הספרים שעובדים בסגר: "הכסף לא יגיע אחרת"
בעוד שהסגר השני נכנס לשבוע השלישי שלו, נחשף הבוקר (יום ד') ב"ידיעות אחרונות" כי רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו הסתפרה בניגוד לכללים האוסרים על שהייה בבית מגורים של אדם אחר, שלא למטרה מותרת. מבדיקת ynet עולה כי מדובר בתופעה די נרחבת בסגר השני, שלמעשה כבר לא מפחיד חלק מהספרים ומעצבי השיער – שעובדים בהיחבא כמעט כרגיל.
אלי (שם בדוי), ספר תל אביבי בן 27 שעובד בשגרה במספרה יוקרתית בעיר מגוריו, עורך ביקורי בית בכל אזור המרכז בתקופת הסגר. לדבריו, דווקא בתקופה הזו הוא עובד הרבה יותר – וכפועל יוצא מכך – מרוויח הרבה יותר כסף. "אני מגיע לבתים בכל הארץ, בעיקר באזור המרכז", הוא מספר. "מבחינת הקורונה אני עובד עם מסכה וגם הלקוחות עם מסכה. הלקוחות באים מפה לאוזן. אני עובד בתקופה הזו יותר מהממוצע כי מגיעים הרבה לקוחות חדשים. מבחינתי שימשיך הסגר".
בניסיון להבין אם חל שינוי בנפח העבודה שעומדת בפניו בין הסגר הראשון לשני, מסביר אלי כי "גם אז וגם היום עבדתי חופשי, אבל בסגר הראשון אנשים פחדו. היו לי קולגות שאמרו 'התחרפנת, השתגעת, אל תעבוד בסגר', אבל עכשיו כולם בראבק".
לדבריו, "הם מבינים שאין ברירה – אם הם לא יפרנסו את עצמם הכסף לא יגיע משום מקום וכרגע גם אין פיקוח. אנשים פחות שמים על הסגר ואפשר לראות את זה בתנועה ברחובות ובכבישים. אם אני עומד בפקק באיילון זה לא נחשב סגר".
אף שהוא מדגיש כי הוא מקפיד על רוב ההנחיות ועל חיטוי הכלים שבהם הוא משתמש, הספר הצעיר לא מפגין אפילו צל חשש להידבק בנגיף הקורונה. "בסגר הקודם, חזרנו לעבוד ב-27 באפריל ועברו כבר חמישה חודשים בערך. בתוך המספרה יש המון לקוחות והמון ספרים וצפוף - וברוך השם זה עד עכשיו לא תפס אותנו", הוא אומר.
אירוע רב משתתפים? "שיבואו אליי לפני"
לאחר חקירה קצרה ובניסיון כושל להבין ממי קיבלנו את הטלפון החסוי ומי המליצה עליה - גם ניצה, ספרית וותיקה ומוכרת מהשרון, מדווחת לנו כי היא פנויה בסתר לעבודה בתקופת הסגר.
"אני עובדת מהבית. אני עם מסכה והלקוחה עם מסכה. אני לא נוסעת מעיר לעיר, אם תרצו אפשר לבוא אליי", היא אומרת. לשאלה אם היא פנויה לעצב את שיערן של שלוש נשים לקראת אירוע משפחתי, מגיבה ניצה באדישות, ללא פליאה או שאלה על קיום אירוע חגיגי רב-משתתפים בתקופת הסגר. "אני רוצה שהבנות יבואו אליי לפני האירוע, כדי שאני אראה אותן - ואדע בדיוק מה הן רוצות", היא אומרת.
גם צביקה, ספר גברים שכונתי בחולון, מספר שהוא מפעיל את המספרה שלו "בשושו", כלשונו. "תגיד מתי אתה רוצה לבוא", הוא אומר. בסגר הקודם הוא היה סמל לחריצות בשכונה, כשעבר עם האופניים החשמליים שלו בין בתי הלקוחות ואף סיפר אותם בחצרות הבתים – כשהם עטופים בשקיות ניילון גדולות של פחי זבל. בסגר השני, הוא מספר, החליט מתוך שיקולים כלכליים ומקצועיים להישאר לעבוד במספרה הפרטית שלו.
"בסגר הראשון כשהגעתי לבתי האנשים לא יכולתי להספיק את כל כמות הקהל שלי, וגם היה קשה יותר לספר אנשים בבתים שלהם", הוא אומר. "במספרה שלי הכי נוח".
"לא יגיע אף שוטר. למתי לקבוע לך?"
למרות שעבד ב"שחור" בסגר הראשון, אנו מתעניינים עם אלי, הספר התל אביבי, אם קיבל פיצוי כלכלי מהממשלה אחרי שהפסיק לעבוד. "בסגר הקודם קיבלתי תשלום חל"ת וזה לא היה להיט”, הוא אומר. "קיבלתי חצי מהסכום, אבל אני מרגיש שאני בידיים טובות. לא כולם עושים כסף בתקופה הזו וצריך להתמודד עם זה. מבאס אותי לא לעבוד. אני איש עבודה ומתחרפן בבית. אני מאמין שיותר ספרים עובדים בסגר הזה".
לשאלה אם נתקל בפיקוח או שמע על אחד מעמיתיו למקצוע שנתפס על חם - מפר את הסגר ועובד ב"שחור", עונה אלי בביטחון גמור: "לא שמעתי על אף ספר שקיבל דו"ח. אם לא נעבוד - ממה נחיה?".
גם עזרא (שם בדוי) הוא ספר שכונתי מאזור המרכז שעובד בזמן הסגר. "אני עובד ככה בשושו מהמספרה שלי. מקדימה יש לי תריס חשמלי שסגור חלקית. אני מכניס את כולם מהכניסה האחורית. עובדים כרגיל. אני עם מסכה והלקוח עם מסכה", הוא מספר. כשנשאל אם הוא מודאג מפני אכיפה או פקחים, או חושש מקנס בסך 5,000 שקל, הוא מגחך. "לא יגיע אף שוטר. אל תפחד. למתי לקבוע לך תור?", הוא שואל.
