חששות במחלקת הקורונה של ביה"ח סורוקה
(צילום: בראל אפרים)
העלייה בכמות הנדבקים בקורונה מדאיגה את מנהל מחלקת הקורונה בביה"ח סורוקה בבאר שבע, פרופ' ויקטור נובק, אבל המצב עדיין תחת שליטה.
בינתיים, רק 40% מהמיטות המיועדות לחולים תפוסות. אבל אחת הסיבות לכך היא שכיום לא כל חולה מגיע למחלקה. החולים שמצבם קשה יותר תופסים את המיטות, ומי שמצבו משתפר נשלח להחלים בבית. "העליה מדאיגה", אומר פרופ' נובק. "אבל אנחנו במצב לא רע בבית החולים. אנחנו צריכים לחשב את המסלול להמשך החודש במיוחד לאור החגים וזה שבתי הספר נפתחו. אבל חשוב לציין שיש לנו מקום לקלוט חולים".
בשגרה יש בבית החולים 24 מיטות טיפול נמרץ כללי ופנימי שמיועדות למבוגרים. שמונה מיטות הוסבו לטיפול נמרץ קורונה - מה שמעמיד בסכנה את היכולת לטפל כראוי במאושפזים. בבית החולים מציינים כי הם נערכו עם מיטות טיפול נמרץ נוספות לפי הצורך.
הניסיון הרפואי בטיפול במחלה מרגיע את הצוות הרפואי, אבל כולם יודעים שהמצב יכול להחמיר, ובמהירות. "להבדיל מהגל הראשון אנחנו יותר בטוחים במה שאנחנו עושים עם החולים שלנו, ויודעים יותר איך לטפל בהם. באופן כללי יחסית התמותה שלנו ירדה לעומת הגל הראשון, כשחלק מזה קשור לגיל של החולים, שנמצא בירידה. אבל אנחנו יודעים יותר נכון לנהל את המחלה. יודעים יותר נכון לחשב מתי צריך להנשים ומה הטיפולים. יש טיפולים חדשים לעומת הגל הראשון שאנחנו יכולים להשתמש בהם. בסך הכול כרגע המצב בשליטה".
אבל אובדן שליטה יכול להיות ממש מעבר לפינה. "החשש הוא גדול, קודם כל לשלום החולים", אומר ד"ר אורי גלנטה, רופא בכיר בטיפול נמרץ קורונה בסורוקה. "מחישוב מתמטי קצר אם נמשיך בקצב של 3,000 חולים ביממה, ואם רק רבע אחוז יגיעו אליי לטיפול נמרץ, זה אומר ש- 50 חולים בשבוע יגיעו להיות מונשמים בטיפול נמרץ. שיעור התמותה מאוד גבוה לצערי, 50%. חצי מהחולים שיגיעו להנשמה ימותו וזה הכי מדאיג אותי. לגבי העומס עלינו, אנחנו עובדים כמעט חצי שנה בעומס מאוד גדול ואלה התוצאות. בעיקר בגלל אופי המחלה. ככל שהעומס יגדל זה יהיה יותר קשה. אנחנו כרגע רחוקים מאי ספיקה אבל זה יכול לבוא מאוד מאוד מהר".
(צילום: רועי אברהם, לע"מ)
אם בגל הראשון נדמה היה שהחולים הקשים הם רק קשישים ואנשים עם "מחלות רקע", הרי שהמצב בפועל שונה לגמרי: "החולים שמאושפזים אצלי כבר חודשיים הם בין גיל 40 ל-60. הממוצע הוא 50. אנשים צעירים", אומר ד"ר גלנטה. "לא לכולם יש מחלות רקע, ואם יש אז מחלות רקע קלות, כמו השמנת יתר. אנשים לא מבינים את זה בציבור. זה לא חולי סרטן או דיאליזה או עם מחלות ריאות כרוניות קשות. אלה אנשים בגילים שלנו, חלקם צעירים. החולה הכי צעירה שנפטרה אצלנו הייתה בת 28. יש לי היום במחלקה עדיין חולים שמאושפזים מיוני. מונשמים חודשיים וללא סימני החלמה".
בקרב הרופאים שנמצאים בחזית המצב מדאיג, בעיקר בגלל הטיפול הכושל של הממשלה. "אני מאוד מודאג מהעלייה בכמות הנדבקים", אומר ד"ר ליאור נשר, מומחה למחלות זיהומיות. "הפרויקט של גמזו לא ממש מצליח להתרומם כי יש המון חסמים, המון הפרעות. אני לא רואה שיש מהלכים דרמטיים שיעזרו להוריד את התחלואה. הכיוון כרגע לא נראה טוב. אם עד עכשיו היה קיץ וכולם היו בבתים והיו מפגשים חברתיים מצומצמים יחסית, עם פתיחת בתי הספר יהיו מפגשים רחבים. אפילו עם הקפסולות".
מתחם היבדק וסע בנתניה
(צילום: עידו ארז)
ד"ר נשר חושש מירידה באיכות הטיפול שיוענק: "אני מוטרד, כי נוכל להתמודד אבל רמת הטיפול שנוכל לתת תרד. אם אני מסתכל על סורוקה, כמות מיטות הטיפול הנמרץ מוגבלת. ברגע שנגדל עם כמות החולים המונשמים אז איכות הרפואה תרד. לא נגיע לרמה שלא נוכל להנשים בנאדם, אבל טיפול נמרץ הוא מעבר להנשמה אלא ביחס של האחיות, בתרופות, בטיפולי גוף ובהמון דברים מעבר. אחיות טיפול נמרץ נושאות את נטל העבודה וזה מלאי מוגבל. לא נוכל לתת טיפול ראוי כמו שאנחנו רוצים".
