דיון באולפן ynet בנושא אלימות נגד נשים
(צילום: אורי דוידוביץ')
"קשה לומר שאנשים לא שמעו. למשל, ישבנו במסעדה והוא פתאום התחיל להרים את הקול עליי ועל אחת הבנות בצרחות מטורפות, ואף אחד לא עשה עם זה כלום". איריס מסרי, אחת מיני נשים רבות שספגה אלימות קשה וממושכת מצד בעלה, סיפרה לאולפן ynet על תחושותיה לרגל יום המאבק באלימות נגד נשים שיצוין מחר (יום ד') ברחבי העולם.
מאז תחילת השנה נרצחו בישראל 20 נשים, 18 מהן מאז פרוץ משבר הקורונה. לפי נתוני משרד הרווחה, בצל המגפה קפץ מספר התלונות במשפחה בארץ פי שלושה. במקביל, מתחילת השנה נפתחו במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות 2,885 בגין אלימות במשפחה - עלייה של 22% מהתקופה המקבילה אשתקד.
20% מהתיקים מיוחסים למקרים חדשים שלא היו מוכרים לרווחה קודם לכן. את העלייה המשמעותית מייחסים במשרד הרווחה בעיקר למתחים הרבים בקרב בני המשפחה ובמיוחד בתקופת משבר הקורונה - הפגיעה הכלכלית במשפחות רבות מגבירה את המתח בבית.
נשים רבות שחיות בצל האלימות מפחדות לדווח ולבקש עזרה, ומייחלות שגורם חיצוני ישמע את זעקתן ויתערב. בלא מעט מקרים - בהם ניסיון הרצח של שירה איסקוב על ידי בעלה אביעד משה - אנשים חיצוניים, שכנים, חברים, משפחה ואפילו עוברי אורח הם אלו שמצילים נשים מהתעללות ממושכת ורצח.
"אני לא יצאתי למקלט, חייתי בתוך הבית במשך 20 שנה וחוויתי עם הבנות שלי אלימות מכל מיני סוגים", סיפרה הבוקר איריס מסרי. "זה כלל אלימות פיזית, מילולית, רגשית וכלכלית. היו המון צעקות בתוך הבית, צעקות זה היה משהו בשגרה כמעט".
"אישה מוכה צריכה רשת ביטחון"
מסרי ציינה כאמור כי עדים לאלימות לא עשו דבר: "ייחלתי שמישהו יעשה משהו. רציתי שיגידו לי שאם אני ארצה לצאת משם יש לאן לבוא, שזה הדבר החשוב. מה שאישה מוכה צריכה זה רשת ביטחון, שהיא תדע שיש לה שכנה שהיא תוכל לברוח אליה, שיש לה קרוב משפחה שהיא יכולה לברוח אליו ושיש לה חברה שהיא יכולה לספר לה.
"אחת התופעות הכי קשות בנושא של אלימות במשפחה זה שמבודדים אותך מהסביבה שלך, סוגרים את התריסים והחלונות שלא ישמעו את מה שקורה בבית ומבודדים אותך מהמשפחה ומהחברים שלך ולאט לאט את בודדה ואין לך למי לפנות ולגשת. יצאתי ממנו לפני שש שנים וחצי, וכשחזרו אליי לחיים אנשים שהכירו אותי בתקופות השחורות והחשוכות של חיי הם אמרו לי 'הרגשנו, ידענו'. הם אמרו לי 'פחדנו להתערב, לא ידענו מה לעשות'".
עדי גוזי, השכנה שהצילה את שירה איסקוב בלילה שבו היא נדקרה 20 פעמים על ידי בעלה, סיפרה היום: "דפקתי כל כך חזק על הדלת וצעקתי שיעצור, התחננתי אליו שהדבר הזה יפסיק. קראתי לעזרה, לאבא שלי ולבעלי שיגיעו. כמובן ששאר השכנים הגיעו והזמינו משטרה, כמובן שהבנו שנעשה שם דבר מאוד רציני. והעימות הזה, שהיה לי מולו".
גוזי תקבל מחר מידי השרה לשוויון חברתי מירב כהן אות הוקרה עבור תרומה משמעותית למאבק באלימות נגד נשים בישראל. את אות ההוקרה תקבל גם שירי מנדלבאום, עובדת סוציאלית בבית החולים איכילוב בתל אביב. מנדלבאום הצליחה להביא למעצרו של דמטרי ציגנוק, שלפי החשד רצח את אוקסנה סימינוביץ, תיירת מאוקראינה.
"האישה הייתה מאושפזת בטיפול נמרץ, מורדמת ומונשמת", סיפרה היום מנדלבאום. "היא הגיעה לבית החולים אחרי שעברה ככל הנראה תקיפה מצד בן הזוג, אבל כשהגיעה זה היה בעקבות זיהום מהפצע שחוותה שנגרם כתוצאה מהאלימות ונפטרה גם כן כתוצאה מהזיהום.
"במקרה הספציפי התערבתי אחרי שבן הזוג שוחרר ממעצר. בהיותו במעצר בית הוא הגיע לבית החולים וניסה להיכנס לחדר שלה כדי לקבל מידע לגבי המצב שלה. אני מנעתי את הכניסה שלו כי חשדתי שמדובר בבן הזוג שפגע בה ודיווחתי למשטרה".
השרה כהן לקראת יום המאבק באלימות נגד נשים
השרה כהן אמרה היום: "בנוכחותו המכובדת של נשיא המדינה, נעניק אות הוקרה שיביע את הערכתנו העמוקה לגיבורות שהצילו חיים של נשים ממקרי אלימות במשפחה. אותם נשים עשו מעשה אמיץ, מעורר השראה ולא מובן מאליו. הן לא היססו והגנו, לעיתים ממש בגופן, על נשים שחוו טרור שהופנה כלפיהן מבית.
"לצד האחריות שמוטלת על הממשלה לפעול למיגור התופעה הקשה הזו, והעבודה שאנחנו עושים במשרד לשוויון חברתי בנושא, יש משמעות גם לסולידריות החברתית שלנו בהקשר הזה. אני קוראת לכולכן ולכולכם – אנא, אל תהיו אדישים. במיוחד בתקופה הזו, של הימצאות רבה יותר בבתים, חשוב מאוד שנהיה קשובים לשכנינו ולסביבתנו, ובמקרה הצורך - נזעיק עזרה ונסייע. אל תעמדו מנגד, זו האחריות שלנו כחברה וכבני אדם".
יום במקלט לנשים מוכות
(כתבתה של הדר גיל-עד | צילום: ניצן דרור)
מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה אוה מדז'יבוז' אמרה: "אלימות נגד נשים חוצה מגזרים והיא נגע חברתי קשה ביותר הדורש טיפול מעמיק, דחוף ויסודי. האלימות באה לידי ביטוי במגוון דרכים: הפיזית, המינית, הכלכלית והנפשית. נשים נפגעות אלימות חשות השפלה, סבל, חרדה ולחץ עד כדי איבוד צלם אנוש.
"לעיתים עוברות שנים רבות עד שנשים אוזרות אומץ לחשוף ולגלות את דבר ההתעללות האיומה נגדן ולפעול בצורה נחושה לעצור אותה. חברה בריאה צריכה לעודד את אלה הפועלים למיגור האלימות נגד נשים ואינם עומדים מנגד בשתיקה".
