ישראל נמצאת במקום 26 מתוך 37 במדד ייצוג הנשים בפרלמנט של מדינות ה-OECD - והבחירות לכנסת ה-24 צפויות להביא לירידה חדה עוד יותר בייצוג הנשים בכנסת. לקראת יום האישה הבינלאומי שיחל ביום שני, בדקנו מי הרשימה עם הייצוג הנשי הגבוה ביותר, כמה נשים משמשות בתפקידים בכירים בכנסת, מדוע התופעה של חוסר ייצוג נשי הולכת ומתעצמת ומה הפתרון שימנע אותה?
מניתוח שערכה החוקרת אביטל פרידמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי מעולם לא כיהנה אישה בראשות שלוש הוועדות החשובות בכנסת - הכספים, חוקה ומשפט וחוץ וביטחון. בנוסף, מסקירה שערכה פרידמן עולה כי אפילו שנשים מהוות כמחצית מאוכלוסיית ישראל, ייצוגן בכנסת ובממשלה עדיין נמוך למדי - אך הוא משתפר בהדרגה. כך למשל, בעוד שהכנסת הראשונה מנתה 11 נשים, בכנסת ה-23 היו כבר 30 נשים - שמהוות 25% מכלל חברי הכנסת.
אולם, ייצוג נשים בכנסת לא מסתכם במספר חברות הכנסת, אלא גם בתפקידי מפתח נוספים. כך למשל, מקום המדינה כיהנו 18 יושבי ראש כנסת שונים, מתוכם אישה אחת בלבד - דליה איציק, שכיהנה בתפקיד במהלך הכנסת ה-17. מספרן של נשים שכיהנו בתור סגניות יו"ר הכנסת נמוך גם הוא, שכן החל מהכנסת ה-18 אחוז הנשים בתפקיד נע בין 30%-20%, בהתאם לייצוגן בכנסת.
ומה בנוגע לוועדות הכנסת? גם שם המצב עגום למדי. תפקיד ראשי הוועדות נחשב לתפקיד מפתח ברשות המחוקקת. ראשי הוועדות אחראים על סדר היום של הוועדות, שבהן דנים ומעצבים בין היתר את הצעות החוק. מאז הכנסת ה-17 התייצב מספר הוועדות הקבועות על 13, אך מספר הנשים שנמצאות בתפקיד יו"ר ועדה נע בין 1 ל-3. כפי שצוין, בראש שלוש הוועדות שנחשבות לחשובות ביותר לא כיהנה אישה מעולם.
מלבד הכנסת, גם ממשלות ישראל לאורך השנים לא יצטיינו בייצוג נשי גבוה. באופן כללי, אחוז הנשים המכהנות כשרות נמוך אף יותר מייצוגן בכנסת. עד הממשלה ה-34 מספרן נע בין 0 ל-4, כאשר בממשלות מספר 13, 18, 19, 21, 23, ו-24 (כ-15 שנה במצטבר) לא כיהנו נשים כלל בתפקיד שרות. עם זאת, במהלך כהונת הממשלה הנוכחית, מספר השרות זינק ל-8 (מתוך 36 שרים), ועמד על 23.5%. חשוב לציין שהתיקים שהן מחזיקות נחשבים לפחות "יוקרתיים", וכוללים את הגנת הסביבה, ההתיישבות, התפוצות, שוויון חברתי, קידום קהילתי, עניינים אסטרטגיים, תחבורה וקליטה.
למעשה, המשרדים שעליהם היו אמונות הכי הרבה נשים עד היום הם המשרד להגנת הסביבה (4), משרד הקליטה (4), משרד התקשורת (3) ומשרד החינוך (3). אגב, גם בממשלה המנופחת הנוכחית הכוללת 8 סגני שרים, אף לא אחד מהם אישה.
הכנסת הבאה לא צפויה להביא בשורות משמעותיות - ומניתוח שערך ד"ר אסף שפירא, ראש התכנית לרפורמות פוליטיות, עלה כי תהיה ירידה חדה במספר הנשים בכנסת. לפי הניתוח, מספר הנשים הגבוה ביותר במקומות ריאליים הוא ברשימת העבודה (57%), אחריה מרצ (40%), יש עתיד (35%), תקווה חדשה (35%), הציונות הדתית (30%), ימינה (27%), הרשימה המשותפת (23%), הליכוד (22%) וישראל ביתנו (11%). במפלגות החרדיות עומד ייצוג הנשים על אפס.
ח"כ זנדברג: "לא נקבל העלמת נשים מהפוליטיקה"
חברת הכנסת תמר זנדברג אמרה כי "הנתונים האלה מראים שגם ליברליות וקדמה הן לא ערובה להיות במקום גבוה בייצוג נשים בכנסת אם לא דואגים לזה. בישראל, חוץ ממרצ והעבודה שיש להן את החוק הסטטוטורי בתקנון שמחייב ייצוג נשי ברשימה, שום מפלגה לא אימצה את זה. יש לנו לפחות שתי מפלגות שבהן יש איסור על ריצה של נשים, וגם במפלגות ליברליות אנחנו לא רואים הקפדה על הנושא הזה. מדובר בפגם משמעותי".
לדבריה, "בכנסת מיוצגים חרדים, ערבים, מזרחים, אשכנזים ומתנחלים - אבל הייצוג של נשים לא הגיע אפילו לשליש מהכנסת. זו תעודת עניות לדמוקרטיה הישראלית".
כיו"ר הוועדה למאבק בנגעי סמים ואלכוהול, הרגישה ח"כ זנדברג את הזלזול שהפגין כלפיה צבי הנדל, שהיה יו"ר הרשות למלחמה בסמים, בקטע וידאו שהפך לוויראלי בעקבות המקרה. "הזמנתי את הנדל, שהיה ח"כ לשעבר ונשא תפקיד ציבורי, כדי שייתן תשובות בוועדה", אמרה. "הוא בתמורה חיקה אותי בצורה מזלזלת והשפיל אותי ונאלצתי להעיף אותו מהוועדה. זה היה מקרה שקיבל הרבה כותרות כי בזמן אמת ראו איך החיקוי שלו שוביניסטי ומקטין. זה היה מאוד בוטה".
זנדברג מוסיפה כי כחברת כנסת זו חוויה מאוד מוכרת לאישה שמקטינים אותה ומזלזלים בה. "אני נכנסת לוועדת חוץ וביטחון או לדיונים כלכליים, והתחושה היא שמפקפקים בדברים שאני אומרת", אמרה. "זו התוצאה שנובעת מכך שאישה מעולם לא הייתה בתפקיד הזה. זו חוויה נשית ומאוד רווחת לקבל הקטנות".
לדברי זנדברג, הפתרון הוא מנגנונים בחקיקה שיבטיחו עידוד או סנקציות למפלגות ללא ייצוג נשי. "אני אתמוך בחוק שבו יהיה אסור שלמפלגות לא יהיה ייצוג נשי", אמרה. "במאה ה-21 אי אפשר לקבל העלמת נשים מהפוליטיקה. צריכות להיות ממש סנקציות וחקיקה נגד זה. תמיד אומרים שאין נשים כי לאורך שנים לא היו נשים במקומות האלה, אבל אם לא נתחיל מתישהו זה לא יקרה".
ח"כ שקד: "אין תקרת זכוכית"
חברת הכנסת ושר המשפטים לשעבר, איילת שקד, הופתעה מהמיקום הנמוך של ישראל בקרב מדינות ה-OECD. "זכרתי שאנחנו יותר טובים מארה"ב", אמרה. "זה מקצוע מאוד קשה ותובעני, ואנחנו משלמות מחיר יקר מאוד בחיי המשפחה".
יחד עם זאת, שקד סבורה שנשים לא סובלות מאפליה בפוליטיקה. "אני לא מרגישה שיש תקרת זכוכית", אמרה. "לנשים קשה כי זה עולם אכזרי ולא פשוט, אבל אם יש אישה שהיא מוכשרת ואמביציוזית, היא תגיע רחוק. ברור שצריך עוד נשים, אבל בסוף זה לא שמפלים לרעה נשים בפוליטיקה. הכול מתחיל ונגמר במספר הנשים בכנסת ונשים בראשות מפלגה. אם את אישה שרוצה להתקדם ואת מוכשרת ואת מוכנה להקריב מהחיים שלך, את תצליחי".
שקד אמרה כי היא לא תומכת בחקיקה בנושא, אך בהחלט חושבת שצריך לעודד ייצוג נשי. לדבריה, "אפשר לעודד ייצוג נשי בשיטה של שריון של נשים בפריימריז, ואם זה לא בפריימריז אז צריך לדאוג שהיו נשים במקומות בכירים וריאלים".
שקד, שכיהנה כשרת המשפטים והייתה גם אישה יחידה בקבינט, טענה שמעולם לא חשה בזלזול. לדבריה, "הזלזול מגיע לפעמים דווקא מחוץ לפוליטיקה, ולעיתים אני מקבלת הערות סקסיסטיות".
"היינו שמחים אם היה ייצוג נשים יותר משמעותי", הוסיפה שקד. "זה חשוב כי הכנסת מייצגת את הציבור וחייב להיות ייצוג נשי משמעותי, ולנשים יש איכויות ויתרונות מאוד גדולים. בהכללה גסה, לנשים יש פחות אגו - וזה מאוד בריא בסביבת העבודה".
פרידמן מדגישה את החשיבות בייצוג נשים בכנסת. "כמעט בכל מדד ישנו ייצוג חסר של נשים בזירת הפוליטיקה הלאומית", אמרה. "נוכחות של נשים במוקדי קבלת ההחלטות סוללת את הדרך לנשים אחרות להגיע למקומות האלו, ואף מגדילה את הלגיטימציה שלהן לעשות כך. לעומת זאת, הייצוג החסר, כפי שקיים בפוליטיקה הישראלית בהקשר המגדרי, מעיד על החסמים הקיימים".
לדבריה, לייצוג יש משמעות גם בפן המהותי, שכן מחקר שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה מצא כי פעילות בכנסת לקידום מעמדן של נשים בחברה ושוויון מגדרי נעשית בעיקר על ידי חברות כנסת.
