שרת התחבורה מירי רגב הודיעה היום (ב') שהיא מתנגדת לקידום תוכנית המטרו בגוש דן ועוררה זעם בקרב אנשי המקצוע במשרדי הממשלה, כולל במשרד שלה. "זו התנהלות פושעת, בעוד שנים תוקם על כך ועדת חקירה", אמר אחד הגורמים.
רגב הסבירה את התנגדותה לקידום תוכנית המטרו בגוש דן בטענה שיש להשקיע את הכספים בקווי הרכבת לקריית שמונה ולאילת.
"אם היה לנו תקציב לכל התוכניות התחבורתיות היה אפשר לבצע גם את המטרו במקביל", אמרה רגב. "אבל במציאות שבה משקיעים כ-60 מיליארד שקלים בקווי רכבת קלה בגוש דן וכ-600 מיליון שקלים לטובת שבילי אופניים בגוש דן, נדרשת חשיבה אם יש מקום להפנות עוד כ-80 מיליארד שקלים מכספי המדינה למטרו, או שעלינו להסיט את המשאבים לפריפריה".
תוכנית המטרו
(צילום: שחר גולדשטיין)
את התקציב שיועד לתוכנית המטרו מתכננת רגב להפנות בעיקר לטובת ביצוע המסילה המזרחית ופיתוח תשתיות תחבורה ציבורית נוספות בצפון הארץ ובדרומה.
"יש לבצע חשיבה מחדש על סדר העדיפות הלאומי בעת הזו", הוסיפה רגב. "מדינת ישראל היא לא רק מטרופולין גוש דן, חייבים להסיט משאבים ופיתוח תשתיות ציבוריות לכל רחבי המדינה".
"נשארנו פעורי פה"
האמירה של רגב, שהשמיעה אותה גם בכנס "גלובס" היום, הפתיעה גורמים רבים שמעורים בפרויקט. "נשארנו פעורי פה", אמר גורם בכיר שמעורה בתכנון המיזם. "זה פרויקט הדגל של משרד התחבורה והוא משקיע בו משאבים מטורפים ומקדם אותו במשך שנים. כל הדרג המקצועי המום מהדברים, אני לא נתקלתי בדבר כזה קודם לכן".
הגורם הבכיר הוסיף: "לא נתקלתי במצב שפרויקט זוכה לגיבוי מכל כך הרבה משרדים ורצון לסייע ולקדם כי כולם מבינים את חשיבותו, והאמירה שיש משהו אחר או פתרון אחר לא נכונה".
"השרה רגב מתנהלת בצורה פושעת נגד אזרחי ישראל. הנזק ברמה הלאומית הוא בלתי נתפס, יצטרכו להקים ועדת חקירה", אמר גורם במשרד התחבורה. "מדובר בפרויקט הכי קריטי למדינת ישראל, שעיכובו עד כה עלה טריליוני שקלים. אמירות השרה נטולות כל הבנה בסיסית, בניגוד מוחלט לעמדה המקצועית שאותה היא לא טורחת לשמוע בנושא הזה, כמו ביותר מ-90% מנושאי העיסוק במשרד".
הגורם התייחס לתוכניות החדשות של רגב: "הרכבת לאילת חסרת היתכנות כלכלית, פרויקט שעלותו לפחות 120 מיליארד שקלים אל מול ביקוש אפסי. גם אם המדינה תפנה למימון חיצוני זה ידרוש תקציבי עתק מהמדינה, בניגוד למטרו שאליו ייגשו יזמים פרטיים רבים עם מימון הקמה מלא שלהם".
גורם בכיר אחר, שמקורב לפרויקט ומעורה בתכנונו, סיפר ל-ynet כי עד כה הוצאו כבר עשרות מיליוני שקלים על תכנון כל אחד משלושת קווי המטרו, כשסך עלות הפרויקט הוא מאות מיליוני שקלים. "אלו כספי ציבור שכבר הוקצו", אמר וקיווה. "אולי עוד מעט יהיו בחירות".
גורמים במשרדי הממשלה שמעורבים בפרויקט טענו שלא מדובר ברצון לשוויון תחבורתי, אלא בעימות פוליטי מול שר האוצר ישראל כץ, שקידם את הפרויקט כשהיה שר התחבורה, וממשיך לדחוף אותו גם היום.
"מדובר בפופוליזם, אמירה ריקה נגד תל אביב כשכל הדרג המקצועי חושב שזה הפרויקט הכי חשוב, אבל היא מעדיפה להשקיע את זמנה במחלפים לשום מקום", אמר אחד מהם. במשרדי הממשלה טוענים שבעוד שתועלות המטרו יחזירו את ההשקעה, הפרויקטים שרגב רוצה לקדם אינם כאלה ולכן לא יתוקצבו.
בארגוני החברה האזרחית גם כן לא אהבו את התוכניות של רגב. שמרית נוטמן, מנכ"לית ארגון 15 דקות עקצה: "השרה רגב כבר לא תשב במשרד כשתוכנית המטרו תגיע לשלב היישום, אבל היא נמצאת כאן בשנה הקרובה ויש לא מעט דברים שהיא יכולה לעשות כבר מחר כדי לצמצם את הפערים בין המרכז לפריפריה".
5 צפייה בגלריה
הדמיה של תחנת מטרו בראשון לציון
(צילום: טל אייל ושרון שפירא עריכה גרפית: שירה שטינברג)
מעוז ינון, מייסד "בארכבת", התנגד גם הוא לתוכניות של רגב. "יש הרבה מה לקדם ולעשות לפני שמדברים על הרס. כסף רב הושקע בפרויקט ולא בכדי. לעצור את הפרויקט ועוד לטעון שזה כדי להפנות את אותו הכסף עבור רכבת בין קריית שמונה לאילת זה פופוליזם מסוכן".
"אין פתרונות קסם"
פרויקט המטרו בגוש דן הוא מיזם התשתיות הגדול ביותר שתוכנן בישראל, עלותו נאמדת בכ-150 מיליארד שקלים והוא צפוי להוביל החל מ-2030 מאות אלפי אנשים אל גוש דן.
"נכון להיום, במטרופולינים של חמישה מיליון תושבים ומעלה, זו המערכת עם הקיבולת היחידה שיכולה לתת את המענה", אמר גורם בכיר שמקורב למיזם המטרו. "אין פתרונות קסם שיביאו לשינוי. גידול האוכלוסייה באזור תל אביב הוא מהגבוהים בעולם, ולכן בסופו של דבר, נדרשת רק מערכת שתוכל להסיע את הקיבולות האלה עם אמינות ותדירות של 40-25 אלף איש בשעה. אין תחרות ואי אפשר להגיע למספרים האלה עכשיו".
לטענת הגורם, בשנת 2030 התפוסה ברכבות הקלות של גוש דן תגיע ל-250%, וללא שירות מטרו מקביל – הרכבת הקלה תקרוס. "צריך לשרת את הפריפריה, אבל רכבת כבדה מגיעה לכמה תחנות בתל אביב, ומשם צריך להסתדר. צריך רכבות כבדות, אבל הן לא עומדות בפני עצמן. נוסעים לא ירדו בסבידור וייתקעו שם, צריך רשת שתפזר אותם".
ביולי השנה פרסמו משרדי התחבורה והאוצר מחקר על התועלת של מערכת המטרו. לפי הדו"ח, התרחיש המרכזי מצביע על תועלת משקית של כ-33 מיליארד שקלים מדי שנה. בנוסף, החוקרים מעריכים שבעוד כעשרים שנה שיעור האוכלוסייה ברמה סוציו-אקונומית נמוכה עם נגישות של עד שעה למרכזי התעסוקה יעמוד על 38%, אולם אם המטרו יפעל המספר יקפוץ ל-57% וירחיב את אפשרויות התעסוקה.
מחקר נוסף שהראה את התועלת של מערכת המטרו הוא זה שבוצע במכון אהרון בבית ספר טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי בהרצליה. לפי המחקר, התוספת לתוצר, כתוצאה מהמטרו, תנוע בין 1-4.5 אחוזים.
"אנשים שרוצים לנסוע מאילת לתל אביב זו לא אותה כמות כמו אלה מרעננה או הפוך, אלו שתי שאלות נפרדות", אמר פרופ' צביקה אקשטיין, ראש המכון. "אנשים בעולם המודרני מעדיפים לעשות את המרחק לאילת בדרכים אחרות. הממצאים בעבר הראו שהתועלת של רכבת לאילת מבחינת נוסעים היא אפסית. יכול להיות שיש טעם גם ברכבת כזו, אבל זה לא קשור במטרו".
במשרד האוצר התייחסו גם כן לדבריה של רגב: "פרויקט המטרו עבר בחינת כדאיות מעמיקה שהראתה כי תועלותיו הכלכליות גבוהות בהרבה מעלותו התקציבית. בהתאם, נכון כי כל פרויקט שמקודם על ידי המשרד, בפריפריה או במרכז, ייבחן באופן דומה ומעמיק, זאת נוכח מגבלת המשאבים הידועה היטב. רק כך ניתן לוודא כי כספי ציבור יקרים אינם יורדים לטמיון".
