פסק הדין שפרסם אתמול (ג') בית הדין המיוחד של האו"ם לא מצביע במפורש על חיזבאללה כמי שרצח בפברואר 2005 את ראש ממשלת לבנון דאז, המיליארדר רפיק אל-חרירי. אולם מי שקורא בין השורות את ההחלטה להרשיע פעיל אחד של הארגון ולזכות שלושה - יכול להבין שהטריבונל יודע לא רק שחיזבאללה אחראי לפיצוץ שהרג את אל-חרירי ועוד כמה לבנונים הנאמנים לו, אלא שהוא גם עשה את זה בשליחות סוריה ואולי גם איראן.
אלא שלטריבונל לא היו ראיות פורנזיות מספיקות להוכיח זאת, ולכן פסק הדין שניתן בחסות האו"ם נמנע מקביעה מפורשת שהיו יכולות להיות לה משמעויות פוליטיות בינלאומיות מרחיקות לכת, אולי עד כדי הצתת מלחמת אזרחים ועדות בתוך לבנון.
כרגע נראה שפסק הדין לא ישנה הרבה את המצב הכאוטי - הכלכלי, הפוליטי והעדתי - ששורר בלבנון ואשר הועצם לנקודת רתיחה בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות. חיזבאללה ממילא נמצא בנקודת שפל מבחינת התמיכה הציבורית בו. אפילו בעדה השיעית מותחים ביקורת קשה על השלטון הנתמך בידי הארגון, ועל הזנחת האינטרסים החיוניים של אזרחי לבנון בעבור בריתו עם איראן ועם סוריה. כך שמבחינה זאת, פסק הדין אכזב את מי שציפה שזה יהיה הקש שישבור את גב הגמל הלבנוני ויקומם את כל העדות האחרות נגד חיזבאללה.
אולם מה שפסק הדין כן עושה הוא לבאר מדוע שלח חסן נסראללה רוצחים לחסל במאי 2016 את מי שנחשב לרמטכ"ל הארגון, מוסטפא בדר א-דין, שהיה בן דודו, גיסו, חברו הקרוב ויורשו של עימאד מורנייה (המפקד הצבאי של ארגון חיזבאללה שחוסל בדמשק ב-2008). בדר א-דין ירש את מורנייה כראש פעילות החוץ וקשרי החוץ של חיזבאללה, וגם כאחד מבכירי המפקדים של הארגון הצבאי.
הטריבונל שחקר את רצח אל-חרירי האשים במקור את באדר א-דין בכך שעמד בראש המזימה, ותכנן ופיקח על הביצוע. אלא שהוא כאמור חוסל בידי מרצחים ביריות בראשו בשדה התעופה של דמשק, חצי שעה אחרי שנפגש עם קאסם סולימאני, שהיה אז מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה.
בהתחלה הואשמה ישראל בחיסול, אחר כך נסראללה וחיזבאללה התעקשו שלישראל אין יד בדבר, ולבסוף נפוצו שמועות שנסראללה שלח לחסל את בדר א-דין בגלל התנהגות מושחתת, ראוותנית ולא מוסרית שביישה את הארגון.
אתמול הודיע הטריבונל שהוא ביטל את כתב האישום נגד בדר א-דין אחרי שנרצח ב-2016, וזה מסביר מצוין למה לאיראן, לסוריה ולחיזבאללה היה אינטרס חשוב לחסל אותו. אילו היה עדיין בין החיים, העדויות נגדו היו קושרות ישירות בין הנהגת סוריה, איראן ונסראללה לבין חיסול אל-חרירי. בדר א-דין היה הציר המרכזי שסביבו התנהלו התכנון והביצוע של הרצח. הוא אפילו אף רמז במסר ששלח לאחת מאהובותיו שהוא זה שאחראי לרצח.
רצח אל-חרירי היה המכה האחרונה ששילחה את לבנון במורד התלול שבו היא עדיין מידרדרת. הוא היה ראש הממשלה הבולט ביותר בניסיונותיו והצלחותיו בשיקום המדינה מהריסותיה אחרי מלחמת האזרחים ופלישת ישראל בשנות ה-80 וה-90. היו לו קשרים טובים עם ארה"ב, עם סעודיה, עם שאר מדינות המפרץ ועם צרפת, והוא גייס את כולן כדי להחזיר את לבנון למה שהייתה בשנות ה-70, אבל בעיני הסורים והאיראנים זה לא מצא חן כי הוא התנגד להשפעתם בלבנון, אז הם חרצו את דינו.
פסק הדין ה"פרווה" של הטריבונל הבינלאומי לא נותן סיפוק למי שביקש לנקום את מותו או לפחות להרגיש שהאשמים ברצח הוקעו קבל עם ועולם.
בתוך כך, הרמטכ"ל אביב כוכבי התייחס אתמול לפעילות חיזבאללה בלבנון בטקס חילופי מפקד מפקדת העומק שנערך בקרייה. "ייעודה של המפקדה למקד את הקשב והחשיבה להתמודדות עם מאפייני ואתגרי העומק. דוגמה מובהקת להשתלטות האויב על העומק היא חיזבאללה, שהפך לצבא טרור, הפועל בביירות ובבקעא בנוסף לכל דרום לבנון. הוא מפר ברגל גסה את הדין הבין לאומי, ואת החלטה 1701 של מועצת הביטחון. הוא ממשיך להתעצם, להתחמש בנשק מדויק ולנסות לפגוע במדינת ישראל.
"הניסיון האחרון להוצאת פיגוע בגזרת הר-דב רק ממחיש את היותו ארגון טרור הפועל בחסות אדישותה והתבטלותה של ממשלת לבנון - חיזבאללה צובר אמל"ח ויכולות בדרום לבנון בניגוד להחלטה האוסרת על נשק לא ממשלתי מדרום לליטאני, ומונע פיקוח מכוחות יוניפי"ל. בנושאי ביטחון אין ממשלה בלבנון. היא כנועה ומתבטלת בפני חיזבאללה, ואפשרה לו לרוקן מתוכן את החלטה 1701. פעולתו של כוח יוניפי"ל אינה אפקטיבית במתכונת הנוכחית והגיעה העת להגביר באופן ניכר את המשאבים והסמכויות הניתנות לו. לצד זאת, חובה לתבוע מממשלת לבנון למשול, לשלוט ולהשתלט על הנעשה בלבנון מבחינת טרור ונשק. האירועים האחרונים בזירות השונות מהווים תזכורת לנפיצות האזור ולחשיבות של המוכנות של צה"ל דריכותו וכשירותו".
פורסם לראשונה: 19:35, 18.08.20
