פעילי הגבעות מרגישים שהם על הכוונת. בחודשים האחרונים אירע רצף של פינויים דחופים, חלקם של מבנים שנמצאים בשטח כבר זמן רב. במנהל האזרחי טוענים שמדובר באכיפת צווי ההריסה, וגם ההתמהמהות של הממשלה בהחלת הריבונות על חלקים ביהודה ושומרון לא מצליחה לשכנע אותם אחרת - לטענתם, "עסקת המאה" של טראמפ כבר יצאה לדרך, והם מבטיחים להתנגד לה. צפו בחיי התושבים במאחז "גאולת ציון".
ביקור במאחז "גאולת ציון" בבנימין
(גיל יוחנן)
מאחז "גאולת ציון" בעמק שילה, הפך לסמל של מימוש האידיאולוגיה של תפיסת שטח במטרה להרחיב את ההתיישבות ביהודה ושומרון. כבר שמונה שנים מגיעים אל המאחז לא מעט פעילים, בהם גם נערי גבעות מוכרים. עמישב ושרה מלט מתגוררים בגבעה כבר ארבע שנים יחד עם ארבעת ילדיהם, ופועלים "למימוש החזון הציוני", כפי שהם מגדירים אותו.
כל כמה ימים מגיעים לגבעה נערים ששמעו או קראו את החומרים שמפיצים בני הזוג מלט. בגבעה הם יושבים יחד לארוחות משותפות ועובדים במשימות החקלאות והפיתוח במאחז. "בגאולת ציון אנחנו מתפרסים על 600 דונם", סיפר מלט. "יש לנו שדות חיטה ומגיעים אלינו מתנדבים לסייע בזריעה, בחריש ובמרעה".
"כשהגבעה הוקמה היה בה רק נוער ובהמשך הצטרפו משפחות", הוסיף. "מה זה נערי גבעות? זו הכללה גסה שיש מתחת המטריה הזו אלף גוונים. הנוער שמגיע אליי בא מטעמים של חלוציות".
שכנו לגבעה ידידה אמסלי, שמתגורר במקום יחד עם אשתו ובתם הקטנה, שיתף: "אנחנו מסבירים להם שהם חלק מהתהליך, חלק מהאידיאולוגיה שלנו". מלט הסביר: "יש לנו תנועה שנקראת 'גאולת ציון בחזון ובמעש', החזון זו ההסברה, והמעש זה לקחת אחריות על השלב הבא בהתיישבות – לקחת את השטח ולנסות לראות איך אנחנו פורצים אליו, לעלות ליישובים חדשים ולעזור לחקלאים. התיישבות מלאה בחלקי ארצנו".
"היישובים פה נותנים גב חזק לגבעה, נותנים אוכל ומים, ובכלל – כל הדברים שאנחנו צריכים", הוסיף מלט. "תושבי היישוב מחפשים דרכים איך לתרום ולסייע לנו במימוש האידיאולוגיה. הם מרצונם מגיעים ותורמים באוכל ובכסף לכל מה שצריך מתוך מטרה משותפת של תפיסת המרחבים", מוסיף מלט.
אנשי הגבעות חשים תחושת שליחות כאילו הם בתקופת חומה ומגדל. לשיטתם, אם הם לא יהיו על הגבעה, השטח יעבור לפלסטינים. "ההתיישבות מתחילה ברגליים, כל יישוב ביהודה ושומרון התחיל ככה", אמר מלט. "פעם היו ביצות ומלריה, היום יש קור, בוץ ותנאים קשים".
"הגבעות היום זה חומה ומגדל, אף אחד לא פורע חוק. אם בקום המדינה אנשים היו חושבים שאנחנו פורעים חוק לא הייתה קמה פה מדינה, כל הקיבוצים קמו ככה. טוב שיש לנו חוקים. אבל חוקים שנשארו פה מהמנדט הבריטי, שמגבילים בנייה ליהודים, לא מתאימים להיום".
"רוצים לבטל את הכיבוש ביהודה ושומרון"
הריסת המבנים במאחזים ברחבי יהודה ושומרון, שהתגברה בתקופה האחרונה, מסמלת לטענתם את תחילת יישום עסקת המאה של נשיא ארה"ב טראמפ. "אנחנו נמצאים בשטח C, וחלק קטן מהגבעה בשטח B, למרות שאנחנו לא מכירים בהגדרות האלה. הורסים לנו את המבנים בגלל שאנחנו מושכים את כל ההתיישבות החוצה. היום כל הערבים יוצאים החוצה ומשתלטים על שטחי C, וההתיישבות במלחמת מאסף על מקומות שקרובים אליה".
"כשאנשים נוסעים פה הם לא יודעים מה קורה מעבר לגבעה", סיפר אמסלי. "לרוב יעשו רעש רק כשרואים ערבי שהתחיל לחרוש ולבנות את הבית שלו 50 מטרים מהיישוב, ואז מביאים עליו את המנהל האזרחי וכו'. רובנו לא שמים לב להשתלטות של הערבים על כל השטח".
התפיסה שמובילים אנשי הגבעות שונה מזו של הנהגת ההתיישבות כיום ביהודה ושומרון. "הם קיבלו על עצמם תכתיב של בנייה בתוך היישובים שמקבעת תפיסה שלפיה אנחנו לא המקומיים פה. אין בעיה בבנייה לפי התוכניות, יש בעיה בתוכניות עצמן. הנחת היסוד שלנו היא שארץ ישראל כולה שלנו – שכם ועמאן, ארץ ישראל השלמה, מה שהקב"ה הבטיח לאברהם אבינו".
"לכן אנחנו לא מפקידים את התוכניות שלנו במנהל האזרחי אלא דורשים שתהיה פה ריבונות, שייתנו לבנות פה בצורה מסודרת", הסביר מלט. "אנחנו לא אנרכיסטים שרוצים בלגן, שרוצים סתם לבנות. יש אצלנו מדיניות כמו הספר הלבן של הבריטים שלא נותנת ליהודים לבנות, לא בונים ביהודה ושומרון, וגם כשבונים זה רק באישור של טראמפ כל עוד הוא מכיר בזכויותינו על המרחבים, ואנחנו לא מוכנים לקבל את זה".
בחלק מהדברים שאומרים אנשי הגבעות יש השקה לעמדות שמוצגות דווקא בצד השני של המפה הפוליטית. "בהרבה נקודות אנחנו דווקא מסכימים עם השמאל, אנחנו רוצים לבטל את הכיבוש ביהודה ושומרון וחושבים שיש פה בעיה", אמר מלט. "מדינת ישראל חייבת להחיל ריבונות. יש פה שאלה מה היחס לאדמות? האם אנחנו כובשים או שזו הארץ שלנו?".
"אם אנחנו כובשים וזרים, אז בואו נקפל את הפקלאות שלנו, לא רק מיהודה ושומרון אלא מכל הארץ, ונחזור כל אחד לאיפה שהגיע. זו השאלה שצריך לברר ואנחנו לא פוחדים ממנה. אנחנו רוצים שעם ישראל יתמודד איתה. אם הארץ שלנו, אז כמו שיש ריבונות ברמת הגולן ככה תהיה גם ביהודה ושומרון, וזה לא תלוי בתכתיבים של מדינות זרות".
"אם אנחנו לא בעלי הבית – לסגור את הציונות"
אנשי הגבעות לא ממש אוהבים את כוונות הסיפוח שמתעכבות, בעיקר בשל העובדה שהן חלק מעסק המאה של הנשיא האמריקני טראמפ, "תוכנית שבנויה על זה שאף צד לא מרגיש שגנבו לו את הגבינה מהצלחת".
"היהודים כאילו לא הפסידו כלום כי זה לא היה שלהם וגם הערבים לא הפסידו כלום", הסביר אמסלי את הרציונל של התוכנית כפי שנתפסת בגבעות. "המשמעות של שלום זו שלמות, שכל אחד מוצא את המקום המדויק שלו. הקשר שלנו עם הארץ הוא עקרוני ולא שולי, ולכן אנחנו צריכים להתמודד עם השאלה אם אנחנו בעלי הבית או הערבים. אם אנחנו לא בעלי הבית – אז צריך לסגור את הציונות".
בחזון של אנשי הגבעות אין תשובה חד משמעית בנוגע למעמד הפלסטינים שיישארו ביהודה ושומרון לאחר החלת הריבונות. "זו שאלה שצריך להתמודד איתה. כל הבעיה של הערבים זה סימפטום לבעיה העקרונית של בעלות הארץ. יש פתרונות לגבי הערבים, אבל זו לא השאלה. צריך לברר אם אכפת לנו מהארץ שלנו. הרי כל התוכנית של טראמפ, שמוותרים על הזכות שלנו על חלקים מיהודה ושומרון, זה שומט את הטענה המוסרית על כל גרגיר אדמה. בנקודה הזו אנחנו מסכימים עם השמאל, רוב השקפת העולם שלי, 90% ממנה, תואמת לעמדות השמאל".
"חיים בתנאים קשים, אבל זה המאבק"
המאחזים בגבעות ביהודה ושומרון לא צצים באופן סתמי, מאחורי נקודות ההתיישבות עומדת אסטרטגיה מסודרת. "אנחנו מטיילים הרבה בשטח ובוחרים מקום שהוא אסטרטגי. המטרה היא לתפוס כמה שיותר אדמות טובות, שמייצרות רצף התיישבותי בשטח".
"אנחנו מסתכלים הרבה על חלוקת השטח ל-A, B ו-C, כדי לטשטש את החלוקה, כמה שיותר לפרוץ קדימה", הסביר מלט. "יש לנו את הדרכים שלנו להבין מה הרשויות שמגיעות לפה מתכננות לעשות. אנחנו מקימים מאחזים, מותחים את גבולות ההתיישבות, פורצים קדימה".
מלט הגיע לגאולת ציון אחרי שהרחיקו אותו מירושלים. אבל זו לא הייתה הפעם היחידה שהוצא נגדו צו הרחקה. "הרחיקו אותי במשך שנה מיהודה ושומרון, כל פעם האריכו את הצווים בגלל שקרים של המערכת שנועדו לכסות על המאבק שלי. טענו שאני מפריע לערבים, פועל נגדם באלימות. אני לא אלים, אין לי שום בעיה עם ערבים. היו לי תיקים במשטרה על הסגת גבול, הפרה של צו שטח צבאי סגור, חשדו בי במקרים של תקיפות נגד ערבים. אבל בסוף היו לי שני כתבי אישום שנגמרו בלי הרשעה. לא הורשעתי מעולם וגם לא נחקרתי בשב"כ".
עמישב ואשתו שרה מגדלים את ארבעת ילדיהם בבית עץ שבנה על הגבעה. בתוך הבית יש מטבח, סלון קטן ומיטת קומתיים קצרה שבנה בשתי ידיו. מחוץ לבית מוצב גנרטור שמשמש אותם בעיקר לכביסה, ועל השולחן בחוץ מאגר של פאנלים סולריים שנטענים בשמש. לקראת הערב, עמישב מכניס אותם פנימה והם מאירים את הבית.
"קשה לי לפעמים כשאני צריך לישון בגבעה בקור, וגם ליהודי קשה שאולי ינחתו עליו כמה טילים בדרום הארץ או בצפון", אמר אמסלי. "יש פה תנאים מאוד קשים. אין לנו שביל מסודר לגבעה ויש קושי גדול בכל פעם שבאים הביתה".
"פעם חזרתי מארוחת ערב בבית של אחותי עם אשתי בחודש תשיעי והתינוקת בסביבות 20:00 והלכנו בבוץ פסיכי עד הבית. ביד החזקתי תיק כביסה ובשנייה את הילדה, כי אי אפשר להשתמש בעגלה בגלל שהדרך משובשת", תיאר. "כל דבר שאתה קונה לבית זו לוגיסטיקה כי רק ג'יפים יכולים להגיע לגבעה. יש לנו מים מאחד החקלאים פה, אבל לא בכל שעות היממה. זה קשה, זה לחרוק שיניים, אבל אנחנו פה במשימה".
גם אם למעשה מדובר במספר מצומצם של אנשים, תושבי הגבעות ביהודה ושומרון נמצאים בלא מעט נקודות בשטח ומהווים כוח נוסף שמשפיע על שיח הריבונות. כבר עכשיו הם מנהלים מאבק בשטח כדי לטשטש את תוכנית השלום של טראמפ, ולטענתם המשוואה שלא מפנים אף אחד מביתו היא בזכותם.
ככל ששעון החול של הסיפוח מתקדם, כך גוברת ההתנגדות בגבעות. אבל לא מדובר בהתנגדות אלימה, אלא במלחמה אידיאולוגית. "כשמביטים על תוכנית טראמפ, על שרטוט הגבולות והמשוואה שאף יהודי לא יפונה מביתו, מבינים שפריצת גבולות ההתיישבות הקנתה יותר אחיזה בארץ ישראל והיוותה אלטרנטיבה ציונית הולמת לתוכניות חלוקת הארץ. אנחנו נמשיך ליישב ולהגשים את החזון הציוני כפי שעשו אבותינו לאורך הדורות, מאברהם אבינו, דרך דוד בן גוריון ועד היום".
