כיממה לאחר ששופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג אישרו לתובעת הראשית פאטו בנסודה לפתוח בחקירה על "פשעי מלחמה של ישראל", הגיבו בירושלים בחריפות. ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה את השרים לא להתייחס בפומבי להחלטת בית הדין הבינלאומי, אך הערב (שבת) הוא פרסם תגובה זועמת: "כשבית הדין הבינ"ל בהאג חוקר את ישראל על פשעי מלחמה שקריים לגמרי, זאת אנטישמיות מזוקקת". גם בצה"ל הגיבו: "החלטה מוטה, בלתי-עניינית ונטולת סמכות".
בהחלטתם קבעו השופטים כי החקירה יכולה להתקיים בשטח יהודה ושומרון והרשות הפלסטינית וכעת תצטרך התובעת להחליט אם אכן לפתוח בחקירה. ההחלטה עלולה להציב גורמים ישראליים - בהם גם ראש הממשלה, שרים, רמטכ"ל, ראשי מועצות ויישובים בהתנחלויות ועוד - בפני הליכים פליליים ואף מול צווי מעצר.
על-פי החלטת השופטים, שהתקבלה ברוב קולות, "פלסטין" שגבולותיה הם גבולות 1967 - כולל מזרח ירושלים - היא מדינה חברה בבית הדין הבינלאומי. זאת לאחר שהתובעת בנסודה ביקשה מבית הדין לקבוע את הגבולות הטריטוריאליים שבהם אמורה להתנהל החקירה על ביצוע פשעי מלחמה לכאורה.
נתניהו אמר: "בית הדין הזה הוקם כדי למנוע זוועות כמו השואה הנאצית נגד העם היהודי, כעת הוא תוקף את המדינה היחידה של העם היהודי. ראשית, הוא טוען באופן שערורייתי, שכשיהודים חיים במולדתם, בשילה, חברון, בית אל, אפילו בירתנו ירושלים - זהו פשע מלחמה. שנית, הוא טוען שכשחיילינו הגיבורים, מגינים עלינו נגד טרוריסטים שבאים לרצוח את ילדינו, לשגר טילים על ערינו - גם הם מבצעים פשע מלחמה.
"כמובן שבית הדין המגמתי הזה, שמטיח את ההאשמות ההזויות האלה נגד הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, ששמה ישראל - הוא מסרב לחקור את פשעי המלחמה האמיתיים שמבצעות דיקטטורות אכזריות כמו איראן וסוריה כמעט מדי יום. זוועות מחרידות - הוא לא חוקר בכלל. כראש ממשלת ישראל, אני מבטיח לכם, נעמוד מאוחדים, נגן על חיילינו שמגינים עלינו, נגן על מולדתנו בכל הכוח. אי הצדק המשווע הזה זועק לשמיים, לעולם לא ניכנע לו".
התובעת פאטו בנסודה: "לחקור טענות לפשעי מלחמה"
גנץ: "החלטה חמורה, כלי שרת בידי חורשי רעתה של ישראל"
שר הביטחון בני גנץ שלח איגרת מיוחדת לחיילי ומפקדי צה"ל ואנשי מערכת הביטחון בעקבות החלטת בית הדין בהאג, שאותה כינה "חמורה, חסרת סמכות, שנועדה להוות כלי שרת בידי חורשי רעתה של מדינת ישראל. צה"ל ומערכת הביטחון כולה ימשיכו להגן על המדינה ואזרחיה במסירות ובמקצועיות, תוך שמירה על ערכי מדינת ישראל וצה"ל והקפדה על כללי הדין הבינלאומי"".
"בית הדין לא נועד לרפות את ידיהן של מדינות דמוקרטיות במאבקן בטרור ובמאמציהן להגן על אזרחיהן. מדינת ישראל נאלצת להתמודד עם אתגרים ביטחוניים קשים ומורכבים, ואלו ימשיכו ללוות אותה. מדינת ישראל ערוכה לכל השלכה אפשרית הנובעת מההחלטה השגויה, הפוליטית והמוטה. מערכת הביטחון, יחד עם שאר הגופים במדינת ישראל, יפעלו בנחישות בכדי למנוע פגיעה במפקדי צה"ל וחייליו, ואנשי מערכת הביטחון כולה. זוהי תקופה מורכבת ומרובת אתגרים ביטחוניים ואחרים".
גם בצבא הגיבו ואמרו כי "צה"ל והרמטכ"ל בראשו מצרים על החלטתו של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג. עמדת מדינת ישראל היא שמדובר בהחלטה מוטה, בלתי-עניינית ונטולת סמכות. צה"ל הגן וימשיך להגן, בנחישות ובכל הזירות על ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה, מתוך מחויבות מלאה לרוח צה"ל, לערכיו ולחוקי מדינת ישראל והדין הבין-לאומי. צה"ל מגבה לחלוטין וימשיך לגבות את כלל משרתיו, בסדיר ובמילואים, הפועלים באומץ ובמסירות להגנת מדינת ישראל ואזרחיה וערוך לתת גיבוי וסיוע לחייליו ולמפקדיו, ככל שיידרש".
היועמ"ש: "לבית הדין הבינלאומי אין סמכות בעניין זה"
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ד"ר למשפט בינלאומי, הגיב גם הוא עם צאת השבת: "עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא שבית הדין הפלילי הבין-לאומי נעדר כל סמכות בעניין זה, וזאת, בין היתר, משום שאין מדינה ריבונית פלסטינית, אין שטח ששייך למדינה כזו, ומשום שממילא אין לרשות הפלסטינית כל סמכות שיפוט ביחס לישראלים. עמדה זו זכתה לתמיכה מצד מדינות מרכזיות ומומחים משפטיים בעלי שם, אך שופטי הרוב בהחלטתם בחרו להתעלם מרבות מהטענות המשפטיות כבדות המשקל שהועלו בהקשר זה.
"מדינת ישראל היא דמוקרטיה שומרת חוק בעלת מערכת משפט עצמאית. מדינת ישראל מחויבת לערכי היסוד של המשפט הבין-לאומי, ויודעת לבחון באופן עצמאי טענות להפרות של הדין. גם מטעם זה אין כל מקום להתערבותו של בית הדין בעניינים המסורים לסמכותה הריבונית של מדינת ישראל.
"הניסיונות לגרור את בית הדין לעסוק בסכסוך הישראלי-פלסטיני מוכרים ומטופלים מזה זמן רב על-ידי הגורמים המדיניים והמשפטיים הרלוונטיים, שנערכו לכל ההתפתחויות האפשריות בזירת בית הדין. היועץ המשפטי לממשלה וצוותו ימשיכו לסייע לממשלת ישראל ולאזרחי המדינה להתמודד עם כל תרחיש אפשרי בזירת בית הדין הפלילי הבין-לאומי".
בעבר, יצוין, הגדירה התובעת בנסודה את הגבולות כ"גדה המערבית כולל מזרח ירושלים ועזה", אך לא היה ברור אם השופטים יתערבו בקביעה הזו, שכן משמעותה היא קביעת הגבולות של המדינה הפלסטינית העתידית. עם זאת, השופטים לא התייחסו בהחלטתם לסוגיית הבנייה בהתנחלויות וחוקיותה - אלא רק לסמכות השיפוטית הטריטוריאלית.
מלבד ישראל, גם ארגון הטרור חמאס עשוי למצוא את עצמו בצד הנחקר. לדברי התובעת, יש חשד סביר שבמהלך מבצע "צוק איתן" ביצעו גם ישראל וגם חמאס וארגונים פלסטיניים חמושים אחרים פשעי מלחמה.
אמש התייחסו גם במחלקת המדינה האמריקנית להחלטת בית הדין, ומסרו כי ארה"ב "מודאגת מאוד" ממנה. דובר מחלקת המדינה נד פרייס הוסיף: "אנחנו מודיעים להחלטה ובוחנים אותה". לאחר כמה שעות צייץ פרייס בטוויטר כי "ארה"ב מתנגדת להחלטת בית הדין בהאג". פרייס הוסיף: "נמשיך לקיים את מחויבותו המלאה של הנשיא ביידן כלפי ישראל וביטחונה, כולל התנגדות לפעולות המבקשות לפגוע בישראל באופן לא הוגן".
השתלשלות האירועים
בסוף דצמבר 2019 הודיעה בנסודה כי בתום הבדיקה המקדמית שבה פתחה בינואר 2015 בנוגע לאפשרות של חקירת פשעי מלחמה בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה, היא סבורה שיש עילה לטענות לפשעים אלה ושהם אכן מתבצעים - אם כי היא לא ציינה מפורשות בידי מי.
בנסודה פתחה ב"בדיקה המקדמית" על רקע מבצע צוק איתן ובעקבות פניית הפלסטינים שהצטרפו זמן קצר לפני כן לבית הדין. היא הודיעה כי הבדיקה הייתה "עצמאית, מקיפה ואובייקטיבית", ומצאה שיש "בסיס רציונלי להאמין" שמתבצעות או שבוצעו פשעי מלחמה בגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים) וברצועת עזה.
בהקשר הישראלי, היא כתבה, הבדיקה מראה כי צה"ל ביצע "מתקפות לא-מידתיות" בלפחות שלוש תקריות שנבדקו. מנגד, היא הוסיפה כי חמאס וקבוצות פלסטיניות חמושות אחרות ביצעו פשעי מלחמה בכך ששיגרו רקטות לעבר אזרחי ישראל והשתמשו באזרחים כמגנים אנושיים. היא הוסיפה שהם גם שללו מחשודים זכות למשפט הוגן – ככל הנראה בהתייחסות להוצאות להורג על-ידי חמאס של חשודים כמשת"פים במהלך ימי הלחימה ב-2014.
התובעת הראשית נמנעה מלפתוח בחקירה מיידית, וביקשה מבית הדין הבינלאומי חוות דעת שתאשר את סמכותה לפתוח ב"חקירה מלאה" בתוך 120 יום. הודעתה של בנסודה הגיעה זמן קצר לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט פרסם הודעה משלו, ולפיה אין לבית הדין בהאג סמכות בעניין ישראל.
בית הדין אפשר למדינת ישראל להעביר את עמדתה בנושא עד 24 ביוני, אך בארץ החרימו את ההליך כולו כדי לא לתת לו לגיטימציה.
במהלך התקופה בישראל נערכו לאפשרות שהרכב הקדם-משפט של בית הדין יפרסם את ההחלטה שלו ערב יציאתו לפגרת הקיץ ביולי - מה שבסופו של דבר לא קרה. בדיונים מוקדמים שנערכו בארץ נשמעה ההערכה כי בית הדין יבחר דווקא לדחות את הפסיקה שלו בעניין ישראל והפלסטינים - עד לאחר החלטה אפשרית של ישראל בעניין הסיפוח, ו/או עד לאחר הבחירות לנשיאות בארה"ב בנובמבר לכשיתברר אם הנשיא דונלד טראמפ נבחר לקדנציה שנייה.
הסיבה לכך היא שביוני האחרון חתם טראמפ על צו נשיאותי המתיר להטיל סנקציות כלכליות נגד גורמים בכירים בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, גורמים שיהיו מעורבים בניסיונות לחקור ולהעמיד לדין חיילים אמריקנים בגין פעולותיהם באפגניסטן, או בני ברית של ארה"ב כולל ישראל. הצו כלל החרמת נכסים של אותם גורמים בכירים בבית הדין ושלילת כניסתם וכניסת בני משפחתם לארה"ב.
