לדייוויד מיצ'קו אין ספק: דונלד טראמפ יכול לנצח בפנסילבניה. מיצ'קו הוא תושב אזור סקרנטון, העיר שבה נולד המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן, והוא ממחיש היטב את הלך הרוח פה: שבעה ימים לפני יום הבחירות, דווקא רפובליקנים כמותו חשים כאן ביטחון רב, ואילו המצביעים הדמוקרטים, שעדיין סוחבים איתם את טראומת ההפסד המפתיע של הילרי קלינטון ב-2016, נשארים זהירים למדי.
טראמפ בפנסילבניה: "אנחנו בדרך לניצחון"
(צילום: רויטרס)
פנסילבניה מחלקת בבחירות 20 אלקטורים, ואם ביידן ינצח בה יישאר לטראמפ סיכוי קלוש בלבד לנצח בבחירות. כבר חודשים שהמועמד הדמוקרטי צועד כאן ביתרון, ולרגעים אף הוביל בפנסילבניה בכ-8%, אבל בשבוע האחרון הצטמצם ההפרש, וכעת הוא עומד על 5.1% – פער הקרוב באופן מסוכן מבחינתו לטווח טעות הדגימה. אם שואלים את מיצ'קו בן ה-53 – הוא לא מתרשם אפילו מהפער הזה. "אני לא מאמין לסקרים אפילו קצת", הוא מסביר ברוגע.
מיצ'קו הוא תושב אוליפנט, פרבר צפוני של סקרנטון. "לפני ארבע שנים לא ראינו שום שלט של טרמאפ בסביבה", הוא אומר, "אבל עכשיו הדברים שונים. התמיכה בנשיא הרבה יותר גדולה בהשוואה למה שהיה כאן ב-2016". כאילו כדי להמחיש את נכונות טענתו, נהג החולף על פני ביתו של מיצ'קו, המקושט בשלטי "טראמפ 2020", צופר ומניף את אגרופו באוויר.
"מועמד פאתטי" ו"מוות כלכלי"
ג'ו ביידן מזוהה אולי עם דלאוור, המדינה שבה העביר את נעוריו, אבל את חייו החל דווקא פה, בעיר בת 75 אלף תושבים בפנסילבניה, לפני כמעט 78 שנה. העובדה שזהו צור מחצבתו, יודעים גם בקמפיין ביידן, לא נותנת לו בהכרח יתרון, ואסור לו להיות שאנן.
כשהילרי קלינטון יצאה לקרב מול טראמפ ב-2016, היא הניחה שמדינות "החומה הכחולה" פנסילבניה, וויסקונסין ומישיגן יתנו לה את 46 האלקטורים שלהן, כפי שעשו עבור המועמד הדמוקרטי לנשיאות בכל מערכת בחירות מאז 1992, אבל לתדהמתה היא הפסידה בשלושתן בפער דחוק – 0.5%, 0.7% ו-0.2% בהתאמה. אילו הייתה הכף נוטה לטובתה ולו בקול אחד בכל אחת משלוש המדינות הללו, היא הייתה היום הנשיאה.
המכה שספגה קלינטון בפנסילבניה הייתה כואבת כל כך, עד שאפילו במחוז לקוואנה, המחוז שאליו משתייכת סקרנטון, הנוטָה להצביע לדמוקרטים, היא ניצחה בפער של 3.5% בלבד, ניצחון שבדיעבד לא נתן לה דבר. כעת, לבחירות 2020, מגיעים הדמוקרטים כשהסכנה ברורה להם, והם מנהלים עם טראמפ מלחמת חורמה על ניצחון במדינה הזו: ביום שבת האחרון הגיע ביידן לביקורו ה-16 במספר בפנסילבניה מאז תחילת מערכת הבחירות, וטראמפ פקד אותה אתמול.
הקרב על פנסילבניה התחמם בימים האחרונים גם בעקבות העימות הטלוויזיוני השני והאחרון בין טראמפ לביידן. במהלך העימות הצהיר ביידן כי הוא תומך בזניחה הדרגתית של תעשיית הנפט לטובת אנרגיה ירוקה, והביע התנגדות חלקית לסדיקה הידראולית, שיטת הפקת נפט מזהמת ושנויה במחלוקת הנמצאת בשימוש נרחב בארה"ב, בכלל זה בפנסילבניה. טראמפ ניצל זאת כדי להזהיר את תושבי פנסילבניה ומדינות אחרות שיש בהן תעשיית נפט ענפה כי ביידן יביא לאובדן של אלפי מקומות עבודה בהן. "מועמד פאתטי, זה עונש מוות כלכלי", אמר אתמול טראמפ בעצרת שקיים שם. ביידן מצדו הדגיש כי דיבר על מעבר הדרגתי בלבד לאנרגיה ירוקה, וכי אין לו כוונה לאסור שימוש בסדיקה הידראולית באדמות פרטיות.
דמוקרטים בלחץ: "איפה הקץ'?"
כמו מיצ'קו, גם התושב מאט מאלוני משוכנע שטראמפ ינצח שוב את כל התחזיות, הנותנות לפי שעה לביידן את הניצחון בפנסילבניה. "אני לא יודע אם הוא ינצח בסקרנטון, אבל אני חושב שהוא ינצח במערכה כולה", אמר. אפילו בת זוגו מליסה, שבאופן רשמי רשומה כדמוקרטית, מתכוונת להגיע לקלפי ב-3 בנובמבר כדי להצביע לטראמפ.
"אני חושבת שכבר הרבה זמן אין מועמד דמוקרטי טוב", אומרת מליסה בת ה-33, ולגופה חולצת Make America Great Again, הסיסמה המפורסמת של טראמפ. ביקוריו התכופים של ביידן בעיר הולדתו סקרנטון אינם משכנעים אותה: "לא בהכרח אכפת לי מאיפה הוא בא".
כמה מטרים מחנות הכריכים Hank's Hoagies, החנות שבה נהג ביידן לבוא לקנות ממתקים בילדותו, עומד ניק בויר, סטודנט למשפטים. הוא עצמו מתנגד לטראמפ, אבל כמו מיצ'קו ומאלוני – מאמין שהנשיא בדרך לנצח במערכת הבחירות כולה, ולא רק בפנסילבניה. "יש לו תמיכה גדולה בדרום", הוא מסביר, "הלוואי שאני טועה".
בת זוגו בת ה-21, לוגן מקאן, תגיע בבחירות האלה לקלפי בפעם הראשונה בחייה, ומודה שגם היא "קצת לחוצה", כלשונה, בנוגע למועמד הדמוקרטי. "אני יודעת שב-2016 הילרי זכתה ברוב הקולות של הבוחרים ברחבי ארה"ב, ועדיין הפסידה. אני פוחדת שזה יכול לקרות שוב". בארה"ב, נזכיר, מנצח בבחירות לא המועמד שגרף יותר קולות של בוחרים, אלא זה שזכה ביותר אלקטורים. כדי לנצח דרושים למועמד 270 אלקטורים לפחות מבין 538 האלקטורים שמחלקות המדינות.
ביל בורק בן ה-55, מורה להיסטוריה שגר ברחוב שבו התגורר המועמד הדמוקרטי עד שהיה בן 10, מבין את הלחץ. "שום דמוקרט בארה"ב לא מרגיש בטוח, כי ב-2016 כולם הופתעו, אפילו דונלד. רוב הדמוקרטים, כשהם מביטים בחדשות טובות, במספרים בסקרים ובכל זה, המוח שלהם נכנסת לטרפת, הם אומרים לעצמם – 'אוקיי, איפה הקץ'? איך זה הולך לברוח לנו שוב?'".
