הנאום התקיף של הרמטכ"ל
(צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי)
בימים אלה, עוד לפני שהחל המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן על חזרה להסכם הגרעין, מפעילים השחקנים המזרח-תיכוניים את מיטב מנופי הלחץ שבידם כדי להשפיע על ממשל ביידן בכיוון שרצוי להם. מימד הזמן משחק תפקיד חשוב. למשטר בטהרן דחוף, ואפילו בהול, שהסנקציות הכלכליות שהטיל הנשיא לשעבר דונלד טראמפ יוסרו במהירות - כדי שהכלכלה תוכל להתחיל בהתאוששות, והאזרח האיראני יחוש בכך.
מנגד, לישראל, סעודיה, איחוד האמירויות ושאר בעלות בריתה של ארה"ב חשוב שיקרה ההיפך הגמור: שארה"ב תסחט ויתורים רבים ככל האפשר מאיראן, עוד לפני שתתחיל להסיר מעליה את אמברגו הנפט וההגבלות על פעילותה בזירה הפיננסית העולמית.
גנץ מתייחס באולפן ynet לדברי כוכבי
(צילום: משי בן עמי)
לעומת זאת, בוושינגטון זקוקים קובעי המדיניות לזמן - תחילה כדי לגבש מתווה לניהול ההידברות הדיפלומטית עם איראן, אחר כך למו"מ עצמו ולבסוף לביצוע. זו משימה קשה ביותר כשמדובר בארה"ב ובאיראן, שהאמון ביניהן שואף לאפס. לכן משתדל מזכיר המדינה האמריקני הטרי, טוני בלינקן, להנמיך ציפיות ולשכנע את הצדדים לגלות סבלנות. הוא לא רוצה שהאיראנים יתפתו לעשות פרובוקציות כדי להוכיח לארה"ב שהם ישעטו לעבר נשק גרעיני אם זו לא תזדרז להסיר את הסנקציות. הוא גם לא רוצה שבעלות הברית של ארה"ב במזרח התיכון, ובראשן ישראל, יחששו שהיא מפקירה את האינטרסים שלהם ויפעלו בפזיזות כדי להגן על עצמן.
התהליך של וושינגטון להסכם חדש
לאור כל אלה, במסיבת עיתונאים בוושינגטון ביום רביעי, הבהיר בלינקן לכל המעוניינים שתהליך החזרה להסכם הגרעין עם איראן ייקח זמן. הרבה זמן. הוא גם הבהיר שהוא מצפה שאיראן תעשה את הצעד הראשון ותבטל את ההפרות של הסכם הגרעין. שגריר איראן באו"ם ענה לו עוד באותו יום, ואמר כי ארה"ב היא זו שצריכה לעשות את הצעד הראשון. זו הייתה רק דוגמית שהבהירה עד כמה צדק בלינקן כשאמר שמדובר בתהליך ארוך.
סביר להניח שבסופו של מו"מ מקדמי בין ארה"ב לאיראן, נראה תהליך בשלבים, שבתחילתו יעשו הממשלים בוושינגטון ובטהרן שורה של מהלכים קטנים ובוני אימון זה לעברו של זה. אם המטרה תושג והאמון ייבנה, הם יעברו לשלב הבא - שבו לפי דרישת ארה"ב - ואולי בהשתתפות שאר החתומות על הסכם הגרעין - ידונו הצדדים גם בהכנסת תיקונים והתאמות של ההסכם המקורי, בעיקר לגבי לוח הזמנים.
אחרי השלב הזה, סביר שאנשי ביידן מתכוונים להסיר כליל את הסנקציות שטראמפ הטיל כשפרש מהסכם הגרעין. אולם, תישאר עדיין מסה קריטית של סנקציות או איום בהפעלת סנקציות, שיתמרצו את האיראנים לדון עם האמריקנים על נושאים שהסכם הגרעין המקורי לא כיסה. בראש הנושאים האלה נמנים "תוכנית הנשק" (פיתוח, ייצור וניסוי ראש הקרב הגרעיני עצמו); הגבלה על פיתוח וייצור טילים ארוכי טווח שמסוגלים לשאת ראש קרב גרעיני; התחייבות איראנית להפסיק את חתירתה תחת יציבות מדינות האזור וההשתלטות האלימה באמצעות שלוחיה על מדינות ואזורים במזרח התיכון. בשלב זה, המטרה של וושינגטון תהיה להגיע להסכמים חדשים.
עוד לפני שיחלו התהליכים האלה, יצטרך ממשל ביידן להידבר עם שאר המדינות שחתומות על הסכם הגרעין ולתאם איתן את מהלכיו. יהיה גם צורך להסכים מראש על הסדרי הפיקוח על ביצוע ההסכמות והסדרי יישוב מחלוקות שיתעוררו תוך כדי תהליך. הסיפור הזה, בגרסתו האמריקנית, אמור להיות ארוך ואיטי - אך האיראנים, לחוצים וחסרי סבלנות, עלולים לנסות לקצרו באמצעות מהלכים מתריסים. הם גם עלולים להאיץ בחשאי, בחסות התהליך, את תוכנית הגרעין שלהם עד למצב שבו איראן תהפוך למדינה "סף גרעינית". מדינה כזו מסוגלת תוך שבועות לייצר ראש קרב גרעיני ראשון, שיחייב את מדינות האזור ובראשן ישראל להתייחס אליה כאל איום גרעיני.
מה הניע את כוכבי?
תמונת המצב שתוארה כאן, והמודיעין שמגיע מהשטח, הם שגרמו להערכתי לרמטכ"ל אביב כוכבי לומר ביום שלישי בערב משפטים בוטים שכוונו להישמע בוושינגטון וגם בטהרן. לכוכבי חשוב שגם הציבור בארץ יכיר ויבין את האיום במלוא משמעותו. בין היתר, אמר כוכבי כי "חזרה להסכם הגרעין מ-2015, או אפילו אם יהיה הסכם דומה עם כמה שימורים, היא דבר רע ולא נכון. כל דבר שמסיר את הלחצים (הסנקציות על איראן, רב"י) יאפשר להם חמצן, יאפשר להם אוויר וייתן להם זמן, שבו הם ימשיכו להפר את ההסכם הנוכחי. חייבת להיות פעולה נמרצת כזו, שבסופה לא תהיה לאיראנים שום יכולת - לא רק של פצצה, אלא שגם לא תהיה יכולת להסתער לעבר פצצה (לייצר ראש קרב בתוך שבועות, רב"י)".
כוכבי גם הוסיף בנאומו איום כמעט ישיר, כשתיאר את ההכנות לתקיפה באיראן שצה"ל עושה בפקודתו, אם וכאשר תחזיתו תתממש.
איני יודע לומר בוודאות שלרמטכ"ל לא הייתה אג'נדה נוספת, שקשורה למאבקים שהוא מנהל על תקציב צה"ל מול משרד האוצר, או ליחסיו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו שאינם במיטבם בזמן האחרון. אולם, הדברים שאמר כוכבי בהקשר האיראני ללא ספק מהדהדים את עמדתו של ראש הממשלה, וגם עשויים לתמוך בדרישת הצבא לתוספת תקציב מיוחדת למימון ההכנות לתקיפה באיראן.
אם כן, מי שמחפש אינטרס שהניע את כוכבי להגיד את הדברים, לא יתקשה למצוא אותו. אולם, אחרי בדיקה שערכתי עם כמה גורמים המעורבים בנושא, ומתוך היכרותי את כוכבי, אני מסיק שהרמטכ"ל דיבר מתוך דאגה עמוקה ומתוקף תפקידו - ולא מפני שהכתיבו לו מה להגיד או איך להגיד. אחרי הנאום אמר כוכבי לאנשים בסביבתו שחובתו כרמטכ"ל היא להתריע ולהצביע על סכנות ואיומים קיומיים כשהוא מבחין בהם, גם אם יספוג על כך ביקורת בטענה שהוא פולש לתחום השמור לקברניטים המדיניים ועלול לפגוע ביחסים הנרקמים עם הממשל החדש בוושינגטון.
במה שנוגע ליחסים עם הממשל האמריקני החדש, ידוע לי בוודאות שהרמטכ"ל כבר אמר דברים דומים ומפורטים יותר לרמטכ"ל האמריקני מארק מילי, שביקר כאן לפני שבועות ספורים. לכן, בוושינגטון ידעו בדיוק מה חושב כוכבי - וכעת יודע גם העולם כולו. אפשר להעריך שהדברים המפורשים שאמר כוכבי נועדו דווקא לחזק את היד האמריקנית במשחק הפוקר שממשל ביידן מנהל כעת עם האיראנים. העובדה שוושינגטון כלל לא הגיבה על דברי הרמטכ"ל הישראלי, בעוד שיועצו של חמינאי הזדרז לסתור אותם ולטעון שלישראל אין יכולת לאיים על איראן, מחזקת את ההערכה הזו.
שלושה פגמים בהסכם
מה שמדאיג את הרמטכ"ל ואת הצמרת הביטחונית הישראלית כולה הם שלושה פגמים עיקריים בהסכם הגרעין המקורי ("JCPOA - תכנית הפעולה המשותפת המקיפה"). בראש הפגמים האלה עומד הסעיף שמכונה "שקיעת השמש" (Sunset), או בקיצור סעיף "השקיעה", שלפיו יכולה איראן כבר ב-2030 לנהל תוכנית גרעין מלאה ללא הגבלה כלשהי, כשפג תוקפו של ההסכם המקורי שנחתם ביולי 2015. הסעיף הזה מאפשר לאיראן לעשות את כל ההכנות הדרושות לייצור פצצות גרעיניות באישור הקהילה הבינלאומית. מכאן קצרה מאוד הדרך לראש קרב גרעיני או למדינה "סף גרעינית", שיכולה לפרוץ לעבר הפצצה בתוך שבועות מבלי שמישהו יוכל לעצור אותה במהלך דיפלומטי או צבאי.
הפגם קריטי הנוסף הוא שההסכם בין איראן למעצמות לא אוסר על איראן לפתח את הנשק הגרעיני עצמו. איראן לא הודתה בקיומה של מה שמכונה "קבוצת הנשק", שעליה היה ממונה ישירות מוחסן פחריזאדה שחוסל, ולכן ההסכם מתעלם ממרכיב קריטי זה בתכנית הגרעין הצבאי - ואינו אוסר על אירן לבצעו כשם אינו מסדיר פיקוח שימנע את קיומו.
הבעיה הקריטית השלישית בהסכם הן הצנטריפוגות המהירות מדגמים חדישים שאיראן פיתחה ומתחילה כעת להתקין במתקנים תת-קרקעיים בנתנז ובפורדו. הצנטריפוגות הללו, מדגמים IR-6 ו-IR-8, מסוגלות להעשיר אורניום במהירות גדולה פי חמש עד עשר מהצנטריפוגות הישנות - ומכאן שהן מאפשרות לייצר חומר בקיע עבור כמה ראשי קרב בתוך חודשים ספורים. לכך מכוון כוכבי כשהוא מדבר על אפשרות שאיראן "תסתער" לעבר הגרעין.
כוכבי חושש שגם אם יתנהל מו"מ בין ממשל ביידן לטהרן וגם אם לא, האיראנים לא יסכימו לתקן פגמים אלה - כשם שלא יסכימו לוותר על הטילים ארוכי הטווח. לעומת זאת, החתרנות של איראן באמצעות שלוחים לא מהווה סכנה קיומית לישראל, ולכן כנראה איינה ממוקמת בליבת הדאגות של הרמטכ"ל.
הגיבוי מקיר לקיר שקיבל כוכבי על ההופעה החריגה בסגנונה ובמהותה מעיד שהוא נתן ביטוי לעניין שנמצא בלב הקונצנזוס הביטחוני הישראלי. לכן המופע הזה התקבל גם בהבנה וללא תגובה מוושינגטון. עם זאת, רצוי שנזכור שתהליך ההסתגלות של ישראל לממשל ביידן מחייב את הקברניטים שלה לשמור על פרופיל נמוך, ולנהל את המחלוקות האמיתיות ולפתור אותן רק בחדרי חדרים. זה מה שבכירי הממשל החדש מעוניינים בו, ובצדק. שום טובה לא תצמח לנו מעימות עם מעצמת החסות שלנו.
