מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מודיע על פתיחת הבדיקה
(צילום: לע"מ)
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הודיע שיפתח בביקורת מיוחדת בעקבות האסון במירון, שבו נהרגו 45 בני אדם שנרמסו למוות בהילולה, אך הבהיר שאם תיפתח ועדת בדיקה ממלכתית הוא ישקול אם לבדיקתו עדיין יהיה "ערך מוסף". ynet העביר את ההצהרה בשידור חי.
הטרגדיה במירון - כתבות נוספות
"בלילה שבין חמישי לשישי חוותה מדינת ישראל את אחד האסונות האזרחיים הגדולים בתולדותיה, כאשר 45 חוגגים בקבר הרשב"י מצאו את מותם בנסיבות טרגיות", אמר אנגלמן במסיבת עיתונאים שכינס הבוקר (שני) בהשתתפות מנכ"ל משרדו ישי וקנין, מנהלת החטיבה לביקורת חברה ורווחה ליאורה שמעוני ומנהל החטיבה לביקורת משרדי ממשלה יובל חיו.
"ברצוני להביע את תנחומיי למשפחות ההרוגים ולשלוח בריאות לפצועים. מדובר באירוע שניתן היה למנוע אותו ועתה מוטל עלינו לבחון ולבדוק כיצד ואיך נדרש היה למנוע אירוע זה. משרד מבקר המדינה פרסם ב-2008 חוות דעת על מצב קבר הרשב"י ועל ההיערכות לל"ג בעומר. בשנת 2011 ערך המשרד ביקורת מעקב על ביקורות אלו, והצביע על שורת ליקויים שאם היו באים על תיקונם ייתכן והוא היה נמנע.
"הביקורת הצביעה על היעדר גורם ממשלתי האחראי לטיפול הכולל בקבר ואחראי על הארגון, רמת אחזקה ירודה, אי-השלמת הפקעת המבקר, תוספות בנייה לא חוקיות, וכבישי גישה שאינם מותאמים לרכבי הצלה", אמר אנגלמן. "ברצוני להודיע כי יש בכוונתי לפתוח בביקורת מיוחדת אשר תתחקר את הנסיבות שהובילו לאסון זה, את היערכותם של הגופים השונים והפעולות שננקטו על ידם בשנה זו ובמהלך השנים שחלפו מדו"ח הביקורת של המשרד ב-2011. הביקורת תעסוק בשלושה מישורים: בחינת התנהלותם ופעילותם של כלל הגורמים מרמת מקבלי ההחלטות ועד דרכי השטח לרבות מערכת אכיפת החוק וגופים אחרים לקראת האירוע הנוכחי ובמהלכו, הטיפול במתחם קבר הרשב"י במהלך השנים ובכלל זה הפעולות שננקטו לתיקון הליקויים מהדו"ח, וראייה רוחבית צופה פני עתיד על האופן שבו מקיימים אירועים המוניים דתיים במדינת ישראל לצורך מניעת הישנותו של אסון זה בעתיד".
אנגלמן הבהיר כי ההערות לעתיד לא יתמקדו רק בהילולה אלא גם באירועים אחרים. "בשל הנסיבות הטרגיות בעטיין נדרשת ביקורת ייחודית שתבחן הכשלים שהובילו לאסון האזרחי הגודל בשנים האחרונות, ברצוני להדגיש כי ככל שיעלו בביקורת היבטים של אחריות אישית - זה יבוא לביטוי בדו"ח באופן חד-משמעי, תוך התייחסות פרטנית לנוגעים בדבר. ככל שיעלה חשש לעבירות פליליות הדבר יועבר לבחינת היועמ"ש. כמו כן, אם תוקם ועדת חקירה ממלכתית בנושא, אבחן את הרלוונטיות של ביקורת המדינה בערך המוסף של פעילותה במקביל לפעילות הוועדה".
"אם מחר בבוקר רוצים לסדר - יש תוכנית"
מנהלת החטיבה לביקורת חברה ורווחה, ליאורה שמעוני, הוסיפה על דבריו של אנגלמן ואמרה: "מדובר באתר קדוש שהוא השני מבחינת מספר המבקרים מדי שנה אחרי הכותל המערבי. עוד בתקופת הקמת המדינה ועד 1976 מי שניהל את המקום היה הקדש דתי-ספרדי של צפת ומירון. ב-1976 המשרד לשירותי דת שכר את המקום ולאחר חמש שנים המקום שוב חוזר להקדש הספרדי. בחמש השנים האלה התחילו להתבסס חצרות שונות שאותן אנחנו רואים עד היום.
"מאותה עת מתחילות המחלוקות בין הגופים שנמצאים במקום, שמגיעות גם לכדי התדיינות משפטית. בתקופה הזאת נעשו נסיונות להגביל את המבקרים במקום, אבל ללא הצלחה. ב-2008 מתבקש מבקר המדינה לערוך חוות דעת על מתחם קבר הרשב"י ועל ההיערכות לל"ג בעומר, כשבמקביל, במאי 2008, קובע בית המשפט העליון הסדר לניהול המקום על ידי ועדת החמישה, שכוללת ארבעה הקדשים וגורם ממלכתי שאמור לעמוד בראש הוועדה".
שמעוני ציינה כי ביולי 2008 הוקמה ועדה פרלמנטרית בנושא, ותוך זמן קצר הוגשה הצעת חוק להקמת מנהלת לניהול האתר ולשימורו. "הליקויים שעלו ב-2008 היו בתחום הבטיחות: תחזוקה ירודה שלא הולמת מקום קדוש ותיירותי, דרכי מילוט בעייתיות, קושי בגישה לרכבי הצלה במקרה אסון, כשל תחבורתי מהותי, הולכי רגל מתערבבים עם אוטובוסים וכלי רכב, מבנים בלתי חוקיים ותוספות בניה שהמועצה האיזורית לא מטפלת ולא אוכפת, ואף צוין כי הכבאות המליצה לסגור את המקום.
"המחלוקות על בעלות המתחם ועל ניהולו מונעות הפעלה יעילה שלו, ומקשות על תחזוקתו והפעלתו", אמרה שמעוני. "סיכמנו את הדברים בזה שהאתר לא ערוך לקלוט מאות אלפי אנשים ואין לאפשר את המשך המצב הקיים. ההמלצה לממשלה למסור את הניהול והתחזוקה של המתחם לגורם אחד - המדינה או גורם שהמדינה ממנה והיא מפקחת עליו. המצב הזה חייב להשתנות כי הוא מהווה סיכון לחיי אדם. נוכח הליקויים החמורים שעלו בחוות דעת הזו מצאנו לנכון לקיים ביקורת מעקב שמתפרסמת ב-2011, ואנחנו מפרסמים שלא הרבה השתנה. יש שיפורים בתחזוקה של המקום, נבנתה מערה תת-קרקעית, אך עדיין יש הזנחה של דרכי הגישה לרכבי ההצלה. ב-2009 החליטה הממשלה לבחון הקמת חברה או עמותה ממשלתית שתנהל את המקום. חלק מהטענות שנשמעו אמרו שזה אירוע ספונטני שאי אפשר לקבוע לו כללים, ואנחנו הדגשנו שכל האירועים בל"ג בעומר הם אינם ספונטניים כי הם מתרחשים בכל שנה".
בשנת 2013 חתם שר האוצר על צו ההפקעה כדי שהקרקע תעבור לבעלות המדינה, ובעקבות עתירה לבג"ץ הוחלט לתת "הזדמנות ניהולית". שמעוני אמרה כי "אם מחר בבוקר רוצים לסדר את האירוע הזה - יש תוכנית מתאר שצריך לתת לה תוקף. ב-2020 ניתן פסק דין סופי שנותן הסדר ניסיוני לשלוש שנים במעורבות מוגברת של המדינה. היום, שנה וחודשיים אחרי ההחלטה, הניסיון לא צלח בלשון המעטה. המציאות טופחת על פנינו ומראה שהשיטה לא הוכיחה את עצמה. מכאן והלאה המקום שלנו לבדוק כיצד הדברים התנהלו מאז שסיימנו את דוח הביקורת הקודם".
התרחיש המועדף על נתניהו
ראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה בימים האחרונים למתן את הלחץ הציבורי והפוליטי הכבד להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת הכשלים שהובילו לאסון הנורא ומחפש את האפשרות הנוחה ביותר עבורו. ועדת חקירה ממלכתית, בראשות שופט עליון, היא התרחיש הגרוע ביותר מבחינת נתניהו ‑ והוא נמנע מהקמת גוף כזה לאורך כל כהונתו כראש ממשלה.
בין המתכונות שנשקלו בסביבתו: צוות בדיקה ממשלתי שיגיש מסקנות, ועדת בדיקה ממשלתית, והתרחיש האידיאלי ‑ להטיל את הבדיקה על מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שעד כה בעיקר גנז דו"חות במקום לפרסמם. גורמים במערכת הפוליטית טענו כי נתניהו מנסה להקדים מהלך לפני ועדת החקירה הממלכתית כדי לא לתלות את גורלו בידי שופט עליון בדימוס, אלא בידי צוות בדיקה "נטול שיניים", כדבריהם.
חיזוק להערכה זו מגיע מסביבתו הקרובה של נתניהו, שם מקפידים להזכיר בימים אלה כי את אסון הכרמל שבו נספו 44 סוהרים בשריפת הענק, חקר דו"ח מבקר המדינה ולא ועדת חקירה ממלכתית. מכשול משמעותי שמחכה לנתניהו הוא שותפו־יריבו, בני גנץ. הקמת ועדת בדיקה ממשלתית מחייבת את אישורו של גנץ כשר המשפטים. אלא שגנץ אמר אמש בשיחות סגורות, כי לא יחתום על הקמת ועדה כזו, מאחר שאסון בסדר גודל של הר מירון חייב להיבדק על ידי ועדת חקירה ממלכתית. גנץ אף כינה את ועדת הבדיקה הממשלתית בשם "ועדת מריחה".
