1.1 מיליון תלמידים ישובו הבוקר (א') לבתי הספר לאחר כחודש וחצי של למידה מקוונת בזום, בהם ילדי כיתות ה'-ו' וכן י"א-י"ב ביישובים ירוקים, צהובים וכתומים בהירים. הם ילמדו ארבעה ימים בלבד, ייצאו לחופשת חג הפורים, ויחזרו שוב לכיתות ביום שני שלאחר מכן.
תלמידים אלה יצטרפו לילדי הגנים וכיתות א'-ד' שחזרו לספסל הלימודים לפני כשבועיים. אולם בדומה לסגרים הקודמים, גם הפעם תלמידי כיתות ז'-י' ייאלצו להמשיך ללמוד מול המסכים בבתים, לפחות עד 7 במרץ. אם הם יחזרו במועד זה, הם צפויים ללמוד 11 ימים בלבד עד לחופשת חג הפסח.
דיון בנושא החזרתן של שכבות גיל אלה נערך ביום חמישי האחרון, אך ההחלטה לא שונתה - והדבר עורר כעס וביקורת עזה בקרב ההורים, הילדים וצוותי ההוראה שזועמים על פתיחת קניונים ומכוני כושר לפני מערכת החינוך. שר הבריאות יולי אדלשטיין אף הודה כי "הייתה זאת טעות לפתוח את המסחר לפני החינוך, אבל אי אפשר גם וגם וגם".
כך או אחרת, ההורים והתלמידים המאוכזבים - שמתמודדים במשך זמן רב עם הקשיים המורכבים בלמידה מרוחקת שכזאת - יוצאים למאבק. השבוע הם השביתו שעות לימודים בזום, וצפויים לעשות זאת גם בבוקר. השבוע המאבק יוחרף, כאשר הורים יזמו למידה בקניון TLV בתל אביב ובקניון הראל במבשרת ציון.
"המטרה שלנו היא להמחיש את חוסר ההיגיון בפתיחת הקניונים והשארת תלמידי החטיבות בבית", אמר מאיר אדרי, יו"ר ועד ההורים בחטיבת הביניים היובל במבשרת ציון. "זה מצב הזוי ואנחנו רוצים להעביר מסר לקבינט הקורונה - לפתוח את חטיבות הביניים. אם בטוח לפתוח את הקניון, אז אני מצפה שימצאו מתווה לפתיחת החטיבות. ואם הקניון בטוח - אז שילמדו בזום בקניון".
גם אדרי, בדומה לנציגי חינוך רבים, הצביע על הפערים הלימודיים וכן על הנזקים הנפשיים שחווים ילדים אלה, "ושאותם ייקח הרבה הרבה זמן לתקן". בנותיו, התאומות אריאל ואליה הלומדות בכיתה ט', ילמדו הבוקר מתוך מרכז הקניות.
"כל הזמן שוכחים את קבוצות הגיל שלנו, נראה שהחינוך שלנו פחות חשוב ולא מדברים עלינו", אמרה הבת אריאל. "אנחנו מבקשים שיחזירו אותנו לבתי הספר. קשה ללמוד בזום, קשה להתרכז. המערכת משתנה כל הזמן, יש ניתוקים וקשה להבין את החומר. בבוקר, במקום להיפגש עם החברים בבית הספר - ניפגש ללמוד בקניון". היא ציינה גם את החששות שלה ושל חבריה שמא הם לא יגיעו מוכנים לשנתם הבאה - והראשונה - בתיכון.
"אני לא מבינה איך פותחים קניונים, שלשם מגיעים הרבה מאוד אנשים, ובבית הספר שבו לומדים בקפסולות ושומרים על ריחוק - לא מאפשרים", אמרה אליה, "קשה לנו מאוד ללמוד בזום, יש לנו הרבה עבודות לעשות, קשה להקשיב. בשעות האחרונות של היום אנחנו לא מבינים את החומר".
לימור לוונטל, חברת הנהגת ההורים של בית ספר גבעון בתל אביב, אמרה כי הוחלט לקיים שיעורים בקניון TLV "כדי להמחיש את האבסורד".
"החינוך הוא הקורבן של החלטות קבינט הקורונה", היא הוסיפה, "אנחנו לא מבינים את הרמזור שנוצר בפועל רק כדי לסגור את החינוך. המטרה שלנו היא להדגיש את הפער בין פתיחת המסחר לבין השארת הילדים בבית. אנחנו אומרים 'חינוך לא עוצרים באדום' בדיוק כמו שקניונים לא עוצרים".
עמית שטרם, תלמידת כיתה ח' בעירוני א', אמרה כי ההחלטה לפתוח את הקניונים ולהשאיר את תלמידי כיתות ז'-י' בבית מגוחכת ולא מובנת, כלשונה. "בית הספר שלנו קרוב לקניון TLV שיהיה פתוח, אבל אנחנו נמשיך להישאר בבית וללמוד בזום", אמרה שטרם, "בשנה שעברה למדתי פחות מחצי שנה, הלכנו הביתה לסגר ומאז בקושי למדנו והיינו בבית רוב הזמן. לא הספקתי להכיר את כל התלמידים בכיתה וגם לא את כל המורים. את המורה לתנ"ך למשל בחיים לא פגשתי".
גם היא, כמו אלפי תלמידים, חזרה על הקושי שבלימודים בזום. "קשה להתרכז, יש ניתוקים ותקלות, לא כולם מצליחים לפתוח את המצלמה. זה מקשה על הרצף, אני מניחה שגם למורים זה לא נוח".
שטרם הודתה: "בגלל הקושי להיות מול המסך, אני מציירת במחברת או פותרת סודוקו. הרבה תלמידים הרי יילכו לקניון, יותר פשוט להחזיר אותנו לקפסולות. זה שאנחנו בגיל שבו אנחנו יכולים להיות אחראים לעצמנו - לא אומר שאנחנו לא צריכים לחזור לכיתה".
ומהצד השני - התרגשות ושמחה בקרב התלמידים שכן ישובו הבוקר ללימודים בבתי הספר.
אבישי עזריאל, תלמיד כיתה י"ב בישיבת אמית אשדוד, שיתף: "כבר כמעט שנה שאנחנו נמצאים במצב של חוסר ודאות. כששמענו שחוזרים ללמוד ביום ראשון שמחנו מאוד, גם בגלל הקושי בלמידה בבית ובעיקר בגלל החזרה לשגרה נורמלית ולמפגש קרוב-רחוק עם החברים והמורים. אני מאוד מקווה שלא נחזור ללמוד בזום ושנסיים את לימודי התיכון שלנו בצורה הטובה ביותר שאפשר, גם לימודית וגם חברתית".
תמר אנגל, תלמידת כיתה ו' בבית הספר גורדון גבעתיים, תפגוש הבוקר את חבריה ומוריה בכיתה עצמה וגם היא שמחה על כך. "השנה האחרונה הייתה מאתגרת מאוד בשביל כולנו. היינו צריכים ללמוד ולהשלים חומר לימוד של שנה שלמה, וכל זה בלי קשר ומגע ישיר בין התלמידים למורים.
"חסר לי מאוד המפגש החברתי, שהוא חלק מאוד חשוב בחייו של כל תלמיד בבית הספר", המשיכה, "בסגר הראשון הרגשתי שהילדים בכיתה שלי מאבדים קשר אחד עם השני. בתקופה הראשונה נפגשתי בעיקר עם החברות הקרובות שלי, אבל עם הזמן כולנו מצאנו את הדרך גם להיפגש וגם ללמוד טוב יותר.
"הרגשתי שמתעלמים משכבת הגיל שלי. אנחנו, תלמידי כיתה ו', מספיק גדולים כדי להישאר לבד בבית, וגם לא לומדים לבגרויות, ולכן לא מדברים עלינו. אבל חשוב שגם אנחנו נלמד. גם העתיד שלנו חשוב ואנחנו זקוקים ללמידה הזאת. אני חוששת ששוב נחזור לסגר וללמידה מרחוק, אי אפשר לדעת מה יקרה בהמשך. אני מקווה שהפעם ימצא פתרון קבוע ושלא נצטרך לחזור שוב ושוב ללמידה בזום".
פורסם לראשונה: 23:36, 20.02.21