זו הייתה שנה מאתגרת במיוחד. שנה שהתחילה במערכת בחירות שנראתה ללא סוף, והמשיכה למגפה עולמית שהשפיעה כמעט על כל היבט במדינה, ומחוצה לה. שנה עם הישגים מדיניים, ערבות הדדית ומאבקים שצריך עוד להשלים. זו הייתה שנת התש"ף.
הפקת הפרויקט: מיכאלה חזני | בימוי: תמר אברהם
מערכת הבריאות מוכה ושבורה מאי פעם
זו הייתה שנה שבה ראינו כיצד מערכת עם יסודות טובים, שהפכה במרוצת השנים לענייה, רזה ומורעבת, החזיקה על כתפיה את הכלכלה ואת החברה הישראלית. אם יש מסקנה אחת חשובה, אך לא בהחלט מפתיעה, ממשבר הקורונה היא שמערכות שסובלות מתת-תקצוב לאורך זמן יכולות פשוט לקרוס. ואם פוקד אותן משבר חסר תקדים בהיקפו, כמו משבר הקורונה, הדרך לשם קצרה במיוחד.
סיכום השנה בבריאות
משרד הבריאות הפך בתוך זמן קצר מרגולטור ומפקח על תהליכים, למשרד שצריך להוביל ולנהל אותם. בתוך זמן קצר התברר שזה פשוט לא עובד, והניסיון לשנות את ה-DNA הארגוני נועד לכישלון. מערכת הבריאות כיום היא מערכת מדממת, מסוכסכת ומפולגת. הצוותים הרפואיים מתמודדים עם מציאות בלתי נסבלת, והם מותשים, הביאו אותם לקצה. אבל מה שהם צריכים כרגע זה לא מטסי ראווה ומחוות מרגשות, אלא משאבים, שכר הוגן ותקנים. (אדיר ינקו)
הקורונה חשפה את מערכת החינוך במערומיה
מהרגע שהוחלט על הפסקת הלימודים בבתי הספר בגלל הקורונה, באמצע מרץ השנה, החל עידן חדש במערכת החינוך שלא היה כמותו. בניגוד להצהרות, מערכת החינוך לא הותאמה למאה ה-21 ואין מוכנות ללמידה מרחוק.
אבל הבעיה המרכזית של מערכת החינוך, גם אל מול משבר הקורונה, הייתה ונשארה בעשרים השנים האחרונות – איכות המורים. הסוגיה הזו צפויה להחמיר ולדרדר את המערכת במדרון חלקלק, לאור העובדה שאלפי תומכי הוראה נקלטו עם פתיחת שנת הלימודים, למרות שרבים מהם אינם מיומנים. הקורונה מהווה הזדמנות נדירה להזניק את מערכת החינוך למאה ה-21. (תמר טרבלסי חדד)
משגשוג להתרסקות כלכלית: השנה הנוראית של המשק
רצף של מערכות בחירות תקע עשרות מיזמים, היעדר תקציב מנע העברת מיליארדים למערכות חיוניות – ומעל הכל הקורונה שגרמה לאבטלה המונית, צמיחה שלילית חסרת תקדים ולגירעון שהגיע לממדים מבהילים. מי בכלל זוכר שרק לפני שנה צעדה כלכלת ישראל בצמרת העולמית?
סיכום השנה בכלכלה
(צילום: שחר גודלשטיין)
ערב ראש השנה אשתקד צעדה כלכלת ישראל בתחומים רבים בצמרת הטבלה העולמית. היום זה נראה כמו חלום רחוק, שלפתע התעוררנו ממנו במשבר הקורונה. (גד ליאור)
השנה שהפוליטיקאים יעדיפו לשכוח
זו הייתה שנה פוליטית שאף פרשן לא יכול היה לחזות את אירועיה, את עוצמתה ואת תוצאותיה, עד הרגע הזה. תרחישים פוליטיים שנראו כמו מדע בדיוני, הפכו בן רגע למציאות מפתיעה. כל פרשנות שניתנה התאימה לשעתה.
סיכום השנה בפוליטיקה
(צילום: שחר גולדשטיין)
זאת לא הייתה השנה הגדולה של הפוליטיקאים. למעשה, רבים מהם רק ירצו לשכוח אותה. זו הייתה שנה שבה נשברו הכללים ושונו החוקים. אמון הציבור הלך ונסדק, ונדמה שהחוזה בין הציבור לנבחריו הגיע לרמה קיצונית של הפרה. (מורן אזולאי)
משרד החוץ הישראלי נולד מחדש
אחרי שנים שמשרד החוץ היה צל חיוור בניהול יחסי החוץ של ישראל, משהו השתנה השנה. זה החל בכניסתו של גבי אשכנזי למשרד, במהלכים שהוא מוביל ובשיחות עם הבכירים, והגיע לשיא עם ההסכמים ההיסטוריים עם איחוד האמירויות ובחריין.
בזירה המדינית הוצגה תוכנית השלום של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ, שהפלסטינים דחו כצפוי ובישראל חיבקו. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהוביל את ההסכמים ההיסטוריים עם מדינות המפרץ, נאלץ לוותר על החלת הריבונות ביהודה ושומרון בתמורה לפריצת הדרך המדינית. השאלה הגדולה היא מה יקרה בבחירות לנשיאות ארצות הברית, ואיך זה ישפיע על האפשרות לסיפוח. (איתמר אייכנר)
הקורונה החזירה את התחבורה הציבורית שנים אחורה
הציבור הישראלי כבר התרגל לנסוע בתחבורה ציבורית גרועה – דוחק, צפיפות ואוטובוסים שלא מגיעים לתחנות. במשך השנים אמנם חל שיפור מסוים בתחום, אבל הקורונה החזירה אותנו לאחור. והיא לא עשתה את זה בנסיעה איטית אלא ברוורס פראי במיוחד.
סיכום השנה בתחבורה
(צילום: משי בן עמי)
כשהמשק שב לפעילות אחרי הסגר, גם האוטובוסים והרכבות חזרו, אבל במתכונת שהפכה את הנסיעה לעינוי גדול מהרגיל. הגבלת הנוסעים השאירה רבים בתחנות ללא צל או דחוסים באוטובוסים. למרות שרבים עברו לעבוד מהבית, כבישי ישראל עדיין היו עמוסים ופקוקים. מה צריך לעשות כדי שהמצב ישתנה? (אסף זגריזק)
יותר סדר ציבורי וקרבות ירושה, פחות מלחמה בפשע
השנה החולפת הייתה רעה למשטרה, היו אמנם הצלחות נקודתיות, אבל לא נרשמה פריצת דרך בשום תחום שבאחריותה. לא במלחמה בפשיעה במגזר הערבי, לא במיגור ארגוני הפשיעה ובוודאי לא בעבירות השחיתות הציבורית. המשטרה בעיקר הייתה עסוקה במילוי חורים לכל מיני אירועים שנפלו עליה בתקופת הקורונה.
סיכום השנה של המשטרה
(צילום: משי בן עמי)
הנושא השני שהעסיק את המשטרה היה הציפייה למינוי מפכ"ל קבוע. בקרוב ימלאו שנתיים וחצי שממלא מקום המפכ"ל מוטי כהן מוצב בתפקיד. מעבר לזלזול שנובע מאי מינוי מפקד קבוע למשטרה, המשמעות היא שבארגון מתנהלים קרבות ירושה. ניצבים שהיו פורשים לאחר המינוי נדבקים לכיסא כדי לשמור על הסיכויים לקבל את התפקיד, והמפקדים הבכירים, ואלה שבשטח, חוששים ליזום או לפעול באופן חופשי ובעיקר מורידים קצת את הראש. (אלי סניור)
מערכת הרווחה מיובשת
השנה האחרונה בצל הקורונה שמה לנגד עינינו את מה שלא רצינו לראות – מערכת הרווחה שלנו מיובשת. המציאות הכלכלית והבריאותית הביאה איתה זינוק בכמות המשפחות שנזקקות לסיוע במזון, עלייה דרמטית במקרי האלימות במשפחה, קשישים מוזנחים, בני נוער נטולי משאבי למידה. וכולם מבקשים להישען על תשתיות רווחה רעועות, שהתקשו לתת מענה גם בימי טרום הקורונה.
סיכום השנה ברווחה
(צילום: שחר גולדשטיין)
בחודש הנוכחי נפתחו בלשכות הרווחה יותר מעשרת אלפים תיקים חדשים, בתי התמחוי דיווחו על עלייה של מאות אחוזים בבקשות סיוע במזון, ועמותות שונות דיווחו על עלייה של עשרות אחוזים בבקשות התמיכה. התחזיות מפחידות, וברור שאם לא ישוחרר בהקדם תקציב ללשכות הרווחה, בעוד חודשים ספורים הן לא תוכלנה לעזור. (הדר גיל-עד)
אחת השנים הקשות בתולדות מערכת המשפט
כבר שנים שמערכת המשפט סובלת מדה-לגיטימציה שמקורה בגורמים שונים, כל אחד וסיבתו. אבל התש"ף הייתה אחת השנים הקשות ביותר לשלטון החוק, והמצב לא צפוי להשתפר בשנה הבאה. ההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להעמיד לדין את ראש הממשלה בנימין נתניהו הייתה זו שהולידה את האיומים על בית המשפט העליון ועל התביעה הכללית. היא זו שגם הביאה עלינו שלוש מערכות בחירות רצופות, ואולי גם את הרביעית שבדרך.
משפטו של ראש הממשלה, שצפוי להתחיל בינואר, יאותגר על ידי שני הליכים חוקתיים שנתניהו ינסה להשתמש בהם כדי לדחות את משפטו. אם זו פסקת ההתגברות המפורסם או "החוק הצרפתי" שתדחה את משפטו עד תום הכהונה. (טובה צימוקי)
הקורונה פגעה בחיים היהודיים של כולנו
אם התש"ף תיזכר כשנה מכוננת מבחינה דתית זה יהיה בעיקר בגלל השפעת הריחוק החברתי הקיצוני על החיים היהודיים עצמם – בארץ ובחו"ל, עם או בלי כיפה על הראש. קשה להתכחש לזה: הזהות היהודית של כולנו, כמעט, או לפחות ביטוייה בחיי היום-יום, תלויים במידה רבה בקיומה של מסגרת קהילתית כזו או אחרת. וכשהיא מתפרקת או מושבתת בגלל מגפה שמשתוללת בחוץ, יש לכך השפעה מכרעת - לפעמים עד כדי ניתוק ומשבר זהות של ממש.
סיכום השנה בעולם היהודי
(צילום: שחר גולדשטיין)
במקביל, היחסים שבין הדת למדינה, כך נראה, מעולם לא היו שלווים ורגועים כל כך. השנה החולפת התאפיינה בעיקר בדיבורים בנושא, פחות במעשים. (קובי נחשוני)
ענף התעופה קרס ומחכה להתערבות הממשלה
אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר שקיבלה מדינת ישראל במסגרת המאבק בקורונה היא לאסור על באופן גורף על כניסת אזרחים זרים לישראל. בעוד שמדינות אחרות בעולם מאפשרות כניסת תיירים בהתאם למצב התחלואה במדינות האם, בישראל אין הבחנה בין מדינות ירוקות לאדומות.
סיכום השנה בתעופה
(צילום: שחר גולדשטיין)
רק חברה ישראלית אחת טסה בנתב"ג, השנייה שקועה במשבר כלכלי, והשלישית לא מראה סימנים לחזרה צפויה. כך הגענו למשבר התעופתי הגדול, וככה נצא ממנו. (איתי בלומנטל)
רמאללה צריכה לחשב מסלול מחדש
המהומות שהרשות הפלסטינית חטפה בשנה החולפת לא ייעלמו כל כך מהר. זה התחיל בתוכנית השלום של הנשיא האמריקני, "עסקת המאה", שהפלסטינים דחו על הסף וזכו רק לגיבוי רפה מאוד של מדינות ערב, המשיך בהבטחה שלא קוימה על העברת כספים לרשות, והסתיים בהסכמים ההיסטוריים בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין.
השנה שהייתה לפלסטינים
(צילום: שחר גולדשטיין)
ברצועת עזה, חמאס עשה השנה כל שביכולתו כדי להימנע מעימות עם ישראל ומתכונן לקראת הבחירות להנהגת הארגון, מוקד למתיחות בין ההנהגה ברצועה להנהגה שבקטאר. בינתיים, מערכת הביטחון עוקבת בחשדנות על אחד משיתופי הפעולה המסתמנים בקרב הפלסטינים. (אליאור לוי)
אין רגע דל בעולם הערבי
המתיחות בגבול הצפון עם חיזבאללה, שצצה בתחילת השנה החולפת, עדיין איתנו וכנראה גם לאורך זמן. המחאות הכלכליות בלבנון לא הסיתו את חיזבאללה מתוכניתו ומטרותיו. גם הפיצוץ הגדול בנמל ביירות, שזעזע את העולם, לא גרם לארגון הטרור לשנות את תוכניתו לנקום בישראל על חיסול הפעיל, אולי קצת דחה את הביצוע.
במקביל, איראן מנסה להמשיך להתבסס בסוריה ולתמוך בכוחות שיכולים לפגוע בישראל. בשנה החולפת היו כמה פיצוצים ואירועים מעניינים במתקני הגרעין והעשרת האורניום במדינה, שממשיכה עם תוכנית הגרעין הצבאית. (דניאל סלאמה)
שנה של טלטלות בשוק הנדל"ן
שוק הנדל"ן בישראל הספיק לעבור טלטלה אחר טלטלה בתוך כמה חודשים ספורים מאז הוקמה הממשלה החדשה אחרי תקופה ארוכה ללא שלטון, ובחסות משבר הקורונה. החל מהאטה בעסקאות נדל"ן בעקבות הסגר הקודם; דרך עיכובים בבניית פרויקטים בשל מחסור בעובדי בניין וצניחה בהתחלות הבנייה; ועד התפטרותו של שר הבינוי והשיכון, יעקב ליצמן, אחרי קדנציה של חמישה חודשים בלבד.
סיכום השנה בנדל"ן
(צילום: שחר גולדשטיין)
במהלך כהונתו הקצרה הספיק ליצמן לקדם תוכנית שתחליף את מחיר למשתכן, אך טרם הקים את מטה הדיור החדש במקום זה שנסגר. בינתיים מחירי הדירות המשיכו לטפס וקשה להעריך שהן ירדו בשנה החדשה. אז האם יש סיבה לאופטימיות? (הילה ציאון)
הקורונה תפסה את המסעדות לא מוכנות
הקורונה תפסה את רוב המסעדות בישראל כשהן חלשות מאוד מבחינה כלכלית. הסגר הראשון הגיע אחרי חורף לא פשוט עבור המסעדנים. החורף הסוער השאיר סועדים רבים בבית ובענף חיכו כבר לאביב ולהמונים שגודשים את המסעדות. איך זה נגמר בסוף – כולם יודעים. (תיקי גולן)
● לקריאת הטור המלא - לחצו כאן
אדיר ינקו, תמר טרבלסי-חדד, גד ליאור, מורן אזולאי, איתמר אייכנר, אסף זגריזק, אלי סניור, הדר גיל-עד, טובה צימוקי, קובי נחשוני, דניאל סלאמה, איתי בלומנטל, אליאור לוי, הילה ציאון ותיקי גולן השתתפו בהכנת הכתבה
