גנץ מתייחס לפקיעת כהונתו כשר המשפטים
(צילום: קונטקט)
ב-14 במאי 1948, עם כינון הממשלה הזמנית בראשות דוד בן גוריון, מונה פנחס רוזן לתפקיד שר המשפטים הראשון של ישראל. ב-4 במרץ 2015, שלושה חודשים אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו פיטר את שרת המשפטים דאז ציפי לבני, נותר המשרד למשך שלושה שבועות ללא שר ממונה. היום (ה'), עם פקיעת כהונתו של בני גנץ כממלא-מקום שר המשפטים, ההיסטוריה תחזור על עצמה - ומומחים בתחום המשפט מזהירים מ"פגיעה משמעותית בתפקוד הממשלה".
המחלוקת בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לגנץ סביב מינוי קבע למשרד המשפטים, הובילה ביום שני לביטול ישיבת הממשלה שבה אמור היה להתקיים דיון ברכש עשרות מיליוני חיסונים נוספים נגד נגיף הקורונה. נתניהו תקף את גנץ בסוגיית החיסונים, וגנץ תקף בחזרה: "אם המדינה חשובה לך יותר מהמשפט שלך, בוא נכנס ממשלה ונאשר את כל מה שצריך לאשר".
ד"ר גיא לוריא, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר בהתייחסו לנושא כי "הגענו למצב שאין שר משפטים כי 'חוק יסוד: הממשלה' מאפשר למנות ממלא מקום במקרה ששר התפטר או פוטר, אבל לפי החוק ממלא המקום יוכל למלא את התפקיד לשלושה חודשים בלבד. בתום התקופה, החוק קובע שצריך למנות שר קבוע".
על ההשלכות של היעדר שר למשרד המשפטים, אמר ד"ר לוריא: "זה יוצר ואקום שלטוני, כיוון ששר המשפטים מופקד על 180 דברי חקיקה ועל למעלה מ-700 תקנות ולא יהיה מי שיוכל למלא את התפקיד. יהיו כל מיני פונקציות שלטוניות שלא יהיה ניתן למלא כמו הענקת חנינה, הסגרת עבריינים או כל מיני תקנות של סדרי דין בבתי משפט.
"שר המשפטים עומד בראש ועדת שרים לענייני חקיקה, וכשאין שר משפטים זה יוצר תסבוכת ומוביל לפגיעה משמעותית בתפקוד הממשלה. מה שחשוב זה ששר המשפטים מופקד על מערכת המשפט, הוא מי שאחראי לשמש גורם שחוצץ בין הרשויות המשפטיות לבין יתר הממשלה והוא מי שאחראי על הגיבוי של המערכות האלה, למנוע לחצים פוליטיים משאר גורמי הממשלה על המערכות האלה. לא יהיה מי שימלא את הפונקציה הזו".
ד"ר לוריא טען עוד כי "זה אחד המשרדים החשובים של הממשל. מבחינת היקף התפקידים ומספר החוקים שהשר אחראי עליהם הוא מאוד משמעותי ומהווה צומת מרכזי לפעילות הממשלה, וזה בעיקר משבש את פעילות הממשלה. זה מאוד חריג שאין שר משפטים ולמעט מקרה אחד בשנת 2015 שבו לתקופה של שלושה שבועות לא היה שר משפטים, אין עוד מקרה כזה בהיסטוריה של מדינת ישראל".
החוקר סבור שמדובר בחלק ממאבק של שיקולים מצד גורמים שרוצים להחליש את מערכת המשפט. לדבריו, "זה מצטרף לסירוב למנות פרקליט מדינה קבוע למרות שיש פרקליט מדינה שוועדת איתור מצאה כמועמד והחליטה שהוא מתאים לתפקיד, ויש עוד כל מיני מינויים בכירים במערכת אכיפת החוק שלא מתבצעים כי זה חלק מהכשל הפוליטי שקשור בראש הממשלה ומהמבוי הסתום הפוליטי שנקלענו אליו".
"הפרה של צו בית משפט"
פרופ' דניאל פרידמן, שכיהן בתפקיד שר המשפטים בין 2007 ל-2009, טוען כי "להישאר בלי שר משפטים ובלי ממלא-מקום שר משפטים זה מצב שבלתי מתקבל על הדעת וזה באחריותו של ראש הממשלה. העובדה שהוא לא מכנס את הממשלה כדי לדון בנושא, מהווה לכאורה הפרה של פסיקת בג"ץ שנותן גושפנקה לכך שראש הממשלה הבטיח שהוא לא יהיה מעורב למינוי שקשור למערכת המשפט, ועצם העובדה שהוא לא נותן לכנס את הממשלה בנושא הזה זו הפרה של צו בית המשפט. זה מעורר שאלה האם יש פה ביזיון של בית המשפט. זו שאלה פתוחה כי לראש ממשלה כי חסינות".
פרופ' פרידמן ציין עוד כי עולה השאלה האם התנהלותו של נתניהו מאפשרת לו להמשיך לנהל את המדינה: "מצד אחד נתניהו התחייב שלא להתערב בנושאים שקשורים במערכת המשפט, ומצד שני יש משפט שמתנהל נגדו. האם הוא יכול לנהל את המדינה? ואם ראש הממשלה פועל בצורה כזאת, האם נבצר ממנו לנהל את תפקידו כראש הממשלה? השאלה תעבור ליועץ המשפטי לממשלה והוא יצטרך לומר את דברו בעניין הזה.
"לשר המשפטים יש שורה של סמכויות ומינויים, כינוס הוועדה לבחירת שופטים ותקנות רבות שגם הן בסמכותו. לא מתקבל על הדעת שבעל תפקיד כזה, שהוא תפקיד חשוב מאוד במערכת השלטונית, יהיה ריק. זה מצב שאי אפשר לקבל אותו. אני לא זוכר מצב שבעל תפקיד מרכזי לא היה יכול היה למלא את תפקידו ולא היה לו ממלא-מקום. התפקוד של המדינה ייפגע בצורה חמורה".
עוד טען השר לשעבר פרידמן כי "העובדה היא שראש הממשלה לא חתם על הסכם ניגוד העניינים בשעה שהתעוררה השאלה האם הוא יכול לכהן עם כתבי אישום. הוא הצהיר בין היתר שיחתום על הסכם ניגוד העניינים, ובפסק הדין שבו קבע בג"ץ כי נתניהו מחויב להסדר ניגוד העניינים אמר השופט מלצר שיכולה להתעורר פה שאלה של נבצרות כיוון שתפקידו של ראש הממשלה הוא שיהיה פה שר משפטים, ואם הוא לא פועל כך, אפשר לומר שיש פה לכאורה בעיה של נבצרות וזה יגיע לשולחן היועמ"ש שיצטרך להחליט בעניין".
דן מרידור, שכיהן כשר המשפטים בין 1988 ל-1992, הצטרף לביקורת. "זה חמור מאוד שאין שר משפטים", אמר מרידור - שתוקף בשנים האחרונות באופן גלוי את נתניהו. "זה לא רק מנהל לא תקין, אלא שהמערכת הזו ששר המשפטים ממונה עליה נמצאת תחת מתקפה קשה, מתמדת ומסוכנת, ובמצב כזה כשאין מי שיעמוד בראש המערכת להגן עליה זה ממש חמור".
על השאלה מדוע לא ממנים שר משפטים קבוע, השיב מרידור: "זה קורה מכיוון שהמערכת הזו העזה להתייחס לנתניהו כאחד האדם מתוקף ערך השוויון, חקרה אותו והחליטה להעמיד אותו לדין ושופטת אותו בבית המשפט ויש משפט שעומד להתנהל, אז המערכת הזו נענשת".
בנוגע לאולטימטום של גנץ שלא לאפשר קיום ישיבות ממשלה עד אשר ימונה שר משפטים, אמר מרידור: "לא יהיו חיסונים בגלל נתניהו אם המחיר שדורש גנץ זה שיהיה שר משפטים. הוא מתבקש לעשות את המובן מאליו ולמנות שר משפטים. הבעיה לא עם גנץ, יש משטר בישראל שיש לו שר משפטים ויש הסכם שצריך למנות שר משפטים. מי שמפר את ההסכם הזה זה נתניהו".
גנץ עצמו כינס אמש מסיבת עיתונאים, תקף בחריפות את ראש הממשלה והודיע כי פנה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כדי לבחון אם נתניהו כשיר למלא את תפקידו. "מחר יהיה יום חשוך בתולדות המדינה", אמר גנץ אמש. "החל ממחר, באופן תקדימי, לא יהיה בישראל שר משפטים. זה יהיה יום שבו ראש הממשלה מבקש לשבש מהלכי משפט ולהטיל מורא על הפרקליטים שעוסקים בתיקיו, על השופטים ועל אזרחי ישראל כולם.
"נאשם בפלילים מבקש ששלטון החוק ירכין בפניו את ראשו. במקום להתייצב בבית המשפט - הוא מבקש לחפור תחת יסודותיו. אני לא אאפשר את הפגיעה בשלטון החוק, אנחנו לא נאפשר זאת", הוסיף גנץ, והבטיח כי אף שיפסיק לכהן כשר משפטים - הוא ימנע מנתניהו לפגוע לכאורה במערכת המשפט.
"אני מודיע מכאן לנתניהו, הדמוקרטיה הישראלית לא תרכין את ראשה בפניך", הוא הוסיף, "הצדק ייצא לאור אך ורק בבית המשפט, וגם אם אין שר משפטים - רגלך לא תדרוך ולא תדרוס את שלטון החוק. רוחך הרעה לא תשרה פחד על עובדי המדינה הנאמנים במשרד המשפטים".
פורסם לראשונה: 22:31, 31.03.21
