"ידי שופטים רוחצות בדם, מתעלמים מהקורבן", כך קראו הבוקר (ראשון) עשרות מפגינות ברחבי הארץ שמחו על החלטת שופט בית משפט השלום ג'ורג' אמוראי לאסור לפרסום את שמו של החשוד בניסיון רצח אשתו בערב ראש השנה במצפה רמון. ההפגנות מתקיימות בירושלים, חיפה, כרמיאל, תל אביב – ומחוץ לבית המשפט בבאר שבע, שם הגיש הבוקר ynet ערר נגד ההחלטה.
גם במשטרה התכוונו להגיש ערעור על איסור הפרסום, אולם לא יעשו זאת, לאחר שמבחינת התיק עלה כי מבחינה מנהלתית אין למשטרה סמכות להגיש בקשה כזו, שכן פרסום שמו לא יקדם את החקירה, כך נמסר מהמשטרה.
אמוראי החליט שלשום להאריך את מעצרו של הבעל החשוד בשבעה ימים, אך חרף בקשותיהם של הקורבן, כלי התקשורת והמשטרה החליט שלא לאפשר את פרסום שמו ותמונתו של הבעל, לאחר שהחשוד ביקש מבית המשפט להתחשב בו ואמר כי "הכי קל זה להרוס קריירה ומוניטין של 45 שנה".
"יצאנו להפגין כי השופטים בארץ מבולבלים", אמרה בהפגנה הבוקר טליה גבעון, ממארגנות המחאה. "במקום לקדם צדק מול קורבנות אלימות, מחליטים החלטות מיזוגניות שמנרמלות אלימות כלפי נשים וילדים. להקשיב לגבר אלים שניסה לרצוח את אשתו ולהסכים לבקשתו שלא לפרסם את השם שלו כי זה יפגע לו במוניטין – מראה כמה המוניטין שלגברים אלימים חשוב יותר מנשים ששרדו אלימות".
"יום כיפור הוא זמן מצוין לעשות חשבון נפש", פנתה גבעון לשופטים – "לשאול את עצמכם את מי אתם משרתים, ולהתנצל בפני מי שנפגעו מההחלטות שלכם". ים בכר, בת 25 שהפגינה בבאר שבע, אמרה כי "השופט נתן החלטה מזעזעת. הוא אמר 'תודה רבה שאתה מאיר את תשומת לבי שצריך לשמור על רוצח'. נורא ששופט כזה נשאר במערכת המשפט". המפגינה הילה (36) אמרה כי "השופטים מרחמים רק על האכזרים ולא על הקורבנות".
איילה ששון (24), יוזמת המחאה בבאר שבע, אמרה כי "אם נראה את המערכות מפקירות את האחיות שלנו ולא נמחה אף אחד לא יעשה את זה עבורנו. אם ניתן לאנשים כאלה לחנך את הבנות בשביל מה אנחנו עובדות כל כך קשה?". ואילו מיה ברשישת שהפגינה בירושלים קבעה: "מספיק לעונשים קלים לגברים אלימים".
הילה פשצ'יק, מפגינה מכרמיאל, הוסיפה: "זה לא הגיוני שחיי נשים חשובים פחות לבתי המשפט ממוניטין של כמעט רוצחים. אני רוצה ששירה, ולא רק שירה אלא כל קורבן של אלימות במדינה, תקבל צדק. וכל עוד בתי המשפט לא סופרים אותנו, זה לא יקרה".
הערר של ynet ו"ידיעות אחרונות" על איסור הפרסום הוגש לבית המשפט על ידי עו"ד תמיר גליק וירון חנין ממשרד ליבליך מוזר גליק, ולפיו ההחלטה לאסור את פרסום שמו של החשוד עומדת בניגוד מוחלט לדין ולהלכה. "עקרון הפומביות הוא, כידוע, עקרון יסוד חוקתי במשפט ארצנו", נכתב בבקשה.
עוד צוין כי "על מנת להצדיק סטייה מעקרון הפומביות יש להוכיח קיומו של נזק חמור שעלול להיגרם לחשוד, ובמקרה הזה הוא העלה שלוש טענות בעלמא ולפיהן הפרסום יהרוס קריירה ומוניטין של 45 שנה", וכי הוריו הם אנשים מבוגרים וייגרם להם מפח נפש ו"יכול להיות שיימצאו דברים מפתיעים". הנזקים האלה אינם חורגים מ"הנזק הרגיל" שנגרם לכל חשוד בהקשר של פרסום שמו.
בנוסף, נכתב כי אין כל היגיון או תכלית בצו איסור הפרסום. "בית המשפט לא אסר לפרסם את שמה של קורבן העבירה ולא אסר לפרסם כי מדובר ברעייתו של החשוד. מכאן, שכל אדם שעיניו בראשו יכול ממילא לדעת מיהו החשוד. צו נטול היגיון שכזה רק פוגי באמון הציבור במערכת המשפט". את החשוד מייצג עו"ד עידן שני ממשרד עו"ד ששי גז.