באישון לילה: תיעוד קריסת בניין המגורים בפלורידה
ההתרעה ניתנה כבר לפני שלוש שנים, אך לא ברור מה נעשה כדי לתקן את הליקויים. העיתון "ניו יורק טיימס" חשף בצהריים (שבת) דו"ח מ-2018 שבו התריע מהנדס על "נזק מבני משמעותי" במגדל בן 12 הקומות שכמחצית ממנו קרסה ביום חמישי האחרון בעיירה סרפסייד שליד מיאמי. הדו"ח, כך דווח, הביא לתכנון פרויקט בעלות של מיליוני דולרים לשיפוץ המבנה, שהיה אמור לצאת לפועל רק בעתיד הקרוב.
מניין ההרוגים הרשמי עד כה באסון הקריסה עומד אמנם על ארבעה בלבד, אך בארה"ב ברור לכול שהמספר האמיתי גבוה הרבה יותר: 159 בני אדם עדיין מוגדרים נעדרים. אף שלא ברור אם כולם אכן היו במבנה בעת שזה קרס בבת אחת באישון לילה - כשהדיירים ישנו במיטותיהם - ככל שנוקפות השעות גם לבני המשפחות של הנעדרים וגם לרשויות ברור שמחיר הדמים שנגבה באסון כבד מאוד.
למרות הזמן הרב שעבר מאז שאירע האסון, מאמצי החיפוש הקדחתניים בערימת ההריסות הענקית שנוצרה נמשכים יומם ולילה. עשרות כבאים פועלים שם בסכנה רבה לאור העובדה שההריסות יכולות לקרוס עליהם בן רגע. גם הגשם העז שיורד מדי פעם באזור והשריפות שמתלקחות בין ההריסות מפעם לפעם מקשים על פעולות החילוץ.
הכוחות נעזרים בכלבים ובמכשירי האזנה מיוחדים על מנת לאתר ניצולים שאולי שרדו בחללים כלשהם בין ההריסות. הם מנסים גם לאתר לכודים מתחת להריסות, דרך החניון התת-קרקעי של המבנה. מפקד כוחות הכיבוי במחוז מיאמי-דייד, דייוויד דאוני, ציין כי למחלצים אין רשימה מסודרת העונה על השאלה מי מבין מנותקי-הקשר הנעדרים היה בבניין בעת הקריסה, ובלי רשימה שכזו קשה למחלצים לדעת היכן בדיוק לחפש. "אם מישהו אומר שמישהו נעדר בדירה מסוימת, אנחנו יכולים להתמקד בחלק מהבניין. כרגע, זה כמו לחפש מחט בערימה של שחת".
הבניין שקרס הוא הדרומי בשני "מגדלי שמפליין", שבנייתם הושלמה ב-1981. לפי הדיווחים בארה"ב הקריסה אירעה בתקופה שבה הרשויות במחוז מיאמי-דייד בפלורידה ערכו למבנה בדיקות בטיחות – הליך שנדרש רק פעם ב-40 שנה, והיה אמור להסתיים השנה. ההליך הזה נקבע בעקבות קריסה קודמת של מבנה באזור מיאמי, ב-1974. בבניין שקרס כעת היו 136 יחידות דיור בסך הכול, ומתוכן 55 נעלמו כלא היו.
לפי הדיווח ב"טיימס", שמתבסס על אותו דו"ח של יועץ הנדסה בשם פרנק מורביטו, הנזק שממנו סבל הבניין כלל סדקים והתפוררות של הבטון המזוין בו, נזקים שככל הנראה נגרמו בשל שנים ארוכות של קורוזיה - שנגרמה מהאוויר מלא המלח בסביבת הבניין, השוכן ממש על חופי האוקיינוס האטלנטי של דרום פלורידה.
בדו"ח שלו כתב מורביטו כי את הנזק המשמעותי ביותר הוא זיהה בבסיס הבניין. בקומת הקרקע של המתחם שוכנת בריכה גדולה, ומורביטו הזהיר כי ליקויים בשכבת בידוד המים מתחת לבריכה הזו וכן בדרך שדרכה רכבי הדיירים נכנסים לחניון התת-קרקעי גורמים לנזקים משמעותיים בבסיס הבטון שמתחת לשתיהן.
בדו"ח הוא מציין כי "אי-החלפת שכבת הבידוד בעתיד הקרוב תגרום להרעה במצב הבטון להחריף באופן אקספוננציאלי". הוא ציין כי הבעיה בשכבת הבידוד נובעת מכך שהיא מקבילה לקרקע ולא נטויה - ולכן אין למים דרך להתנקז ממנה. המהנדס כינה זאת בדו"ח "טעות משמעותית" בעיצוב המקורי של המגדל, אך ציין כי עלות תיקון הליקוי הזה תהיה "גדולה מאוד", וכי העבודות יגרמו להפרעה משמעותית לדיירים.
15 צפייה בגלריה
המגדל שקרס בצילום מהאוויר. גם דיירים התלוננו על סדקים והתפוררות של הבטון במרפסות
(צילום: AFP)
בדו"ח מזהיר מורביטו מסדקים נוספים במבנה, בהם בחניון התת-קרקעי, שם גם זיהה סימנים לחלודה בברזל שבתוך הבטון המזוין. לדבריו, סדקים רבים וחלודה ברמות שונות זוהו בעמודי בטון, במוטות ובקירות. מורביטו אף מציין כי ניסיונות קודמים לאטום את הסדקים לא צלחו וגרמו רק להיווצרותם של סדקים נוספים – שבתורם תרמו להיווצרות חלודה נוספת, עקב היחשפות הברזל שבבטון לאוויר המלוח.
בדו"ח נכתב, כך לפי "ניו יורק טיימס", כי גם דיירים במגדל התריעו על ליקויים בו. כמה מהדיירים, כך דווח, התלוננו על מים שמטפטפים דרך החלונות ודלתות המרפסות, ועל הידרדרות של מצב הבטון בכמה מהמרפסות.
ב"טיימס" מדגישים כי בדו"ח לא הייתה התרעה מפורשת מפני אפשרות של קריסת המבנה, אם כי כן צוין בו כי תיקון הליקויים נדרש על מנת לשמור על "שלמותו המבנית". בדו"ח כתב מורביטו כי רוב הנזק הוא "מינורי", אך כאמור הדגיש את דחיפות הבעיה ואמר כי יש לתקנה במהירות.
פעולות החילוץ בסרפסייד
(צילום: רויטרס)
קנת' דירקטור, עורך דין שמייצג את אגודת הדיירים שמנהלת את המתחם, אמר לפני חשיפת הדו"ח כי שיפוץ במבנה אמור היה להתחיל בקרוב, וכי הכנת התוכניות - שהיו לדבריו נרחבות - הושלמה מוקדם יותר השנה. "הם בדיוק התחילו לעבוד על זה", אמר אחרי האסון. הוא הדגיש באותו ריאיון, שכאמור נערך לפני חשיפת הדו"ח, כי התהליך היה מתנהל "בצורה שונה לגמרי" אם האחראים על המתחם היו יודעים שהליקויים במבנה חמורים.
אליאנה סלזהואר שחברה במועצת עיריית סרפסייד, הביעה תרעומת מהליקויים שנחשפו כעת. היא ציינה כי אף שעדיין שלא ברורה סיבת הקריסה של המבנה, הליקויים הללו היו יכולים לתרום לאסון. "מתסכל לראות את המסמכים הללו כי ברור שוועד הבניין היה מודע לבעיות", אמרה. "מהמסמכים נראה גם שהבעיות הללו לא טופלו".
העבודות בגג והקרקע ששקעה
עוד לפני פרסום הדו"ח מ-2018, ביומיים שחלפו מאז הקריסה העלו מומחים בארה"ב כמה השערות בנוגע לגורמים שאולי תרמו לה. בין היתר הוזכרו עבודות שנערכו בגג הבניין בזמן האסון, אך הרשויות הבהירו כי לפי שעה אין עדות שקושרת את העבודות הללו לקריסה. "היו עבודות בגג, אבל כל הזמן יש עבודות על גגות של בתים", אמר ראש עיריית סרפסייד, צ'ארלס בורקט.
אפשרות נוספת שהועלתה בתקשורת האמריקנית היא שקיעה של הקרקע שעליה עומד הבניין. מחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת פלורידה הבינלאומית (FIU) הצביע, על בסיס נתוני לוויין, כי המגדל שקע בשני מילימטרים בכל שנה בין 1993 ל-1999 – בניגוד למבנים אחרים באזור. המחקר לא בחן שנים מאוחרות יותר. באוניברסיטה הבהירו בהודעה שפורסמה באתר שלה כי לא נראה ששקיעת האדמה באזור – לבדה לכל הפחות – הייתה יכולה לגרום לקריסת הבניין.
פרופ' שימון וודווינסקי, שהיה שותף לכתיבת המחקר, הביע גם הוא זהירות רבה באשר למסקנות שאפשר להסיק ממנו – אך הודה כי לשקיעה הייתה יכולה להיות תרומה לאסון. לדבריו, אם כל חלקי הבניין שקעו יחדיו – שקיעת האדמה לא הייתה יכולה לתרום לקריסה. אולם אם רק חלק אחד מהמבנה שקע, בעוד חלק אחר שלו נותר בגובה המקורי, אזי היו יכולים להיווצר סדקים. המגדל, כאמור, אכן קרס רק באופן חלקי. "אולי שקיעה מסוימת הייתה יכולה לגרום לתחילת התהליך (של הקריסה)", אמר.
