שמרית נוטמן סיימה לאחרונה את תפקידה כמנכ"לית ארגון 15 דקות, והיא לא אופטימית. "70% מנוסעי האוטובוסים הם קהל שבוי, מי שייסע ברכב פרטי ימשיך לעמוד בפקקים". ויש לה גם המלצות לשרת התחבורה החדשה מרב מיכאלי.
כבר שנים רבות שהישראלים עומדים זמן רב בפקק, והמצב בשנים הקרובות לא צפוי להשתפר, אלא להפך. בעוד שאזרחים רבים היו מציעים אולי לסלול עוד נתיבים או כבישים, נוטמן, שמסכמת קדנציה בראש ארגון נוסעי התחבורה הציבורית, מציעה לפתור את זה בדרך ההפוכה – לקחת נתיבים ולהגביל את הנסיעה בהם לתחבורה ציבורית.
"שר תחבורה שיש לו אומץ צריך לעמוד מול הציבור ולהגיד שאי אפשר לבנות עוד ועוד נתיבים לרכב פרטי, וכך לקוות שהמשבר הזה ייפתר – כי זה לא יקרה", אמרה. "הדרך היא לא להוסיף עוד נתיב תחבורה ציבורית אלא לקחת נתיב קיים ולהפוך אותו לנתיב תחבורה ציבורית בין הערים. בתוך הערים צריך להקצות חלק מהדרך גם לתחבורת אופניים ולמדרכות מוצלות ורחבות".
5 צפייה בגלריה
נתיב תחבורה ציבורית בכביש החוף. "לא להוסיף עוד נתיב, אלא לקחת נתיב קיים ולהפוך אותו לנתיב תחבורה ציבורית"
(צילום: שמוליק דודפור)
ולא רק הפקעת נתיבים עבור תחבורה ציבורית, נוטמן חושבת שהפתרון מתחיל כבר בתכנון העירוני. "הדבר הראשון שהמדינה חייבת להבין זה הצורך לבנות אחרת, בנייה צפופה יותר, כך שאני לא אצטרך להחזיק שני רכבים בכל משק בית כדי להתנהל ביום יום. שאוכל לרכב על אופניים לבית הקפה הסמוך ואוכל ללכת ברגל עם ילדיי לגן ולהגיע לעבודה בין אם בתחבורה ציבורית, תחבורה גמישה או באופניים".
"בסופו של דבר כשלאנשים יש אלטרנטיבה טובה יותר הם יבחרו בה", הוסיפה נוטמן. "אם היא תהיה רשת של שבילי אופניים שתוביל לעבודה – הם ילכו על זה, ואם תהיה תחבורה ציבורית יעילה שלוקחת אותי מהבית או קרוב לעבודה – אנשים יבחרו באופציה הזו. האלטרנטיבה היא עמידה של שעות בפקקים, ולרוע המזל זה הצפי למי שימשיך לנסוע".
"הכי גרוע זה להיות נוסע שבוי בתחבורה הציבורית"
גם המצב של התחבורה הציבורית בישראל לא טוב. לפי נוטמן, מוקד הפניות של נוסעי התחבורה הציבורית מוצף בטענות בעיקר בנוגע לתדירות הלא מספקת של האוטובוסים. טענה נוספת שמגיעה לא פעם למוקד היא בנוגע לאמינות השירות בתחבורה הציבורית.
5 צפייה בגלריה
"באוטובוסים מדובר על כ-70% מהנוסעים שהם נוסעים שבויים, אין להם אפשרות אחרת להתנייד"
(צילום: מוטי קמחי )
"הכי גרוע שיכול להיות זה להיות נוסע שבוי בתחבורה הציבורית, ובאוטובוסים מדובר על כ-70% מהנוסעים, בטח בקווים הבינעירוניים שם אלה שאין להם אפשרות אחרת להתנייד הם נוסעים שבויים", הסבירה. "החוויה של נוסע כזה יכולה להיות מצוינת ולמחרת נוראית, כי הוא עומד בצומת בשמש ובחום, והאוטובוס חולף על פניו מלא מדי או שפשוט לא מגיע".
לדבריה, "הדבר הראשון ששר התחבורה הבא יצטרך לעשות זה להיאבק על תקציב הרבה יותר גדול ומשמעותי לשירות התחבורה הציבורית הרגילה והגמישה בפריפריה, כדי לייצר חלופה לרכב פרטי. זאת לצד דחיפה של נת"צים ועידוד מעסיקים באמצעות חקיקה לתגמל עובדים על נסיעה בתחבורה ציבורית וכן עידוד קארפול במקומות העבודה".
השינוי המשמעותי בתפיסת התחבורה בישראל
נוטמן, בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותקשורת ותואר שני ביישוב סכסוכים, עוסקת בשנים האחרונות בתחום התחבורה. לפני שהגיעה לארגון 15 דקות, עבדה במסגרת עמוד הפייסבוק "בארכבת".
"לא הגעתי לתחום הזה בגלל אהבה מיוחדת לאוטובוסים או לרכבת, הגעתי לשם בגלל שזה תחום שיש לו השפעה על כולנו", אמרה. "אם אני יכולה לקחת חלק בשיפור התחבורה בישראל זה אומר שאני משתתפת בהפחתת זיהום האוויר, בקירוב הפריפריה למרכז, בהפחתת הגודש בכבישים, וכמובן – בהפחתת תאונות הדרכים".
נוטמן שמתגוררת עם משפחתה בזיכרון יעקב, מרגישה על בשרה את הצורך בתחבורה ציבורית יעילה. "לצאת מזיכרון או מבנימינה ברכב בשעות העומס למרכז זו נסיעה של שעתיים, ואם יש תאונה אז גם יותר מזה. לעומת זאת, עם הרכבת אני נמצאת בתל אביב בתוך 40 דקות, משם לוקחת קורקינט, הולכת ברגל או עולה על התחבורה הציבורית, וכל יום יכולה להחליט מה נוח לי".
"צריך להגיד שהתפיסה שמתחילה לחלחל גם כאן בארץ היא מעבר מתפיסת תחבורה כמוצר – כמו רכב פרטי, לתחבורה שהיא שירות", הוסיפה. "זה אומר שנגמרו הימים שאני מקטלגת את עצמי כנוסעת תחבורה ציבורית או בעלת רכב. היום אני יכולה להיות איפה שאני רוצה על המנעד הזה ולנסוע כמה ימים עם הרכב, אבל חלק מהזמן לעבוד מהבית או לנסוע ברכבת. החיים יותר פלואידים, וניתן לשנות את ההעדפות בהתאם למה שמתאים לי באותו יום".
5 צפייה בגלריה
המטרו בפריז. הדור הצעיר מעדיף להישאר מחובר לטלפון הנייד ולכן עובר לתחבורה ציבורית
(צילום: shutterstock)
נוטמן מכירה בכך שבסופו של דבר השימוש באוטובוסים ורכבות לא מספק פתרון מתאים לכל אזרחי ישראל. "תחבורה ציבורית רגילה היא לא פתרון שמתאים לכל האנשים, בכל המקומות ובכל המצבים. הסטטוס המשפחתי ומקום המגורים משפיעים על היכולת להתגמש. בסופו של דבר מספיק שכל אחד ישנה את העדפותיו יום-יומיים בשבוע והמצב על הכבישים יהיה טוב יותר".
המנכ"לית היוצאת של ארגון 15 דקות תולה תקוות בדור הצעיר, שלדבריה שונה מאלו שקדמו לו. "אני חושבת שהדור הצעיר, שמסיים היום צבא, זה דור שונה והוא לא רק מחכה ליום שיעלה על רכב. הוא אוהב להיות מחובר לנייד, והתחבורה הציבורית נותנת לו אפשרות לא להיפרד ולהישאר מחובר. רואים את זה הרבה במדינות אירופה, ששם התחבורה הציבורית טובה, וכשמגיעים לגיל 18 אפילו לא מוציאים רישיון. זה יכול לחלחל גם לכאן".
