מבצע החיסונים ממשיך ביתר שאת, ומאתמול גם בני 50 ומעלה החלו להתחסן. אבל במקביל, אוכלוסיית מרותקי הבית, שמונה כ-115 אלף איש ובהם ניצולי שואה רבים, נותרה מאחור ללא מענה וללא צפי לקבלת החיסון המיוחל שיעזור להם לחזור לשגרה.
רבקה בראונר היא בתה של עליזה גולדברג, ניצולת שואה סיעודית בת 93 שטרם קיבלה חיסון לנגיף הקורונה מפני שהיא לא יכולה לצאת מהבית. "אמא שלי סיעודית ברמה כזו שהיא לא הולכת והיא מתניידת בכיסא גלגלים. כדי להביא אותה למרכז החיסונים בהיכל שלמה צריך לקחת אותה על אמבולנס, וזה מסובך וגם עולה הרבה כסף. יש שני סניפים שאפשר להגיע אליהם עם כיסא גלגלים, אבל כשפניתי אליהם הם אמרו שלא מחסנים שם. אני מבינה שקשה להביא את החיסון הביתה, אבל למה אי אפשר להביא כמה מנות למרותקי בית לסניפים שבהם הם מטופלים?", תהתה הבת.
על אף שאמה של בראונר הייתה מאושפזת לאחרונה, גם בית החולים, לדבריה, סירב לחסנה. "היא הייתה מאושפזת חמישה ימים עכשיו בבית חולים וביקשתי שיחסנו אותה, אבל הם אמרו שזה לא בנוהל שלהם. לא ברור למה לא פותרים את זה. התנהלות מפתיעה. למה בדיקת קורונה הם כן יכולים לעשות לה וחיסון לא?".
כשנשאל היום בריאיון לאולפן ynet מדוע עדיין לא נמצא פתרון למרותקי הבית השיב פרופ' נחמן אש, הממונה על המאבק בקורונה: "חשוב לנו מאוד לחסן את מרותקי הבית, אבל אנו רוצים שזה יהיה בצורה הכי יעילה. מבצע החיסון שלהם הרבה יותר מורכב, אנו רוצים לבנות אותו כמו שצריך כדי להגיע אליהם ובינתיים אפשרנו את החיסון של בני ביתם כדי להגדיל את ההגנה עליהם. אני מקווה שנעשה את זה בקרוב, כשנראה שנוכל לעשות את זה בצורה יעילה".
גם בת שבע קטושבסקי בת ה-90 מרותקת לביתה, וגם היא טרם קיבלה את החיסון לקורונה. בתה, זהבה שניידר (69) סיפרה על הדאגה וחוסר האונים מול מערכת הבריאות. "התקשרתי לקופת חולים כמה פעמים, וכל פעם אמרו לי שאין חיסונים. אחרי כמה פעמים הם אמרו שהם לא קיבלו הוראות איך לחסן את מרותקי הבית. אני רואה מסביב שכולם מתחסנים, אפילו אני והילדים שלי התחסנו ורק היא לא. אמרו שהחיסונים של מודרנה יהיו בשביל מרותקי הבית, אבל בסוף החליטו לתת את זה לצבא. איך זה יכול להיות שהצבא קודם למרותקי בית?".
לדבריה, אמה סובלת מבדידות איומה מאז פרוץ מגפת הקורונה. "אני באה לבקר אותה, אבל אנחנו לא נכנסים אליה אלא רק אומרים לה שלום מהמרפסת. היא מרגישה שמשהו לא בסדר ואני לא רוצה להטריד אותה עם הנושא הזה של החיסונים כי היא תיכנס ללחץ. ברגע שהיא תקבל את החיסון הנכדים והנינים יוכלו לבוא לבקר אותה וזה יחזק אותה".
"אני מאוד כועסת", הוסיפה שניידר, "היא משלמת קופת חולים כבר מאה שנה, אז למה לא דואגים לה? למה אני צריכה להתחנן על נפשי כדי שיתנו לה חיסון? מתעלמים מהם כי אין להם קול. מי ילך לצעוק בשבילם? משרד הבריאות מחכה שגם ייגמרו החיסונים, וגם שהם יגמרו את החיים כנראה".
אסתר לוי בת ה-97 לא יצאה מהבית זה 13 שנה בגלל סיבות בריאותיות, ולכן גם היא טרם קיבלה את הזריקה. בנה אבי לוי תיאר את המצב האבסורדי: "ניסיתי לדבר עם קופת החולים אבל אין מי לדבר שם. שאלתי מה קורה פה ומדוע לא מחסנים את מרותקי הבית ואמרו לי שעדיין לא קיבלו הנחיות ממשרד הבריאות איך לחסן אותם. כולם מסביב מתחסנים, ואת אלה עם הסיכון הגבוה שכחו, משאירים אותם לסוף".
בת לניצולת שואה שלא חוסנה: "למה לא דואגים לה? מתעלמים מהם כי אין להם קול. מי ילך לצעוק בשבילם? משרד הבריאות מחכה שגם ייגמרו החיסונים, וגם שהם יגמרו את החיים כנראה"
דורית מנצור, בתה של שולמית שעשוע - ניצולת שואה בת 83 שטרם חוסנה - סיפרה על מצבה: "אמי חולת אלצהיימר, מרותקת למיטה ומוזנת בזונדה, והיא טרם קיבלה חיסון. התקשרתי מספר פעמים לקופת החולים והם אמרו שהם לא יודעים איך לטפל בבעיה. התקשרתי ליחידה לטיפולי בית והם הפנו אותי למשרד הבריאות וכל אחד מהם מתנער מאחריות. לנו אין איך לשנע אותה כדי לקבל חיסון. התנועתיות שלה היא כמעט אפסית, ובשביל להוציא אותה מהבית זה מצריך אמבולנס. לקחת אותה למרכז חיסונים שהיא תעמוד בתור זה מבצע מסובך וגם מסוכן".
"לדעתי היא צריכה להיות הראשונה בסדר", אומרת מנצור. "אנשים מקבלים כבר את המנה השנייה ומחסנים בני 50 פלוס. אני לא מצליחה להבין את סדר העדיפויות. זנחו את מרותקי הבית. זה כאילו טאטאו אותם לשולי החברה ופשוט מתעלמים מהבעיה. למה מחכים, שהם ימותו? משרד הבריאות טומן את הראש בחול. החיים של כל אחד ואחד מהם יקרים לנו אבל כנראה שמבחינת משרד הבריאות הם רק מספר".
לדבריה התנהלות משרד הבריאות מעידה על סדרי עדיפויות שגויים. "אם יש מספיק חיסונים מסוג אחד והחיסונים האלה מיודעים לאוכלוסיה, אז למה לתעדף אנשי צבא? לא יכול להיות שאחד יבוא על חשבון השני. סדרי עדיפויות מעוותים. אין מספיק גם שקיפות. אומרים כל הזמן שהגיעו חיסונים. אז אם יש אפשרות לקופות לחסן מתחת לגיל 50 ויש הרבה עודפים אז למה לא לתעדף את מרותקי הבית?".
אילן ברנר, בנה של ניצולת שואה בת 98 מרותקת בית שגם היא טרם קיבלה את החיסון סיפר: "בתחילת דצמבר ניסינו ליצור קשר עם קופת החולים כדי לקבוע לה מועד קבלת חיסון, אבל היה קשה להשיג אותם. לאחר כשבוע היא פנתה לרופאת המשפחה והתשובה שקיבלה שזה בלתי אפשרי לבצע חיסון בבית. היא קיבלה זימון להגיע לקופה וניסינו להסביר שזה בלתי אפשרי והתשובה הייתה ש'זה מה יש'".
"אבסורד שאנשים ברמת הסיכון הכי גבוהה לא יכולים לקבל את החיסון", הוסיף ברנר, "זו אוכלוסייה גדולה וברגע שהיא לא מחוסנת, כל מי שבא איתה במגע, יכול להדביק אותה. אמא שלי צלולה ומבינה את המצב וזה מסתכל אותה שהוא לא יכולה להתחסן. זה מעצבן שאני צריך להשתמש כל הזמן בביטויים כמו ניצולת שואה. היא אזרחית המדינה ששילמה את כל חובותיה והיא לא יכולה לקבל את השירות האלמנטרי הזה".
ממשרד הבריאות טרם נמסרה תגובה.