בג"ץ דחה היום (א') את העתירות נגד ההגבלות שהוטלו במסגרת "מצב חירום מיוחד" להתמודדות עם קורונה שהשפיעו על השתתפות בהפגנות ובתפילות. עם זאת, השופטים קבעו ברוב דעות כי התקנה שאסרה השתתפות בהפגנות במרחק העולה על קילומטר ממקום מגוריו של אדם אינה חוקתית לנוכח הפגיעה החמורה בחירות ההפגנה ובחופש הביטוי. לנוכח זאת הורו השופטים לבטל את הקנסות שניתנו בגין ההגבלות הנ"ל בין 1 ל-13 באוקטובר אשתקד. הכספים שנגבו בגין הקנסות הללו יושבו למשלמים.
השופטים קבעו כי מקום קיום ההפגנה מהווה חלק מהותי מהמסר של ההפגנה, במיוחד כשמדובר במעונו הרשמי של נבחר ציבור וכן לנוכח החשיבות היתרה שיש לייחס למתן אפשרות לבקר את השלטון בעתות חירום.
לפיכך נקבע כאמור כי הקנסות שהוטלו מכוח תקנה זו בטלים, וכי אם בתוך 90 יום ממועד פסק הדין הממשלה לא תודיע שיש ביכולתה להשיב את הקנסות שהוטלו בתקופה זו בגין השתתפות בהפגנות במרחק העולה על קילומטר, יבוטלו כלל הקנסות שהוטלו ב-13 הימים הרלוונטיים (של סגר הקורונה השני בתקופת חגי תשרי) בגין הפרת הגבלת מרחק היציאה מהבית, והכספים ששולמו בגין קנסות אלה יושבו למשלמים.
השופט נעם סולברג סבר בדעת מיעוט כי משפקעה מגבלת הקילומטר לפני כחצי שנה, לאחר שעמדה בתוקפה בתקופה של 13 ימים בלבד (שבהם חלה החרפה ניכרת בתחלואת הקורונה) - זמנה עבר. הוא ציין כי "דיון תיאורטי בשלב הזה – נזקו עולה על תועלתו. אין עותר קונקרטי שטוען כי נקנס באותם ימים; כל מי שנקנס יכול לבקש לבטל את הקנס או להישפט, ואין טעם טוב דיו לבטל את התקנה שהתקינה הממשלה כולה באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לאחר שפג תוקפה".
בסוף ספטמבר שעבר אישרו חברי הכנסת את התיקון לחוק שמאפשר להגביל את הזכות להפגנה במהלך תקופת הסגר, ולאפשר הפגנות רק במרחק של קילומטר מהבית ובקבוצות של עד 20 איש ששוהים במרחק של שני מטרים זה מזה. 46 ח"כים תמכו אז בהצעה ו-38 התנגדו.
יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, אמר אז טרם ההצבעה: "באתי לברר אם עדיין מותר לי לדבר במליאה, כי זה השלב הבא. יגידו לנו שבגלל הקורונה - אסור לי לעמוד ולדבר פה בשמה של האופוזיציה. אני שואל את חברי כחול לבן - מה יקרה אם תגידו לנתניהו שאתם לא מוכנים וזה מנוגד להסכמים שנחתמו? מה יקרה לכם אם תגידו לא? ממה אתם מפחדים? כל נושא ההפגנות נועד להסיח את הדעת מהכישלון הנורא בטיפול בקורונה".
ההכנות לסגר במהלך חגי תשרי
(צילום: דוברות המשטרה)
כמה ימים לאחר מכן האריכה הממשלה במשאל טלפוני את הארכת תוקף התקנות שמגבילות הפגנות. במקביל טענה אז המדינה בתגובה לעתירות לבג"ץ בנושא כי "בנקודת הזמן הנוכחית, שבה מתמודדת המדינה עם גל תחלואה שני גדול ממדים, הצורך בהטלת מגבלות על התקהלויות ומגעים חברתיים, לרבות הטלת מגבלות על אופן קיומן של הפגנות, הוא בבחינת כורח השעה, ובלתי נמנע".
עוד ציינה אז המדינה כי "המשיבים סבורים כי חרף הפגיעה בחופש ההפגנה ובחופש הביטוי - אשר המשיבים אינם מקלים בה ראש; הגם שאין חולק כי בעת הזו נפגעות בתקופה זו באופן אנוש זכויות רבות נוספות בשל המצב הבריאותי, ובכללן הזכות לקניין, חופש התנועה, חופש הפולחן ועוד - הרי שלאור גידור היקף הפגיעה, ההסדר בהוראת השעה הקבועה בחוק, אשר התקבל בצוק העיתים בו אנו מצויים, הוא הסדר מידתי ומאוזן".
"אין נתונים ספציפיים על הדבקה בהפגנות"
בהתייחס לסוגיית ההדבקה בהפגנות, ציינה אז המדינה כי "אמנם אין בידי משרד הבריאות נתונים ספציפיים על הדבקה בהפגנות, אולם לעמדת גורמי המקצוע במשרד הבריאות, לא ניתן לקבוע כי אין הדבקה בנגיף בהפגנות, על סמך היעדר דיווח של הפגנות כמקור הדבקה, מכמה סיבות: ראשית, איתור מגעים בחקירה אפידמיולוגית הינו כלי מוגבל ויכול להצביע על מקומות שהייתה בהם הדבקה אך לא לשלול מקומות שאין בהם הדבקה.
"שנית, בהפגנה, בשונה משהייה בהתקהלות מאורגנת, בדרך כלל הנדבק אינו מכיר את המשתתפים האחרים וכן את מי ששהו בסמיכות לו לאורך כל האירוע, בפרט ככל שמספר המשתתפים בהפגנה גדול יותר. כאשר מקור ההדבקה היה בהפגנה, הסיכוי שמשתתף בהפגנה יוכל להצביע על כך כמקור ההדבקה נמוך יותר לעומת שהייה במסגרות אחרות, בהן החולה יכול להצביע על המגע שגרם להדבקה.
"שלישית, בעת מצב של תחלואה נרחבת מאוד בכל המדינה כפי שקיים כיום, קיימים מקורות הדבקה רבים. לכן מי שנדבק בהפגנה לא בהכרח יקשר בין השתתפותו בהפגנה להדבקה בהשוואה למקומות חשיפה אחרים".
יו"ר התנועה לאיכות השלטון, אחת מהעותרות, עו"ד ד"ר אליעד שרגא, אמר בתגובה: "בית המשפט העליון הגן היום פעם נוספת על חופש המחאה ועל חופש הביטוי של אזרחי מדינת ישראל, שהם ציפור נפשה של הדמוקרטיה בישראל. על זכויות אלה חובה להגן דווקא בשעות משבר שבהן הדמוקטיה נמצאת תחת מתקפה של גורמים מנוגדי עניינים". בין העותרים גם תא"ל אמיר השכל, דמות בולטת בין המפגינים נגד ראש הממשלה, והאגודה לזכויות האזרח בישראל.
