זה שפוליטיקאים משקרים אינו חידוש גדול. הפילוסופית האמריקנית-יהודייה חנה ארנדט כבר כתבה ב-1967 ש"איש מעולם לא הטיל ספק בכך שהאמת והפוליטיקה נמצאות ביחסים גרועים למדי זו עם זו".
בנימין נתניהו, אחד שמנהל מלחמה עקבית עם האמת, אולי היה יכול למצוא נחמה בדברים של ארנדט, ובכל זאת, בחינה מסודרת של שקרי הפוליטיקאים בהיסטוריה יכולה ללמד שיש להם דרגות שונות: יש כאלה שיכולים להיתפש כשקרים לבנים הנובעים מטבע המקצוע, וישנם שקרים שחורים שעלולים להרוס אותו.
לאילו מהם שייכים שקרי נתניהו והאם יש קשר בינם לבין מצבו הפוליטי הנוכחי, שבמסגרתו הוא מתקשה להרכיב ממשלה, בין השאר משום ששותפיו האפשריים אינם מאמינים לו?
ראשית כדאי להבין מדוע פוליטיקאים משקרים. פרופ' בנג'מין גינסברג האמריקני, שכתב ספר על שקרים בפוליטיקה ("The American Lie"), אמר פעם ש"תהליכי הבחירות כיום מייצרים מפלצות. זה דורש שנים של קמפיין, ורק האנשים הכי שחצנים, שאפתנים ונרקיסיסטים יהיו מוכנים לעשות דבר כזה". פרופ' אמריקני אחר, אלפרד קילילאה, טען ששקר הוא חלק הכרחי בתיאור התפקיד של פוליטיקאי: "אנשים רוצים שירותים ללא העלאות מס. אין שום דרך לרבע את המעגל הזה ולדבר רק אמת".
השקר שעשוי להכריע את גורלו הפוליטי של נתניהו הוא הבטחתו לרוטציה, "בלי שטיקים ובלי טריקים". גם מפלגות הימין שאולי פלרטטו עם הרעיון להקים עמו ממשלת רוטציה הבינו שזה עניין של אופי
פעם לימדו ילדים אמריקנים לומר את האמת בעזרת סיפור מוסרי על יושר נשיאותי. בביוגרפיה על ג'ורג' וושינגטון, ממייסדי האומה האמריקנית ונשיאה הראשון, נכתב כי בהיותו ילד הודה בפני אביו שפגע בעץ הדובדבן שלהם באמצעות גרזן. "אני לא יכול לספר שקר, אבא", הסביר. לימים התברר שהביוגרף שלו המציא את הסיפור.
ב-1983 נפגש הנשיא רונלד רייגן עם ראש ממשלת ישראל יצחק שמיר בבית הלבן. רייגן סיפר שהסריט את מעשי הזוועה של מחנות המוות הנאציים בעת ששימש כצלם בצבא ארה"ב באירופה. והאמת? הוא מעולם לא עזב את אמריקה במהלך מלחמת העולם השנייה.
ישנם גם שקרים "טובים" שמטרתם להגן על ביטחון המדינה, לפחות לפי דעת המנהיג. עוד לפני פרל הארבור היה פרנקלין רוזוולט נחוש להכין את ארה"ב למלחמת העולם השנייה נגד גרמניה הנאצית ויפן, ואף שלאמריקנים הוא הבטיח לשמור על ניטרליות, בסתר הוא לא רק חימש את בנות הברית אלא גם הכין את צבא ארה"ב. השקר האצילי הזה הציל בדיעבד את העולם החופשי.
ומנגד, בשנות ה-60 הבטיח הנשיא לינדון ג'ונסון לאמריקנים שלא יגדיל את מעורבות צבא ארה"ב במלחמת וייטנאם, אולם בפועל עשה את ההפך, מה שהוביל למותם של עשרות אלפי חיילים ולשסע גדול בחברה האמריקנית. זו הייתה אחת הסיבות המרכזיות לכך שלא התמודד לנשיאות ב-1968.
האם שקרים של פוליטיקאים בהכרח גורמים להם נזק? בקבוצת מיקוד שנערכה בבריטניה לגבי ראש הממשלה בוריס ג'ונסון, התבקשו המשתתפים לרשום את המילה הראשונה שעולה בראשם כדי לתאר אותו. "טראמפ", כתב אחד. "שקרן", הוסיף אחר. כשהתבקשו לפרט הדגיש נשאל נוסף: "הוא מדבר טוב אבל אתה לא מאמין לשום דבר שהוא אומר". בסיום נשאלו חברי הקבוצה עבור מי יצביעו. כולם, פרט לאחד, הודיעו שיבחרו בג'ונסון.
דונלד טראמפ טען ב-2015 שאלפי מוסלמים בניו ג'רזי חגגו את פיגועי הטרור במגדלי התאומים, מה שהיה שקר מוחלט. פרופ' רוברט שפירו האמריקני הסביר: "כשטראמפ מעלה טענות על התנהגות מהגרים, זה מידע שעולה בקנה אחד עם הדעות שיש לתומכיו לגבי ההגירה. גם אם זה לא נכון, זה מתאים לתפישת המציאות שלהם". טראמפ ניצח כמובן בבחירות 2016.
מדוע צולחת דרכם של מנהיגים פופוליסטים שקרנים? פרופ' קרנגי מלון האמריקני טוען: "רק כאשר אנשים מרגישים נטולי זכויות ומודרים ממערכת פוליטית הם מקבלים שקרים של פוליטיקאי שטוען כי הוא אלוף 'העם' נגד 'הממסד' או 'האליטה'. הפרות התנהגות של עלית זו - כמו יושר או הגינות - יכולות להוכיח שהפוליטיקאי הוא מייצג אותנטי של 'העם' נגד 'הממסד'".
טראמפ נוצח בבחירות 2020 אף שזכה במספר הקולות הגדול ביותר שאליו הגיע מועמד רפובליקני לנשיאות אי פעם. השקרים לא גרמו לו להפסיד בקהל שלו, אלא עוררו לחיים את מתנגדיו.
נתניהו מבטיח שלא יהיו טריקים ולא יהיו שטיקים ברוטציה:
כך גם נתניהו. חרף שקרים בוטים, הוא לא איבד מכוחו האלקטורלי (אם נחשב בכלל זה את הקולות ש"תרם" לציונות הדתית). אבל אולי בגללם הוא הצליח להעמיד נגדו את חזית "מתנגדי ביבי", שמאיימת כעת על המשך שלטונו.
השקר שעשוי להכריע את גורלו הפוליטי הוא הבטחתו לקיים את הרוטציה עם גנץ, "בלי שטיקים ובלי טריקים". גם מפלגות הימין שאולי פלרטטו עם הרעיון להקים עמו ממשלת רוטציה, הבינו לאחר ישיבת הממשלה שדנה במינוי שר משפטים – ובפועל מטרתה הייתה לחרב את הפריטטיות - שלא מדובר בצעד טקטי אלא באופי. השקר הזה ייזכר בדורות הבאים כפרפראזה על בנימין זאב הרצל: "אם תרצו - זו אגדה".
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
