כמו תמיד, גם במבצע "שומר החומות" כשלה ישראל במאבק ההסברתי. כמו תמיד ההישגים בזירה הצבאית מתגמדים מול הכישלונות במאבק התודעתי בעולם. ישראל מותקפת באלפי טילים, בירתה מופגזת, חברי הפרלמנט שלה מתועדים מחפשים מחסה, אזרחים וילדים נרצחים ונפצעים – ואנו מפסידים את המלחמה התקשורתית. כמו אז, כמו תמיד.
ולמראית עין דווקא היינו ערוכים לכך. הרי הקמנו את מטה ההסברה הלאומי שהוגדר כך באתר הרשמי של ממשלת ישראל: "המטה הוקם ע"פ החלטת הממשלה שבה הוגדר תפקידו: מטה ההסברה הלאומי יתאם את כלל גורמי ההסברה במדינת ישראל, על מנת להציג מדיניות הסברה אמינה, אחידה ועקבית".
נשמע מבטיח? אבל בנימין נתניהו בחר - טעמיו עמו - שלא לאייש את מטה ההסברה הלאומי, לרוקן אותו מתוכן, לא למנות בראשו מנהל מטה רשמי ובכך למעשה לשתק אותו. אולי כי חשב שהוא, נתניהו, יסביר יותר טוב. אולי כי חשב שאינו רוצה לתת חלילה סמכויות לגורם מתחרה. כך או כך, אין מטה, אין הסברה לאומית ועוד בשעה שבה היא נדרשת יותר מתמיד.
במקום מטה אחד, הסברה מתואמת ויעילה – קיבלנו שפע מסבירים. משרד ראש הממשלה עוסק בכך, דובר צה"ל עוסק בכך, משרד החוץ מסביר וכמובן גם משרד הביטחון, המשטרה, שב"כ, ראשי ערים ורשויות מקומיות. המון מסבירים אבל הסברה אין. אין תיאום, אין חלוקת תחומים, אין תיאום מסרים, אין הגדרת פלטפורמות תקשורתיות מועדפות ועוד. מולנו קמה מערכת הסברה פלסטינית, חדה, יעילה, חובקת עולם ומתוחכמת. יש לה מסרים ברורים ודרמטיים, יש לה דוברים מתואמים ויש לה הכרה עדכנית של בימות תקשורתיות חדשות, מיוטיוב ועד טיקטוק.
תועמלני חמאס, עם רשת בינלאומית של תומכים ואוהדים מתוך פוטנציאל של כ-1.5 מיליארד מוסלמים, הסתערה על הרשתות. תוך שעות עלו סרטונים, שירי תעמולה והודעות תמיכה מסלבריטאים בעולם
לדוגמא את תפקודו של דובר צה"ל תא"ל הדי זילברמן. אומרים עליו שהיה קצין תותחנים מעולה, אבל כישורים מעולים בתותחנות אינם מנבאים התאמה לתפקיד של דובר. בעבר היו דוברי צה"ל אנשי תקשורת מנוסים או כאלה שלמדו תקשורת. זכיתי ללמד באוניברסיטת חיפה ארבעה דוברי צה"ל לעתיד שבאו להכשיר עצמם לתפקיד בלימודי תקשורת. דובר צה"ל שנעדר הכרת עולם התקשורת, חסר ניסיון בתחום – יטעה מול מצלמות ומיקרופונים.
למשל, לאחר הפצת מגדל התקשורת בעזה נזעק זילברמן להגן על הפעולה מול מתקפה תקשורתית עולמית. כשנשאל איפה העדויות לקיום נוכחות טרוריסטית במגדל המופצץ ענה: "בבוא היום נראה את העדויות". בבוא היום? בעולם התקשורת העכשווי אין ימים, אין אפילו שעות. יש דקות מועטות ובהן יש להראות, להציג, לשכנע. ומייד. מי שלא מבין זאת, לא מבין תקשורת.
(צילום: אסף חן)
ההסברה הישראלית לקתה גם בקריאת המפה: צה"ל אולי איתר מטרות איכות להפצצות, משגרים ומנהרות, דירות מסתור ומחסני חימוש, אבל ההסברה הישראלית לא קראה את המפה התקשורתית. תועמלני חמאס, עם רשת בינלאומית של תומכים ואוהדים מתוך פוטנציאל של כ-1.5 מיליארד מוסלמים, הסתערה על הרשתות החברתיות. תוך שעות עלו סרטונים רבים, שירי תעמולה והודעות תמיכה מסלבריטאים בעולם.
לא רק שהישראלים איחרו להגיב ברשתות החברתיות, הם גם טעו בזיהוי "אתרי השיגור התעמולתיים": פייסבוק, טוויטר, יוטיוב או אינסטגרם איבדו מחשיבותן מול פלטפורמות חדשות שבהן בולטת טיקטוק. זו הייתה לבימה מרכזית בידי החמאס.
גבי וימןכבר לפני שנתיים פרסמנו דו"ח מחקר על השימוש בטיקטוק להפצת שנאה, הסתה ואלימות. העלינו גם ממצאים על מסרים אנטישמיים, תעמולה טרוריסטית ועוד. בישראל איש לא התעניין במחקר וממצאיו. רק משירותי ביטחון ורשויות בחו"ל קיבלנו בקשות להציג אותו. אין נביא בעירו אבל יש נביאים שרואים את חורבן עירם.
מלחמה תודעתית בעת משבר היא פעילות צינית, מחושבת, מתוחכמת ומקצועית. כל צד גורר לבימה גופות מרוטשות, בתים הרוסים, ילדים מדממים ואוטובוסים שרופים. היא דורשת הכרת אמצעי התקשורת היעילים ביותר לקהלי יעד שונים, הכנת עזרי הסברה (לא בבוא היום, אלא מראש ומייד), הפעלת רשת דוברים אמינים, רהוטים, מוכרים ומתואמים. אבל בעצם לשם כך הוקם המטה להסברה לאומית, לא?
- פרופ' גבי וימן הוא חוקר תקשורת פוליטית, תעמולה ורשתות חברתיות באוניברסיטת חיפה ובמרכז הבינתחומי הרצליה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
