ממשלת איראן אישרה היום (ד') תשלום פיצויים בסך 150 אלף דולר למשפחתו של כל אחד מ-176 הרוגי אסון המטוס שהופל במרחב האווירי של איראן בינואר האחרון, חמישה ימים אחרי חיסולו בעיראק של מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה קאסם סולימאני. הבטחת הפיצויים הזו אינה צפויה לספק את קנדה, המדינה שממנה הגיעו רוב ההרוגים הזרים במטוס.
רגע הפגיעה במטוס האוקראיני בשנה שעברה
המטוס האוקראיני, מסוג בואינג 737-800, הופל ב-8 בינואר לפנות בוקר, 6 דקות אחרי שהמריא בדרכו לקייב וזמן קצר אחרי שאיראן תקפה בטילים בסיסים אמריקניים בעיראק בתגובה על חיסולו של סולימאני. באותה שעה היו כוחותיה של איראן בכוננות גבוהה מחשש למתקפת-ענישה אמריקנית.
אחרי ההתרסקות טענו תחילה השלטונות בטהרן כי הסיבה לנפילת המטוס אינה ידועה, אבל בחלוף שלושה ימים הודו משמרות המהפכה כי הם שהפילו בשוגג את המטוס, משום שזיהו אותו בטעות כטיל. 55 מנוסעי המטוס היו אזרחים קנדים ועוד 30 היו תושבי קבע בקנדה. היו עליו גם אוקראינים ושבדים. רוב הקנדים במטוס היו בדרכם לטיסות-המשך שבהן היו אמורים להגיע בחזרה לארצם.
זירת ההתרסקות ליד טהרן
(צילום: רויטרס)
כשנשיא איראן חסן רוחאני הודה אשתקד בטוויטר כי מהתחקיר עולה שמשמרות המהפכה ירו טילי נ"מ על המטוס, ואלה גרמו להתרסקותו, הוא כינה את המעשה "טעות בלתי-נסלחת"; אבל בקנדה יש גורמי ממשל הטוענים גם כעת כי אי אפשר להסביר את האסון רק ב"טעות אנוש" כפי שעשתה איראן.
כמעט שנה אחרי ההתרסקות, בין קנדה לאיראן עדיין יש מחלוקות עמוקות בפרשה, והממשלה באוטווה אף רמזה כי היא עשויה להגיש נגד טהרן תביעה בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. רבות ממשפחות ההרוגים הודיעו כי יסרבו לקבל את הפיצוי האיראני ככלי להסדרת חילוקי הדעות.
בדו"ח שפורסם החודש בקנדה הואשמה איראן כי היא אינה מנהלת כראוי את החקירה, וכי "פרטים חשובים רבים הנוגעים לאירוע המחריד הזה" עדיין אינם ידועים. בדו"ח נקבע בין השאר: "איראן לא ניהלה את החקירות שלה בענייני בטיחות, פלילים ועוד באופן עצמאי, אובייקטיבי ושקוף באמת, ועדיין אין תשובות לשאלות קריטיות". גם סוכנות התעופה של האו"ם ואוקראינה התלוננו בחודש שעבר, כל אחת בנפרד, על האופן שבו איראן מנהלת את החקירה.
בין קנדה לאיראן אין קשרים דיפלומטיים, משום שלפני שמונה שנים ניתקה קנדה, אז בהנהגת ראש הממשלה השמרן סטיבן הרפר, את הקשרים עם טהרן באופן חד-צדדי. היא עשתה זאת במחאה על התמיכה של איראן במשטרו הרצחני של בשאר אסד בסוריה, ההפרות שלה בענייני זכויות אדם, איומיה על ישראל והעובדה שהיא מפירה את החלטות מועצת הביטחון בנוגע לתוכנית הגרעין שלה.
