ישראלים רבים שתקועים בחוץ לארץ מבקשים לחזור לישראל, אך ועדת החריגים שבאחריות משרד התחבורה קורסת תחת עומס כבד של פניות - והותירה רבות מהן ללא כתובת. מנגד, היום נחתו בישראל כ-400 נוסעים בטיסות חילוץ מפרנקפורט ומניו יורק - ועוד כ-400 צפויים לנחות בהמשך הערב בטיסות מפרנקפורט. למעשה, נראה שההבדל היחיד בין אלה שבקשתם אושרה לאלה שבקשתם סורבה הוא ככל הנראה חוסר מזל.
ישראלים רבים טוענים גם כי הוועדה דחתה את בקשתם לשוב בטענה שמרכז חייהם לא בישראל, וגם כועסים על כך שאין כל מענה אנושי או מוקד לבירורים בוועדה. למעשה, הפנייה לוועדה נעשית באמצעות הגשת טופס מקוון בלבד. אחד המקרים הבולטים שמעידים על הקושי שביחסים מול הוועדה פורסם אתמול - א', בן 42 מכפר סבא, הזהיר את הוועדה כי הפסיכולוג המליץ שיתאשפז בישראל וכי הוא חש ברע ויש לו מחשבות אובדניות. היא לא אישרה את בקשתו - והוא שם קץ לחייו.
בין הישראלים שלא מוחזרים לישראל נמצאת גם ד"ר אורלי לאופמן, מדענית לחקר וירוסים בעלת שם עולמי ממכון ויצמן, שסיימה פוסט-דוקטורט בארצות הברית. ד"ר לאופמן טסה לארצות הברית בשנה שעברה במסגרת השתלמות פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה, וכעת - כשסיימה את חובותיה האקדמיים - ביקש לשוב לישראל ונדחתה על-ידי ועדת החריגים בטענה שמרכז חייה אינו בארץ. "יצאתי מישראל עוד לפני שהתפרצה מגפת הקורונה", אמרה ד"ר לאופמן ל-ynet. "לא יצאתי לטיול, לא טסתי לבלות ולא ביקשתי לחפש הזדמנות כלכלית. יצאתי כדי לרכוש מומחיות נדירה בתחום חקר הווירוסים, שהייתה חסרה בישראל וחסרה במיוחד בתקופה הזו".
לדברי ד"ר לאופמן, "כדי לקבל משרה באקדמיה הישראלית, המדען צריך לעמוד בדרישת סף שלפיה ישלים את השתלמותו במוסד מחקרי מוביל מחוץ לארץ. זו גם הסיבה שבגינה יצאתי מישראל". במכון ויצמן, שבו אמורה ד"ר לאופמן לפתוח מעבדה לחקר וירוסים בעלות של מיליונים, פנו בשבוע שעבר בשמה לוועדת החריגים -אך נדהמו מהסירוב שקיבלו.
"אין לי קשרים שקושרים אותי לארה"ב. לא עבודה, לא משפחה, לא מגורים ולא נכסים", אמרה ד"ר לאופמן בתסכול. "יותר מזה, תוקף אשרת השהייה שלי בארה"ב פג יפוג ב-28 בפברואר, וכל עיכוב בחזרתי כופה עליי שהות בלתי חוקית בארה"ב".
את ישראל עזבה ד"ר לאופמן כשהיא משאירה בארץ שני הורים מבוגרים, שמצבם הלך והידרדר בזמן היעדרותה. "הריחוק מהוריי השפיע עליהם", הוסיפה ד"ר לאופמן. "הם זקוקים לי ומצפים בקוצר רוח לחזרתי לישראל. כל דחייה בחזרתי ארצה גורמת להם ולי מצוקה נפשית קשה". פנייה של מכון ויצמן לוועדת ההשגות טרם נענתה.
כמו ד"ר לאופמן, גם עדי ספיר לומדת בחוץ לארץ - אלא שבמקרה שלה הבקשה דווקא אושרה. עדי, שנחתה בישראל הבוקר בטיסת ישראייר מפרנקפורט, אמרה ל-ynet כי קיבלה תשובה מוועדת החריגים בתוך שבע שעות. לדבריה, "הייתי מופתעת מהיעילות והמהירות. אני לומדת עיצוב בפריז ותכננתי לחזור לישראל לקראת סוף פברואר כדי להספיק להצביע בבחירות. מילאתי את הטופס בסוף השבוע שעבר, קניתי כרטיסי טיסה לפרנקפורט ומשם המראתי לישראל די בקלות".
"חוסר ודאות קיצוני"
תמר פלד, שעברה לפני שנתיים וחצי לאמסטרדם עם בן זוגה תומר ושלושת ילדיה בני 15, 12 ו-7 במסגרת עבודה, פנתה לוועדת החריגים בבקשה לשוב לישראל - אך בקשותיה טרם נענו. "עם סיום תפקידו של בן זוגי באירופה אנחנו רוצים כולנו לחזור לישראל, אם רק יתנו לנו", סיפרה פלד בייאוש. "בשבוע הבא תפוג האשרה שלנו, ומרגע זה נהיה שוהים בלתי חוקיים בהולנד. הדירה ששכרנו נמסרה בחזרה לבעליה, המכולה עם כל תכולת הבית יצאה כבר לישראל. אנחנו כאן עם כמה מזוודות של דברים הכרחיים בלבד".
ילדיה של פלד סיימו את הלימודים ביום שישי האחרון, וכעת נמצאים ללא מסגרת לימודית. "הגשנו את טפסי הבקשה לוועדת חריגים בצירוף כל האישורים הנדרשים, ולא שמענו מהם כלום", אמרה פלד. "אין לנו מושג עם מי ליצור קשר כדי לבדוק את סטטוס הבקשה שלנו ואין עם מי לדבר. מעבר לקושי הכרוך בקיפול כל החיים שלנו וחזרה לארץ, אנחנו מתמודדים עם חוסר ודאות קיצוני במצב שבו כל נתון משפיע על השאר באפקט דומינו".
"לפני כחודש אמו של בן זוגי נהרגה בתאונת דרכים, והמשפחה ממתינה לנו לציון השלושים למותה", הוסיפה תמר. "לצערנו אין באפשרותנו לספק להם תשובה סופית לגבי מועד הגעתנו, כך שכולנו ממתינים לגזר הדין של הוועדה. אנחנו מתוסכלים ומודאגים כשאנו קוראים שכמעט מדי יום מגיעים לארץ אנשים שהתמזל מזלם לקבל אישור הגעה".
תומר, שטס למשפחתה של אשתו בספרד עם ילדיו בני 4 ושנתיים לפני שילדה את בתם השלישית בחוץ לארץ, מנסה בשבוע האחרון לקבל אישור לשוב לישראל - אך בקשתו נדחתה על-ידי ועדת החריגים בטענה שמרכז חייו אינו בישראל. "אנחנו מתחננים שמישהו יקשיב לנו", אמר תומר בתסכול. "הגענו לספרד לפני חצי שנה כדי שאשתי תוכל ללדת לצד בני המשפחה שלה שגרים בספרד בימים שהכל בישראל היה סגור".
"עכשיו אומרים לנו שמרכז החיים שלנו לא בארץ", הוסיף. "אני ואשתי עובדים מהבית מטעם החברה שלנו מירושלים, אנחנו משלמים שכירות על הדירה שלנו בירושלים, יש לנו שני כלי רכב שממתינים לנו ליד הבית בירושלים והתשלומים לחברת חשמל ולעירייה נמשכים. יש לי בית ריק בארץ וזכותי לחזור. ברגע שהחליטו לפתוח את הגנים של הילדים, בהם הם כבר רשומים, החלטנו לחזור. אני יודע שנגיע לבידוד והכול מובן לי לגמרי אחרי המחדל שנעשה בנתב"ג, אבל שיתנו לי לחזור לחיים שלי בישראל".
"אלפי אזרחים במצור"
בינתיים, בוועדת החוקה התנהל דיון סוער בשאלת איסור החזרה לארץ ושאלת הבידוד במלוניות לאלה שכן מצליחים להיכנס לישראל. חבר הכנסת אלכס קושניר מישראל ביתנו תקף: "יש אלפי ארחים שנמצאים כרגע במצור במרחב הפוסט-סובייטי ואין להם דרך לצאת החוצה. אני הולך לתת להם את הטלפון האישי של כל הפקידים במשרד הבריאות ובמשרד התחבורה, כדי שכל אלה ששולחים אליי סמסים ישלחו גם אליכם. ככה תקראו על מקרים של ילדים שתקועים שם וההורים תקועים פה. אתם לא עושים כלום כדי להוציא אותם. אתם דנים פה על מי אשם, משרד הבריאות או משרד התחבורה".
"המוטציה שמגיעה מפרנקפורט (משם ממריאות טיסות החילוץ, נ"פ) יותר טובה מהמוטציה שמגיעה מקייב?", הוסיף חבר הכנסת קושניר. "יש אנשים שנמצאים בחברובסק, שנמצאת תשע שעות ממוסקבה. אין להם שום סיכוי בעולם להגיע לפרנקפורט. במוצאי שבת יש טיסה שמגיעה מניו יורק ואף אחד לא יודע עליה. אתם התחרפנתם? יש פה אזרחים שרוצים לחזור הביתה".
חובת הבידוד במלוניות אמורה לפוג תוקף בחצות, אך ועדת החוקה מסרבת בשלב זה להאריכה. משמעות פקיעת תוקף ההכרזה היא כי השבים מחו"ל לא יחויבו בבידוד במלוניות, אלא רק בבידוד ביתי, וכי השוהים במלוניות ישוחררו לבידוד ביתי. יו"ר הוועדה, חבר הכנסת יעקב אשר, הכריז על הפסקה בדיון על הארכת חובת הבידוד לאחר ששר הבריאות יולי אדלשטיין ביקש הארכה של ההכרזה ל-48-24 שעות בלבד, במקום שמונה ימים בבקשה המקורית.
נינה פוקס השתתפה בהכנת הכתבה