המשלחת ההיסטורית לאמירויות: דיווח של כתבנו בדובאי
(צילום: שחר גולדשטיין)
כאשר הטמפרטורה מתייצבת על יותר מ-45 מעלות, קשה לדבר על "הרחוב האמירתי". הוא פשוט לא קיים. החיים פה הם דילוג מתמשך ממזגן למזגן. נסיעה ברחבי אבו דאבי מחדדת תוך זמן קצר את ההבנה שמדובר בעיר רפאים. החיים מתקיימים בתוך מבנים סגורים ומכוניות ממוזגות.
בישראל מתרגשים כמובן מהנחיתה ההיסטורית של מטוס אל על לראשונה באבו דאבי. כאן מתמודדים עם ההסכם בצורה קצת שונה, אולי מאופקת יותר. דגלי ישראל, למשל, לא נתלו בדרך משדה התעופה באבו דאבי למלון בו שוהה המשלחת הישראלית. גם מחוץ למלון עצמו לא נתלו דגלי ישראל.
4 צפייה בגלריה
בישראל מתרגשים מהנחיתה ההיסטורית, באבו דאבי מתמודדים עם ההסכם בצורה מאופקת
(צילום: רויטרס)
"ייקח להם זמן", אמר אתמול (ב') סולי וולף, נשיא הקהילה היהודית במדינה. "זה לא יקרה עכשיו, אבל הם בהחלט מחכים לתיירים הישראלים".
עם זאת, חשוב להדגיש: במשך שהות של יותר מיממה באיחוד האמירויות לא נאלצתי להסתיר בשום שלב את העובדה שאני ישראלי. עושה רושם שמדובר במדינה בטוחה לתייר הישראלי, שבוודאי יגיע לכאן אחרי עידן הקורונה. לא נתקלתי כאן בשום תגובה שלילית. האנשים שפגשו בי היו בעיקר סקרנים. נהג המונית המצרי, הרופא מבית החולים ועובדי המלון - כולם אמנם הופתעו לשמוע מהיכן אני מגיע, אך אף אחד מהם לא גרם לי להרגיש לא רצוי.
לצד הנורמליזציה שנרקמת עם ישראל, נראה שאיחוד האמירויות מפוקסת כעת במשימה אחת עיקרית: בלימת התפשטות נגיף הקורונה. לאחר מאמצים שהוכיחו את עצמם, בימים האחרונים שוב החל לטפס מספר המאובחנים החדשים במדינה. המשמעת של הציבור היא מוחלטת. ההנחיות המשתנות באופן תכוף מבהירות כי כל האמצעים כשרים כדי למגר את המגפה.
לראשונה: מטוס אל על נחת באבו דאבי
(מתוך sky news arabia)
בניסיון הראשון שלי לעבור לאבו דאבי מדובאי, למשל, נאמר לי שהכניסה תתאפשר רק אם יוצמד ליד שלי שעון מעקב באמצעות GPS, ורק אם אתחייב שלא אצא מהמלון ואשאר באבו דאבי למשך 14 יום.
ויש מסקנה נוספת, חשובה, מהביקור הקצר כאן: באיחוד האמירויות מנסים להראות שהם רחוקים מהדימוי השמרני של האזור. חשוב שכולם יידעו שהם פתוחים יותר משנראה, מקבלים יותר וליברלים יותר.
"יש כאן מיצגי עירום", מספרת מרים, מדריכה במוזיאון הלובר המפואר בעיר, "יש פה גם מיצג של צלב ומיצגים מדתות אחרות. מעולם לא הייתה פה שום התנגדות למיצגים הללו".
מרים מעולם לא פגשה ישראלים. זהו הסיור הראשון שהיא מעבירה למבקרים שמגיעים מהארץ. "אולי היו פה יהודים אמריקאים, אבל לא פגשתי מעולם ישראלים", סיפרה. היא עובדת פה כבר שש שנים, ואני שואל אותה האם היא מוכנה לפגוש עוד תיירים ישראלים. "בהחלט", היא משיבה, ומופתעת מכך שישראלים רבים רוצים לבקר באיחוד האמירויות. "אולי אצטרך ללמוד כמה מילים בעברית".
