בית הנבחרים האמריקני הצביע בסוף השבוע – בצעד היסטורי – בעד הפיכתה של וושינגטון הבירה למדינה ה-51 של ארצות הברית, צעד שתושבים בבירה מנסים לקדם כבר שנים. עם זאת, המהלך צפוי להיעצר בסנאט בשל התנגדות הרפובליקנים, שנהנים בו מרוב.
ההצבעה בבית הנבחרים בסוף השבוע
בהצבעה בבית הנבחרים הצביעו כל הדמוקרטים למעט אחד בעד הפיכתה של וושינגטון די.סי למדינה, ואילו כל הרפובליקנים הצביעו נגד. לדמוקרטים יש כיום רוב בבית הנבחרים, ולכן ההצעה אושרה בו.
יו"ר בית הנבחרים, הדמוקרטית ננסי פלוסי, אמרה לפני ההצבעה: "במשך יותר מ-200 שנה נשללה מתושבי וושינגטון הבירה זכותם המלאה להשתתף השתתפות שלמה בדמוקרטיה שלנו". היא הדגישה כי הזכות הזו נשללה מהם אף שהם משלמים מסים, משרתים בצבא ארה"ב ומפעילים בתי עסק. "היום נקרב את ארצנו לרעיונות היסוד שלה, שלפיהם כולנו נולדים שווים ולכולנו מגיעה אמירה בדמוקרטיה שלנו".
וושינגטון הבירה היא מה שמכונה רשמית "מחוז קולומביה". יותר מ-705 אלף בני אדם גרים במחוז, ולשם השוואה זהו מספר גדול יותר של תושבים מזה שיש בשתי מדינות, וויומינג וורמונט, ושווה ערך לזה של שתי מדינות אחרות. המחוז הוא מעוז דמוקרטי מובהק, וכ-50% מתושבי העיר הם שחורים.
"לקונגרס יש שתי אפשרויות: הוא יכול להמשיך להחזיק בסמכות הלא-דמוקרטית והאוטוקרטית על וושינגטון או לממש את ההבטחה והאידיאלים שעליהם מבוססת האומה הזו ולהעביר את החוק", אמרה נציגת מחוז קולומביה בבית הנבחרים אלינור הולמס נורטון. באופן מסורתי לנציג של המחוז בבית הנבחרים אין זכות הצבעה, ולכן לנורטון לא התאפשר להצביע על הצעת החוק בסוף השבוע.
נורטון הסבירה כי לפי הצעת החוק, שהוגשה על-ידי הדמוקרטים, אחרי הפיכתו של מחוז קולומביה למדינה יישאר בו אזור קטן בשליטה פדרלית, כלומר כזה ששייך לרשויות הארציות ולא למדינה החדשה. האזור הזה יכלול את בנייני הממשל, הקונגרס, מונומנטים, הבית הלבן ואזור המול – השדרה המרכזית של וושינגטון הבירה.
לא צריך אישור: טראמפ שלח כוחות
רפובליקנים המתנגדים להצעה להפוך את וושינגטון הבירה למדינה טוענים כי היא מנוגדת לכוונתם של מגבשי החוקה האמריקנית, שביקשו ליצור מחוז פדרלי ייחודי שלא יהיה נתון להשפעתה הישירה של שום מדינה ממדינות ארה"ב. "לוושינגטון די.סי ניתן מעמד נפרד כמושב הממשלה, לא כחלק מהפדרציה של מדינות שנקבעה בחוקה", אמר הרפובליקני חבר בית הנבחרים ג'וֹדי הייס.
גורמים ברשויות בוושינגטון הבירה כועסים כבר שנים על התפקיד שממלא הקונגרס בענייניה הפנימיים. החוקה האמריקנית נותנת לקונגרס את הזכות לנהל את ענייני העיר בכל מקרה ובכל הנסיבות.
מעמדה של וושינגטון הבירה ניתן לה אחרי שבשנות ה-80 של המאה ה-18 ויתרו וירג'יניה ומרילנד על שטחים שלהן כדי לאפשר את יצירתה; אלא שלא כמו אזרחים אמריקנים שהם תושבי מדינות בארה"ב, לתושבי וושינגטון הבירה מעולם לא ניתנו נציגים בעלי זכות הצבעה בקונגרס. על רקע זה החלו רבים מתושבי הבירה להשמיע את קול הזעקה "מיסוי ללא ייצוג" ולשאת אותו על לוחיות הרישוי של כלי הרכב שלהם.
דוגמה להתערבות בלתי רצויה מבחינת הרשויות המקומיות של וושינגטון הבירה ניתנה ממש בשבועות האחרונים, כשהנשיא דונלד טראמפ שלח כוחות פדרליים כדי לסלק בכוח מפגינים ליד הבית הלבן אחרי רצח ג'ורג' פלויד, ועשה זאת מבלי לתאם את המהלך עם ראש העיר וושינגטון מוריאל באוזר.
מדינת וושינגטון דגלאס
לפי הצעת החוק שאושרה ביום שישי בערב, המדינה החדשה תיקרא "חֶבֶר וושינגטון, דגלאס" על שם הנשיא הראשון של ארה"ב ג'ורג' וושינגטון ועל שם פרדריק דגלאס, מדינאי שהיה ממובילי המתנגדים לעבדות.
5 צפייה בגלריה
מנהיג הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים סטני הויר עם נציגת מחוז קולומביה אלינור הולמס נורטון בסוף השבוע
(צילום: AFP)
לתנועה למען הפיכת וושינגטון הבירה למדינה יש כמה תומכים בכירים בפוליטיקה האמריקנית. אחד מהם הוא המעומד הדמוקרטי לנשיאות ג'ו ביידן. "די.סי צריכה להיות מדינה. תאשרו את זה", כתב בטוויטר. מנגד, הרפובליקני חבר בית הנבחרים מו ברוקס טען כי הניסיון להפוך את הבירה למדינה הוא מאמץ של הדמוקרטים לתפוס לעצמם עוד כוח על-ידי כך שיבטיחו למחנה שלהם עוד שני מושבים של השמאל בסנאט (לכל מדינה ממדינות ארה"ב מוקצים שני מושבים בסנאט – קטנה או גדולה, בלי קשר לגודל אוכלוסייתה).
יש רפובליקנים שאף מעלים את הרעיון להחזיר את אזורי המגורים של וושינגטון הבירה לבעליו המקוריים של השטח במרילנד, צעד שיאפשר לתושבי העיר לבחור סנאטורים ולהשמיע את קולם בקונגרס מבלי להפוך את הבירה למדינה.
כך או כך, לפי שעה אישור ההפיכה של וושינגטון הבירה למדינה בסנאט נראה חסר סיכוי. טראמפ מתנגד למהלך, והרפובליקנים – המחזיקים ברוב בסנאט – הודיעו שאין להם כוונה להביא את ההצעה להצבעה שם. עם זאת, אם הדמוקרטים יצליחו לחולל מהפך בסנאט בבחירות בנובמבר ולשמור על הרוב שלהם בבית הנבחרים הם עשויים לקבל הזדמנות לקדם מחדש את המהלך, הפעם גם בסנאט.
הפעם האחרונה שבה מדינות חדשות צורפו לארה"ב הייתה ב-1959, כשאלסקה התקבלה כמדינה ה-49 והוואי התקבלה כמדינה ה-50.
