בעיצומו של חול המועד פסח תש"ח, שלושה שבועות לפני קום המדינה, חיפש דוד בן גוריון בבהילות משפטן שינסח את המסמך הרשמי שיכריז כלפי כולי עלמא על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. מסמכים כאלה, כנראה חשב ברגע של היסח דעת, זה עניין למשפטנים. לכן הוא פנה לעו"ד פנחס רוזן, לימים שר המשפטים הראשון. ידיו של רוזן היו כנראה עמוסות, ואולי גם הוא חשב שזה עניין משפטי גרידא, והוא עשה סוג של אאוט-סורסינג, והטיל את המשימה על מרדכי בעהם, מבכירי עורכי הדין התל אביביים באותה עת.
בעהם, בוגר גימנסיה הרצליה ובית הספר למשפטים של אוניברסיטת לונדון, היה איש רציני ומשפטן מחונן. אחרי שישב שבת שלמה בביתו ברחוב הירקון בתל אביב והעלה משפטים על הכתב, הבין שזו משימה גדולה מדי מכדי למוסרה למשפטנים לבדם.
לא רחוק מביתו, ברחוב ארנון, התגורר אז הרב ד"ר שלום צבי דוידוביץ', רב קונסרבטיבי, מוסמך ה-JTS, ד"ר למדעי הרוח, איש ספרות והגות, שהגיע לישראל לשנת שבתון ב-1934, התאהב בה והחליט להשתקע. למזלו, חותנו היה איש אמיד דיו כדי להקים לו מפעל קטן לייצור שיניים תותבות כדי לממן את "האקספרימנט הציוני" של חתנו ובתו. אבל זה כבר סיפור אחר.
את הפתרון האלגנטי לאלוהים נוכח-לא-נוכח בהכרזת העצמאות ידע להגות רק תלמיד חכם עם הרבה הומור. הטיוטה הראשונה מגלה שכך הוא תרגם את הביטוי Divine Providence ממגילת העצמאות האמריקנית
עו"ד בעהם דפק על דלתו של דוידוביץ' והם יצאו לדרך. בעהם, מספר יורם שחר שחקר את המגילה, הביא את תורת המשפט ואת החוק היבש. הרב דוידוביץ' נטל ממוסר הנביאים ידע לשלבו בחוכמת העמים (הכרזת העצמאות האמריקנית, כמובן), ותיבל בתורת ישראל. יחד הם רקחו את הטיוטה הראשונה של מגילת העצמאות, זו שבעוד 20 יום (ואחרי הרבה הגהות, עריכות, תוספות, שינויים ומחיקות) יקריא דוד בן גוריון בה' באייר.
אז מי אתה הרב דוידוביץ'? איך זה שלא שמענו עליך?
הארי סולומון דוידוביץ' הוסמך לרבנות ב-1913 ב"בית המדרש לרבנים" באמריקה (JTS), עת עמד בראשו הרב פרופ' סלומון שכטר. במלחמת העולם הראשונה הוא שירת כרב צבאי, ובסיומה, מעוטר בדרגות סגן בצבא ארה"ב (מאוחר יותר יקבל גם שני עיטורים: לב הארגמן ומדליית הניצחון), הוא פנה לרבנות קהילתית.
בראשית דרכו היה רבה של קהילת "בני ישורון" בפילדלפיה. מ-1923 ועד 1929 כיהן כרב קהילה בניו ג'רזי, ובקיץ 1929 מונה לרב קהילת "אנשי אמת" בקליבלנד, אוהיו, שלימים תהיה מוכרת יותר בשם "פארק סינגוג", מהקהילות הקונסרבטיביות המוכרות בעולם, שאת בניינה עיצב האדריכל הנודע אריך מנדלסון (מיצירותיו: כלבו שוקן בשטוטגרט, הדסה הר הצופים בירושלים, בית ויצמן ברחובות ועוד). בניין בית הכנסת בקליבלנד, אגב, מוגן היום כאבן יסוד בהיסטוריה האמריקנית.
5 צפייה בגלריה
הרב דוידוביץ' עם חותנו שמואל בלום, פילדלפיה בשנוץ ה-20
(צילום: באדיבות ההסתדרות הציונית העולמית)
הרב דוידוביץ' היה חבר כנסת הרבנים הקונסרבטיבים (RA) ואף שימש כחבר קבוע בוועד ההלכה של התנועה הקונסרבטיבית, זכות השמורה לתלמידי חכמים (אז עוד רק גברים). את הדוקטורט שלו, מהדורה מדעית ראשונה לחיבור המיוחד לרמב"ם, הוא עשה באוניברסיטת פנסילבניה. ואז, בקיץ 1934, הוא הגיע לראשונה לישראל, וזהו. הוא ואידה אשתו אידה עשו עלייה.
לארה"ב הוא חזר רק ב-1946, לוועידת כנסת הרבנים בניו יורק. הוא נשא במושב הפתיחה של הוועידה נאום שיותיר רושם עז על עמיתיו. בכישרון, בעומק, באהבה גדולה. הוא דיבר על תל אביב ועל ציונות.
הוא היה אדם צנוע, הרב דוידוביץ'. איש רנסאנס שידע לדקלם בעל פה גם את התנ"ך וגם את רוב מחזותיו של שייקספיר. למעשה, שם-עולם קנה לו כמתרגם דווקא. הוא המתרגם הראשון של מחזות שייקספיר לעברית. את "המלט" בתרגומו (שיצא בשלוש מהדורות - 1942, 1944 ו-1954) למדו תלמידי התיכון בישראל עד שנות ה-70, וכך גם תרגומיו למקבת', חלום ליל קיץ, המלך ליר ואותלו.
על התפקיד שמילא בניסוח טיוטת הכרזת העצמאות לא הרבה לדבר, אבל אבן יקרה שהוא שתל בטיוטה הראשונה נוצצת עד היום. צור ישראל.
את הפתרון האלגנטי הזה לאלוהים נוכח-לא-נוכח בהכרזת העצמאות ידע להגות רק תלמיד חכם עם הרבה הומור. אמנם בן גוריון יטען לימים שהוא-הוא הכניס את הביטוי, אבל הטיוטה הראשונה מגלה שכך תרגם דוידוביץ', ביצירתיות של איש דתי המהלך בין חילונים, את הביטוי Divine Providence (השגחה אלוהית?) ממגילת העצמאות האמריקנית.
צילום: יח"צהרב הארי סולומון דוידוביץ' נפטר בדצמבר 1973, חודשיים אחרי מלחמת יום כיפור, ונקבר בבית העלמין בחולון. שמו כמעט לא נזכר מאז. אפשר שאם לא היה רב קונסרבטיבי, אלא מזרם שכוחו רב לו בממסד הישראלי, כבר היו בנינים או רחובות על שמו. הלוואי שנזכה לתקן זאת.
בינתיים, אנו גאים שנכדו, החזן דני מסנג, השתתף השבוע באירוע היסטורי ראשון מסוגו שערכה ההסתדרות הציונית העולמית – קריאת מגילת העצמאות בטעמים מהכותל המערבי לקראת יום העצמאות.
- ד"ר יזהר הס הוא סגן ומ"מ יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
