הלימודים מרחוק במהלך עידן הקורונה פגעו קשות בילדים רבים, מכל הגילים והשכבות. אך מחקר חדש מוכיח כי מי ששילמו את המחיר היקר ביותר של הלמידה בזום הם ילדים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך יותר, שקיבלו ציונים נמוכים יותר באופן מובהק בקריאה ובהבנת הנקרא מאשר חבריהם לכיתה משכבות חזקות יותר.
המחקר החדש, שעליו חתומות ד"ר שלי שאול, פרופ' תמי קציר וד"ר אורלי ליפקה מאוניברסיטת חיפה, בחן את השפעות המגפה על רכישת אבני יסוד בקריאה בקרב תלמידי כיתות ב' — שלב קריטי בהתפתחות הלמידה, באמצעות מבחני שפה וקריאה. במסגרת המחקר נבחן שטף קריאה והבנת הנקרא בקרב 765 תלמידים הלומדים ב-20 בתי ספר מאשכולות אזוריים שונים בארץ, עם אוכלוסייה משכבות חזקות ומשכבות מוחלשות.
מבחני השפה והקריאה בדקו, בין היתר, רשימת מילים בודדות כשלנבחנים ניתנו 45 שניות לקרוא כל אחת. למשל, מילים כמו "אם, רוח, באתי, רמאי, גבעות, פיל ומפריעים", כשהן מנוקדות. בנוסף, התלמידים התבקשו לקרוא שורה של משפטים, כשלכל משפט הוקצו שתי דקות, תוך שהם צריכים להשיב: האם תוכן המשפט נכון או לא נכון. ההיגדים כללו משפטים כמו: "קרנף הוא כלי נגינה, לבית מלון חייבים להביא מיטה, עם טלפון נייד אפשר להתקשר ולשלוח הודעות, ובתחנת דלק ממלאים דלק לאוטו".
ממצאי המחקר העלו כי הלמידה מרחוק הגדילה את הפערים בקרב התלמידים בכיתות ב' ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, שהצליחו באופן מובהק להשיב בהצלחה גדולה יותר על השאלות האלו בהשוואה לתלמידים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.
עד כדי כך גדל הפער, שהחוקרים מצאו כי ההבדלים ביכולות הקריאה והבנת הנקרא בין הילדים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך לגבוה הוכפל לאורך שנת 2020. הם ציינו כי אמנם ניתן היה לראות גם לפני פרוץ הקורונה פער ביכולות אלו, אך המגפה החריפה אותו באופן משמעותי.
כבר בדצמבר האחרון נמצא כי יותר מ-50% מילדי כיתות א'-ב' אינם קוראים, או מתקשים בקריאה בשל שגרת הלימודים מרחוק שכפתה הקורונה, ולא עומדים ברמה הנדרשת על פי יעדי משרד החינוך. כך לפי מיפוי שנעשה בקרב 10,000 תלמידים בבתי ספר יסודיים בירושלים.
גם תלמידים בוגרים יותר נפגעו מהמגפה. בנובמבר כ-300 הורים ו-300 תלמידים בחטיבות הביניים השתתפו בסקר של מכון מדגם בשיתוף קרן טראמפ לחינוך שחשף כי מאז שהחלה הלמידה בזום, הפערים בין ההקבצות הגבוהות להקבצות הנמוכות בכיתות אלה גדלו עוד יותר. בכל הקבצות הלימוד התלמידים למדו פחות, וככל שההקבצה נמוכה יותר, התלמידים דיווחו על פער לימודי גדול יותר.
בחודש שעבר מומחי חינוך ששוחחו עם ynet שרטטו את מפת המכשולים שיקשו על הדור הצעיר לחזור לשגרה ויזיקו לעתיד של כולנו. "כאשר יחזרו הלימודים הפרונטליים יהיה צורך להקדיש זמן ומשאבים לשיקום הנזקים הרבים שכבר ידועים ואלו שעוד יתגלו בהמשך", התריע הפסיכולוג פרופ' ניר מדג'ר, מרצה וחוקר בתוכנית לייעוץ חינוכי של בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן.
המחקר מאוניברסיטת חיפה תומך בטענה שהסבירה ד"ר אלה דניאל מבית הספר לחינוך אוניברסיטת תל אביב. "ההשפעה אינה שווה אצל כל הילדים והנערים. המגפה מגדילה פערים, וילדים ובני נוער בסיכון או במצוקה עלולים להיפגע יותר", אמרה ד"ר דניאל.
