פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, שהגיע לג'וליס שבגליל קרא אחר הצהריים (שבת) לאנשים ללכת להיבדק. "לכו להיבדק, אם אתה חושב ומרגיש קצת חשד, אם היית קרוב לחולה, התקהלות, ארוחה עם חבר ולא שמרת על הכללים - לך להיבדק. אי אפשר לחסל קורונה בלי להיבדק, יכול להיות שאיש בריא הוא מאומת, ויכול להדביק. כל אדם, גם אם מרגיש בריא, אבל יש חשד - שיילך להיבדק".
פרופ' גמזו אמר כי נתוני התחלואה במגמת ירידה והוא העריך כי ישראל בדרך לכ-2,000 חולים ליום בשבוע הקרוב: "אם נמשיך באותו כיוון, נהיה מסודרים לחורף". בהתייחסו להפרות של אישי הציבור אמר: "איש ציבור צריך להשגיח על עצמו כפל כפליים". הוא אמר שיכול להיות שערים בישראל ייצאו מהסגר, ואחרות יישארו בסגר לפי תוכנית הרמזור. לדבריו, בערים האדומות לא תפעל מערכת החינוך.
"היו כאן חודש וחצי של חתונות שלצערי גבו מחיר כבד מאוד ביישובים, בבתי החולים, וכולנו כאן היום מבינים היטב וגם בזמן הסגר, ולאחר שנתחיל ביציאה. יציאה מהסגר לא אומר כניסה לחתונות ולהתקהלויות לא זהירות. ההישגים שהשגתם פה והושגו בעבודה קשה עם מחיר כבד צריכים לשמור עליהם".
פרופ' גמזו נועד עם המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל, שייח' מוואפק טריף, בניסיון לרתום את הנהגת העדה למאבק בנגיף הקורונה.
"אין חתונות, רק טקס דתי קטן"
קודם לכן, גמזו ביקר במועצת בית ג'ן, שהוגדרה כיישוב אדום, על מנת לעמוד על הצעדים שננקטו במסגרת המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה. פרופ' גמזו דיבר על נושא החתונות, האירועים החברתיים והלוויות בכפרים הדרוזים ובכלל במגזר הערבי: "אין חתונות. רק הטקס הדתי והקטן מתקיים, אבל אסור שיהיו התקהלויות ומסיבות".
השייח' טריף השתתף איתו במסיבת העיתונאים והוא תומך באיסור לקיים חתונות ואירועים גם לאחר תום הסגר. "רצינו שתדע מה עשינו עד היום. היינו הראשונים מכל העדות שנקטנו בהרבה דברים. בסוף פברואר עשינו את האסיפה הראשונה. תרגמנו את הנחיות משרד הבריאות להנחיות דתיות – סגרנו בתי התפילה, ביטלנו אירועים דתיים, כל החגים והאזכרות שהיו במתכונת ממש מצומצמת. יחד עם ראשי הרשויות, חברי הכנסת, הוצאנו הנחיות איך לנהוג בהלוויות ובחתונות – שיהיו כמה שפחות אנשים".
לדברי השייח' טריף, "יש דברים שצריך לפעול, למשל חתונות – אנו מעדיפים שלא תהיה חתונה בבית, עדיף מצומצם באולם מאשר בבית עם הרבה צפיפות. אצלנו חתונה זה לא מוזיקה וכמה שעות, זה כמה דקות, אומרים מברוק ויוצאים. יש דברים שבכל מגזר צריך לבחון. אני חושב שצריך לחזק את הרשויות המקומיות בעניין תקציבים ייעודיים. הרשויות עומדות בחזית בהסברה, כל מיני דברים שצריך לחזק אותם ולתת להם. גם את ההסברה, צריך עוד הסברה בכפרים. שראשי הרשויות יתלו שלטים, עיתונות, הסברה. אפשר לעשות עוד כמה צעדים.