שר החוץ של גרמניה הייקו מאס קרא היום (ב') בצעד חריג לבטל את הזכות ששמורה לכל אחת מ-27 חברות האיחוד האירופי להטיל וטו על החלטה משותפת של שאר 26 מדינות האיחוד. מאס טען כי צעדים של האיחוד אינם יכולים להמשיך להיות מסוכלים על-ידי מדינות סרבניות העומדות לבדן בסירובן.
"איננו יכולים להמשיך להיות מוחזקים כבני ערובה על-ידי מי שמשתקים את מדיניות החוץ של האיחוד האירופי באמצעות ההצבעות שלהם", אמר מאס. שר החוץ הגרמני האשים כי מי שעושים זאת "פוגעים בלכידות האירופית", ואמר שלכן הוא אומר בגלוי: "זכות הווטו חייבת להתבטל – אפילו אם פירוש הדבר שגם אנחנו נמצא את עצמנו לפעמים במיעוט וננחל הפסדים".
השר הגרמני לא נקב אמנם בשמה של מדינה כלשהי, אבל החשד המיידי נופל על הונגריה. ממשלת הימין של ויקטור אורבן הכשילה לאחרונה כמה הצהרות של האיחוד האירופי בענייני מדיניות חוץ, אף שהיו מקובלות על שאר 26 מדינות האיחוד. במוסדות האיחוד בבריסל מותחים זה יותר מעשור ביקורת חריפה על התנהלות הונגריה תחת אורבן, ומאשימים אותו בכרסום דרמטי בדמוקרטיה ההונגרית ובביסוס שלטון אוטוקרטי-למעשה. האשמות דומות מפנים באיחוד לעבר פולין.
רק בשבוע שעבר תקף את הונגריה שר זוטר במשרד החוץ הגרמני, מיגל ברגר, בציוץ בטוויטר. "הונגריה שוב סיכלה הצהרה של האיחוד האירופי בעניין הונג קונג", כתב ברגר. "לפני שלושה שבועות היא סיכלה הצהרה בעניין המזרח התיכון. ניהול של מדיניות חוץ וביטחון ומשותפת אינו יכול להתבסס על מדיניות של סיכול וחסימה. אנחנו צריכים לדון ברצינות בדרכים לנהל מחלוקות, כולל ניהול הצבעות על בסיס רוב".
בהתייחסותו להצהרה על המזרח התיכון התכוון ברגר לכך שבאמצע מאי תקף שר החוץ ההונגרי את האיחוד האירופי על ההצהרות החד-צדדיות לדבריו שביקש האיחוד לאמץ בנוגע לישראל בצל הלחימה עם חמאס. באותם ימים ניסו מנהיגי אירופה לקרוא להפסקת אש בין הצדדים, ובודפשט ניצלה את זכות הווטו שלה וסיכלה את ההצהרה.
בשנה שעברה איימו הונגריה ופולין להטיל וטו על קרן סיוע של האיחוד האירופי – יחד עם תקציב האיחוד בכללו – בשל הצעות להתנות חלק מכספי הקרן בעניינים הקשורים לסוגיות של שלטון החוק והדמוקרטיה, הצעות שהשתיים תפסו כמכוונות נגדן. הן תיארו זאת כניסיון לסחיטה פוליטית.