חוק איסור צריכת זנות הוא אמירה מוסרית ברורה של מדינת ישראל - זנות זה ניצול מצוקה אלים ואכזרי של נשים במציאות אין-ברירה", מסבירה אור אבו, מנהלת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות. "אכיפת החוק ומתן קנסות לזנאים מקדמים אותנו להיות חברה מוסרית, הוגנת ושוויונית שלא מנצלת נשים, נלחמת בתופעה ומושיטה להן יד אמיתית לצאת ממעגל הזנות האכזרי, ולא פחות חשוב - למניעת הידרדרות של קטינות וקטינים לזנות".
אבו מוסיפה כי "חוק ללא אכיפה מעביר מסר בעייתי לציבור לפיו החוק הוא על הנייר בלבד. כאשר המדינה מבצעת מהלך כל כך משמעותי ולאחר מכן החוק לא נאכף - יש פה גם פגיעה בשלטון החוק, כי הציבור רואה שהחוק לא באמת משנה את המצב בשטח. מסר כזה פוגע בתכלית של החוק, שנועד גם לשנות את התפיסה הרווחת בציבור ביחס לצריכת זנות וגם באמון הציבור במערכת באופן רחב יותר".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "בתחילת השנה משטרת ישראל החלה באכיפת חוק איסור צריכת זנות לאחר פרסום התקנות והסמכת השוטרים. במסגרת ההסמכה עברו השוטרים הכשרות ייחודיות שנבנו ביחד עם ארגוני הסיוע לאוכלוסיות העוסקות בזנות. בימים אלו המשטרה צמצמה את פעילותה באכיפת מגבלות הקורונה ומקצה משאבים למשימותיה הרבות, ביניהן הגברה ומיקוד האכיפה נגד מפעילי בתי בושת וצרכני זנות העוברים על החוק. פעילות האכיפה מתבצעת בשיתוף פעולה מלא עם כלל הגורמים וארגוני הסיוע הרלוונטיים. נמשיך לפעול, במטרה לצמצם את התופעה ולהרתיע אזרחים מביצוע עבירה של קבלת שירותי מין בתשלום האסורה על פי חוק".
